חדרי הבית

סרט בוגר וחכם. השחקנים מצויינים, הצילום נהדר, הפס-קול יפהפה וראוי לשבח, העריכה לא רעה בכלל, הדיאלוגים נבונים ומדוייקים והתסריט והעלילה מרשימים ונפלאים לצד זאת שהם לא תמיד מלהיבים וסוחפים במיוחד, לעיתים רחוקות הם מרגישים קצת חנפניים ויומרניים מידי. בקיצור, לא לכל אחד. מומלץ לצפייה.

סופסוף לא על ייסורי הנפש של שמאלן מיוסר בחיבוטי נפש על פלסטינאים שסובלים תחת הקיבוש אבל למרות זאת - סרט בינוני עם נגיחות לגבות של מדינה שמעצימה באובססיוויות את זכר השואה עד זרא. נסיון לערב רגישות של נער מתבגר ומתלבט עם כוחניות של ערסים מתפייטנים (ערס פואטיקה). חוץ מהקפצות ביד אחת של הכדורסלן נער בדרכו לבית הספר - אין בסרט דבר מענין לבד מהיותו דובר עברית.

כגודל הציפייה כך האכזבה. סרט שמנסה להתפרס על נושאים רבים (מדי) (שואה, יהודים-ערבים, חזרה בתשובה, יחסים במשפחה ועוד) - ובכל אחד מהם נוגע בשטחיות מרובה. יצאנו מאוכזבים, הסרט לא נגע בנו, לא השאיר חומר למחשבה. סתם אוסף של אייטמים ללא קשר ביניהם.

סרט משובח ועשוי ברגישות. המשחק מעולה, בעיקר של עידו זייד, אבל גם של יובל סגל, דני שטג ואחרים. מעורר מחשבות על יחסים עם מתבגרים ועל המשמעות העמוקה של המושג בית. לרוץ!

משחק מבריק של עידו זייד יובל סגל ודני שטאג.

סרט רגיש,חכם,מרגש,אמיתי .בקיצור-מעולה. מוות וחיים שהולכים יחד. לא לפספס

סרט לטעמי קצת איטי.עלילה ותסריט סוחט דמעות.יחד עם זאת,משחק לא רע של צוות השחקנים.הכינו את הממחטות!!!אפשרי בהחלט.

לאור הביקורות הטובות, קצת התאכזבתי. העלילה מחיי היום יום של הקבלנים בארץ. משחק מונוטוני של יובל סגל. משחק מצויין של הנער עידו זייד. אין בעלילה עליות וירידות. הכל על מישור אחד. לא חובה.

סרט טוב. סרט קטן על משפחה קטנה שאוסף אליו את כל הקונפליקטים של החיים כאן-שואה, ערבים, חזרה בתשובה, וחלום על בית. מלווה בהומור שחור שעוזר להתגבר.

משפחה נורמטיבית לכאורה מתחילה להתפרק עקב קשיים כלכליים. היחסים בין ההורים אינם תקינים מלכתחילה, מה שמעצים את המתח. משחק טוב של בן העשרה וסך הכל תמונת מצב של החיים של כולנו. קיבלנו צ''ופר בדמות שיחהעם הבמאי איתן גרין, החתום על סרטים כגון :כנפיים שבורות, וקיבלנו הצצה לעולמו. סרט יפה ואמיתי