אין שום דבר שיכול להשתוות לקולנוע, אני מתאהב בו כל פעם מחדש

"אפשר לעשות סרט שיזכה בכל הפרסים אבל ברגע שהקהל לא מחבק ולא אוהב, זה לא שווה את זה. הייתי בהרבה פסטיבלים בחו"ל והסרט קיבל הרבה הכרה גם מהתקשורת, אבל הכי ריגש אותי זה הקהל. לשבת בהקרנה ולראות את הקהל מרותק, לא יכול להוריד את העיניים, לא זז, אין דבר יותר מדהים מזה", מספר בעיניים נוצצות הבמאי, תסריטאי ומפיק, לירן שטרית.

שטרית, בן 25 בלבד, הוא חולוני במקור ובהווה. כבר בגיל שמונה גילה את אהבתו לקולנוע כשקיבל מהוריו את המצלמה הראשונה שלו, צילם וצפה בהרבה סרטים והתאהב בקולנוע. בתיכון למד במגמת קולנוע ולאחר ששוחרר מהצבא עקב בעיה בריאותית החליט להעמיק את הלמידה ושקד על לימודי הקולנוע במכללת מנשר. הספיקו לו שנתיים של לימודים כדי להבין שמיצה. "הלימוד הכי טוב היה מעשי. לי הלימודים פחות התאימו. אחרי שנתיים הרגשתי שאני יכול להתחיל לעבוד לבד. רציתי כבר לעבוד על הסרט שלי 'בשם הבת'", הוא מסביר את החלטתו לעזוב את הלימודים.

הסרט "בשם הבת" הוא סרטו העלילתי הראשון באורך קצר של לירן אודות התמודדות משפחות עם השכול. הסרט מתמקד בהתמודדות אב משפחה שבתו נרצחת מול עיניו בפיגוע, רגע לפני שחרורו של המחבל. הסרט בכיכובם של נתי רביץ ולירית בלבן קצר מחמאות ושבחים בארץ ובחו"ל. "'בשם הבת' היה תהליך מאוד מעניין. נפגשתי עם משפחות שכולות וזה היה מרגש מאוד לשמוע ולהיחשף לדברים שלהם. שמעתי דברים מזעזעים והבנתי שכל אחד מהמשפחה מתמודד אחרת. אחת המשפחות אמרה שההתמודדות שלה היא להמשיך בחיים כאילו הילד עדיין בחיים. וזה מאוד ריגש אותי לשמוע. קשה להתמודד עם חוסר כזה ויש משפחות שלמות שמתפרקות", הוא משתף.

[*]

(הבמאי לירן שטרית, מתוך הסרט "אדמה בוערת". צילום: דוד אדוארד)

הראיון בינינו התקיים בעקבות יציאת סרטו העלילתי הראשון באורך מלא של לירן, "אדמה בוערת", לאקרנים בסופשבוע האחרון. הסרט מתאר מפגש בין יאיר, נער חילוני ומתוסבך לחבורת נערי גבעות מגובשת בשומרון בתקופת האינתיפאדה השנייה. יאיר נקשר לחבורה ונרקם ביניהם קשר עמוק אך בו זמנית הוא נגרר אחריהם בביצוע מעשי אלימות אידיאולוגים. למרות שלכאורה מדובר בסרט פוליטי, שטרית טוען שהסרט אינו נוקט עמדה פוליטית. "זה סרט אנושי על החברה הישראלית. על חבורת נערים ישראלים שמנסים להשתייך ולמצוא את היעוד שלהם בעולם. אני לא עושה סרטים כדי להעביר מסר פוליטי כזה או אחר. אני עושה סרטים על נושאים מורכבים שמעלים שאלות מורכבות של צדק ומה נכון או לא נכון לעשות באותה סיטואציה", הוא מסביר. הרעיון לסרט "אדמה בוערת" עלה לשטרית ולתסריטאי סתיו שלו מתוך הרצון לקחת סיטואציה ישראלית ייחודית לתופעת נערי הגבעות וליצור חוויה קולנועית ייחודית לצופה. לסרט ביצע שטרית תחקיר מעמיק ונפגש עם נערי גבעות. במהלך התחקיר הוא שם לב לאחדות ולערבות ההדדית ביניהם וראה כי לא לכל הנערים אותם מניעים. חלקם אידיאולוגים, ליישוב הארץ וחלקם לברוח ממציאות מורכבת. "היה לי חשוב לשים את הדגש בכתיבה שלכל נער בחבורה תהיה מטרה ורצון. למשל, יש את צ'יקו, שהוא נער מאוד מוכשר שמנגן ושר. אם הוא היה לוקח את הגיטרה ונוסע למרכז להצליח בתחום המוזיקה, יכול להיות שהוא היה מצליח. אבל לא בטוח שיש לו את האומץ לעזוב את החיים שהתרגל אליהם. בגלל זה הדמויות בסרט הן מוגבלות", הוא מוסיף.

למרות גילו הצעיר וחוסר ניסיונו בתעשייה, לירן הצליח לגייס לסרט לא מעט שחקנים מוכרים כמו ריקי בליך, יעל לבנטל ("החיים זה לא הכל"), ניר שעיבי ("החבר'ה הטובים"). "הרבה ראו את 'בשם הבת' והכירו את העבודה שלי. יעל וניר הם שחקנים שאהבתי בילדות, שאני מעריך והערכתי את העבודה שלהם אז הם נראו לי אופציות הכי מתאימות לדמויות שלי", הוא מסביר על היענותם להשתתף בסרטו.

את התפקיד הראשי מגלם השחקן אסף הרץ, שמוכר בעיקר מסדרות נעורים ומתפקידו במחזמר "אפס ביחסי אנוש" בתאטרון בית ליסין. "בחנתי כמה שחקנים לתפקיד, כמו דניאל גל שעקב לוחות זמנים לא יכל. אבל את אסף הכרתי מהסדרה 'שכונה'. בחרתי בו כי בעיניים שלו רואים עצב והוא מאוד התאים לי לדמות. רואים שהוא עבר דברים כמו שיאיר עבר והסיפור חיים שלו מאוד התאים לי לדמות", מסביר שטרית על הליהוק.

נתי רביץ שגילם בסרטו הקודם, "בשם הבת" את התפקיד הראשי, מופיע גם בסרט זה, הפעם בתפקיד הרב. "אנחנו עד היום חברים מאוד טובים. אנחנו כמו משפחה. הוא היה איתי ברגעים הכי קשים, ברגעי משבר הוא ליווה אותי ועמד לצידי. סוג של מורה דרך שמייעץ בכל מיני דברים שהיו בהפקה, בכל מיני קשיים. זה היה מדהים לקבל עזרה מאדם כל כך מנוסה", הוא משתף.

לפי מה ליהקת? היו לך בראש שחקנים?

"נתי היה האופציה הראשונה לתפקיד הרב. לא דמיינתי אף שחקן אחר לתפקיד הזה. לגבי השחקנים אחרים – אני בדרך כלל לא עובד עם מלהק. אני אוהב לראות עבודות של שחקנים ואם אני רואה מישהו שמתאים לי, אני בדרך כלל מזמין אותו לפגישה ובפגישה אני יודע סופית אם הוא השחקן שמתאים לדמות. הליך הליהוק היה מאוד מורכב כי מדובר בשחקנים צעירים ומאוד חשוב לי מצד אחד שחקנים מנוסים שיודעים לעבוד מול מצלמה ומצד שני אני צריך שחקנים שיתאימו לי לדמות. בחנתי עשרות אם לא מאות שחקנים".

בניגוד לסרט הקודם, בו לא שיחק, בסרט זה לירן משחק בתפקיד קטן. "הרגשתי שאני מאוד מתאים לתפקיד הזה ולא יכולתי לדמיין אף אחד אחר. זאת דמות שמזכירה לי אותי והייתי חייב לעשות אותה", הוא מסביר על ההחלטה. מאידך, תפקיד ראשי לא קורץ לו: "אני לא יכול לעשות תפקיד מאוד גדול ובמקביל גם לעבוד על הסרט. זה בלתי אפשרי".

הצילומים של הסרט התקיימו בתקופת הקורונה והיו מאוד מאתגרים. "זה היה מאוד קשה, צילומים נדחו וצולמו מחדש. אבל עשינו הרבה הכנות לפני הסרט ובסופו של דבר אם לא היינו עושים את כל ההכנות, לא היינו מצליחים לעבור את ההפקה הזאת", הוא מספר. בנוסף, ישנה סצנת שריפה שגרמה להפקה להיות מורכבת יותר. "יש את הוואן שוט בבית כנסת שעולה באש. משהו מאוד מורכב שלקח לי בין 30 ל-40 טייקים לצלם אותו. שיגעתי את כל השחקנים ואנשי הצוות כי הייתי חייב להגיע לרמת דיוק מוחלטת", הוא מוסיף.

למרות שלא זכה במועמדות בפרסי אופיר, התגובות מההקרנות טרום בכורה שהיו עד כה, מחממות את ליבו. "אני מכוון שיצפו בו כמה שיותר אנשים, שיגע בהם ושישפיע עליהם". שטרית מעדיף להתמקד בקולנוע ולא בטלוויזיה: "הדברים שאפשר להביא ביצירה קולנועית זה משהו שכמעט בלתי אפשרי להביא את אותה רמת דיוק בסדרה בת עשרה פרקים". הוא כבר התחיל לעבוד על הסרט הבא. "הפעם זה מותחן בגולן על אמא שאיבדה את בתה וזה מתפתח לעימות מאוד גדול בינה לבין החקלאים באזור".

לפני 8 חודשים לירן נפרד מבת זוגו אבל ממתין בסבלנות לאחת: "כשזה יגיע, זה יגיע. אני מאוד מחפש למצוא את האחת שתבין אותי, שתשלים אותי ותהיה איתי ברגעים שאני אצטרך שהיא תהיה איתי בהם". עד אז הוא יסתפק ברומן קולנועי כי "אין שום דבר שיכול להשתוות לאמנות המדהימה של הקולנוע ואני גם מתאהב בו כל פעם מחדש".