3.2/10
חששתי קצת שהסרט הוא מאלו שעובדים על גימיק. דמות האוטיסט, והתסבוכת. גם אם היה כאן גימיק, יש בסרט הזה הרבה מעבר לזה. מדובר במשפחה מפורקת שממשיכה להתפרק בעקבות הצורך לטפל בבן/אח אוטיסט. עניין לא פשוט בכלל. בהעדר אמא ואבא מתפרדים האח הקטן שלו לוקח את תפקיד המבוגר האחראי, ועל הדרך - דווקא כשהכל נראה כמו בשלבי התפרקות סופיים, מצליח לשפר גם את מצב שאר המשפחה. סרט טוב מאוד.
בימוי נפלא של גיא נתיב, מיכאל מושונוב ויואב רוטמן מצויינים לאורך כל הדרך. מומלץ למי שלא ראה
סרט מצויין, אהבתי מאוד. מיכאל מושונוב משחק מצויין וגם הילד הקטן. צחי גראד הדמות שלו הרגיזה אותי מאוד והיה נראה שהוא האוטיסט. סרט מרגש ביותר.מומלץ
סרט כובש בפשטותו 4 שחקנים אדירים .......מושונוב אוטנתי לחלוטין שווה לצפות
סרט מעולה. אבל.. צריך הרבה סובלנות, צריך כוח נפשי. למי שאין את אחד מהשניים יהיה לו קשה. למה? כי עד שמתחיל להיות טוב (וטוב זה יחסי כמובן) לוקח זמן. לי היה קשה אבל היה שווה אני נותן 9. :)
מאכזב ואפילו מרגיז לא כל אחד שבא לו להציג ילד עם אוטיזם או משפחה יוכל לעשות מה שבא לו במסגרת החרות האומנותית שיעשו תחקיר טוב יותר בפעם הבאה!
משחק מצויין, סרט נוגע, בימוי מבריק, הכל מתון,ללא הגזמות, צילומי תקריב טובים וחזקים.. פשוט נפלא!! כל מבט או משפט קטן מספיק חזק ומלא משמעות...
סרט מרגש ומקסים עם משחק מצוין של כל השחקנים. בהתחלה קצת איטי אבל צובר תאוצה בהמשך. מרגש ומעורר מחשבה. מומלץ מאוד
היינו אתמול בסרט, ולצערי הרב, התאכזבנו. הסרט איטי להחריד. משעמם. העלילה לא זזה וגם הסצינות הדרמטיות מתפוגגות תוך שניות. הרבה שאלות פתוחות בסרט נותרות ללא מענה. הרבה קונפליקטים לא מקבלים שום סגירה כמו הרומן של האישה, או שלא מקבלים שום התייחסות בכלל, כמו בת הרב שהולכת לים. בקיצור, עדיף לחכות להקרנה בטלוויזיה. ונראה אותכם לא מזפזפים.
יופי של סרט. רוטמן עושה עבודה נהדרת (היו צריכים לדבר בעיתונות עליו ולא על מושונוב...). היה אפשר לעדן טיפונת את התסריט (בבחינת כל המגזים גורע), אבל בסך הכול - הנאה רבה מהמשחק המעולה, מהצילומים היפהפיים, ומהסרט כמכלול.
סרט חזק ולא פשוט.גורם לך לחשוב הרבה.מעמיק.מחק מעולה.אנושי. סרט חובה.
יפה, רגיש, מיוחד ומקסים. מיכאל מושונוב מהפנט בתפקיד האוטיסט, רונית אלקבץ מוכיחה כראויה ביותר להיות בשורה הראשונה של השחקניות בארץ. מעל הכל, בולט הילד במשחק יוצא דופן. למרות שהסרט קצת איטי, הוא בעל עומק רב, מעורר מחשבה ונשאר בראש גם אחרי שמסתיים.