איך פגשתי את אמא 8

How I met your mother 8 Series Review

יאיר פרי על "איך פגשתי את אמא 8":
"למרות שהייתה זו עונה מוצלחת משתי קודמותיה, היא בקושי הוציאה ממני גיחוך"

שתף/י

משחק ג'וש רדנור ג'ייסון סגל אליסון הניגן קובי סמולדרס ניל פטריק האריס

סיטקום

ביקורת סדרה לאיך פגשתי את אמא 8 מאת יאיר פרי | מבקר קולנוע וטלויזיה

ציון המבקר

"די כבר"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

9.7/10

מדד פופולריות

3.2/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

זהירות ספויילרים!!!

הביטוי "סיום של 'אבודים'" הפך להיות מטבע לשון טלוויזיוני לא פחות מ"לקפוץ מעל הכריש" או "היינו בהפסקה". הביטוי מתאר יחס לא פורפורציונלי בין "built up" (בנייה הדרגתית של קווי עלילה שנותרים פתוחים) לבין "pay off" (פתרון וסגירה). לרוב, ככל שה"בילט אפ" מורכב, מבלבל ועמוס יותר, כך גדלה הציפייה לפאי אופ מספק יותר. "אבודים" יצרה תקדים מופרע בכך שבילתה שש עונות של בניית חידה עשירה ומסקרנת שבסופו של דבר לא הרבה, אם בכלל, נפתר בה. צופים רבים, מוכי טראומה, פנו בחשש ובזעם אל הסדרה הפופלארית הנוספת המשודרת כרגע על משקל דומה של חידה ופתרון- "איך פגשתי את אמא"."איך פגשתי את אמא" עלתה לאוויר שנה אחרי "אבודים" ושינתה את חוקי המשחק של ז'אנר הסיטקום בכך שהצעידה אותו אל המאה ה-21 הפוסט מודרנית. במקום "חברים" השנונה אך פשוטת המבנה, הציעו ב"איך פגשתי את אמא" מודל אחר: הסדרה כולה מסופרת במבט לאחור משנת 2030 כאשר גיבור הסדרה, טד מוסבי (ארכיטקט) מספר באריכות אינסופית לילדיו האומללים כיצד פגש את אמם. האפיון הזה- סיפור שכולו מתואר בדיעבד ומתוך זכרונותיו של המספר, מאפשר לסדרה לשחק עם קווי זמנים, איפוני דמויות וחוקי המציאות. הרעננות המדהימה עמדה בקו אחד עם החשש שמא השאלה מעולם לא תענה, חשש שהלך וגבר ככל שהזמן עבר ומניין העונות תפח.

מצד אחד יש ל"איך פגשתי את אמא" יתרון על "אבודים": כאן השאלה היא אחת ויחידה ומנוסחת היטב כבר בכותרת הסדרה, בעוד שבאבודים השאלה הייתה כללית יותר. אך כבר בפרק הראשון אילפו אותנו היוצרים לא לצפות ליותר מדי- לאחר שהוא פוגש את אשת חלומותיו ומבלה את הפרק ברדיפה אחריה, הוא מצהיר לילדיו שמדובר רק ב'דודה רובין' והם, מאוכזבים כמונו, תוקפים אותו על הסיפור הלא רלוונטי. לו רק ידעו למה הם נכנסים. ואכן, למרות ההתרגשות ההתחלתית, העונות האחרונות הפכו להיות לפשוט עצובות.טד, הרומנטיקן החמוד מתחילת הסדרה, הפך להיות דמות עגומה ופתאטית ומזכיר בכך את מסלול הדרדרות הדמות של רוס מ"חברים". רובין המגניבה התחילה להתיש אותנו ומארשל ולילי נהיים כה מדכדכים שהם עוברים לפרברים ומביאים תינוק לעולם. בארני, שהיה רודף שמלות סופר-קול, הפך להיות קצת מדכא כאשר התברר שהוא לא מסוגל להחזיק מערכת יחסים אינטימית ולולא שוחק על ידי ניל פאטריק האריס, ההורס הרשמי של הקיום כולו, הסדרה כבר מזמן הייתה קורסת. לאחר לפחות ארבע מערכות יחסים רציניות, כשאחת מהן נגמרה בעודו נזנח בחופה, עלה החשש לכך שאשתו העתידית של טד היא פרי דמיונו (כמו ילדיה המדומיינים של רובין בפרק 12 של העונה השביעית) ואנו נשאר עם "סיום של 'אבודים'".

הרמזים שהיוצרים פיזרו לנו במרוצת העונות לגבי זהותה של דמות המסתורין החזיקו אותנו בקושי. כולנו זוכרים את ההתרגשות שאחזה בנו כשגילינו שטד נמצא בדירה של אשתו לעתיד, אלא שאז התגלה שהוא יוצא עם השותפה שלה לדירה וממנה אנו רואים רק עקב. המאכזב ביותר היה, ללא ספק, סיום העונה בה טד מצהיר שהאם העתידית של ילדיו הייתה בכיתה אותה הוא מתחיל ללמד, רק כדי לגלות בפתיחת העונה הבאה שהוא נכנס לכיתה הלא נכונה וכלום לא יצא מזה. תשושים וחסרי ציפיות הגענו לעונה הנוכחית, מקווים שטד יחדל לפטפט לילדיו ויסתפק כבר באישה שתענה על כל דרישותיו שהן, מסתבר, צבע מסוים של מטרייה. שלושת העונות האחרונות בנו לנו ציפייה קונקרטית בכמה שלבים שנחשפו בסיומי העונות- א. טד יפגוש את אשתו לעתיד בחתונה. ב. החתונה היא של בארני ג. החתונה היא של בארני ורובין ד. המפגש יתרחש בתחנת רכבת אחרי החתונה.והנה, במפתיע, החליטו היוצרים ללכת עד הסוף בעונה זו ולקראת סיום לתת לדמויות להגיע לשיא הפתאטיות רק כדי לחלץ אותן משם. מבחינה זו, הייתה זאת העונה הטובה ביותר של הסדרה בשלושת השנים האחרונות, למרות שעדיין הצליחה לחלץ ממני בממוצע צחקוק אחד לפרק. סדרות חדשות מתאפיינות בחבורה מעניינת יותר ("המפץ הגדול"), בשימוש עדין ומתוחכם יותר בכלי הז'נאר ("משפחה מודרנית") או בעכשיויות רבה יותר ("מרוששות"). ניכר שיוצרי "איך פגשתי את אמא" מודעים לכך. הם גם יודעים שיש סיבה אחת שבזכותה אנחנו עוד רואים את הסיטקום הבקושי מצחיק הזה ובסצנה האחרונה של הפרק האחרון בעונה השמינית, הוכיחו לנו שאכן יהיה "pay off"- סוף סוף, פגשנו את האמא. עכשיו רק נותר לטד לפגוש אותה והוא כבר וויתר על החיפוש אחר אהבה.האכזבה הגדולה מ"אבודים" הייתה ההבנה שמעולם לא הייתה תשובה, שהכותבים עבדו עונה-עונה בלי תכנון של ממש. ניכר ש"איך פגשתי את אמא" למדו מהטעויות של קודמיהם, שאיבדו עם הזמן רבים מהצופים הנאמנים שלהם ובשלב מסוים תפסו את עצמם בידיים. אך כגדול הציפייה כך גודל האכזבה ולכן האתגר הגדול הוא לספק לנו תגמול ראוי לשמונה השנים הבאות. חתיכת מטלה כשבעצם מדובר במפגש אקראי בין שני זרים. היוצרים כבר הכריזו שהעונה התשיעית, והאחרונה, תתרחש כולה בסוף השבוע של החתונה של בארני ורובין עם המון משחקי זמנים ומפגשים רבים של הדמויות עם ה'אמא' לפני שטד יפגוש אותה. יש לכם קרדיט לעוד עונה אחת, תנצלו אותה היטב. ספרי ההיסטוריה של הטלוויזיה מחכים לקבוע האם "איך פגשתי את אמא" היא הברקה שידעה רגעים גבוהים ונמוכים, או כשלון מעיק. בהצלחה.

יאיר פרי | מבקר קולנוע וטלויזיה

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י