אני חיה את החלום, אבל יודעת שהכל זמני: הראיון האחרון של שרלבי דין

פסטיבל קאן האחרון היה רגע השיא בקריירה של השחקנית הדרום האפריקאית בת ה-32 שרלבי דין. מי שהחלה את דרכה כדוגמנית, ועברה תאונת דרכים קשה שעצרה את דרכה במקצוע, המציאה את עצמה מחדש כשחקנית בתפקידי משחק בסדרות כמו "ברק שחור" ו"אלמנטרי" - אבל הפריצה הגדולה שלה הגיעה רק עם התפקיד הראשי בסרט "משולש העצבות" של רובן אוסטלנד, שזכה בפרס 'דקל הזהב' לסרט הטוב ביותר בפסטיבל.

שלושה חודשים בלבד לאחר שהייתה על גג העולם, עלתה השחקנית המבטיחה לכותרות מסיבות שונות לחלוטין. היא הלכה לעולמה לאחר שאושפזה בחשאי בניו יורק כתוצאה מ"מחלה פתאומית". לפי אחיה, אלכס ג'ייקובס, ביממה האחרונה לחייה דין שהתה בניו יורק יחד עם ארוסה, לוק וולקר, כשהחלה לחוש סימפטומים "מינוריים" שהדאיגו אותה, והיא ביקשה מוולקר להתלוות אליה למיון. מותה נקבע שעות ספורות לאחר מכן.

זכיתי להיות העיתונאי הישראלי היחיד שראיין את הכוכבת המוכשרת בפסטיבל, כשפגשתי באחד המלונות המפוארים בקאן את דין, שנראתה זוהרת מתמיד אפילו בגופיית פסים בצבע בז' ובמכנסי ג'ינס. "זה לא ייאמן. אני מרגישה כמו נסיכה שחיה חיים דקדנטיים לגמרי", היא סיפרה בהתרגשות על השתתפותה בפסטיבל. "זה הפסטיבל הראשון שלי. הייתי בטוחה שקאן היא עוד עיירת חוף קטנה ומנומנמת, אבל הכל כאן גדול וזוהר. אני עדיין מעכלת את החוויה. אני מחכה לרגע שאחזור לניו יורק ואראה לחברים שלי שם את התמונות. אני ממש חיה את החלום".

עוד במהלך הצפייה ב"משולש העצבות" היה ברור לי כי זה הסרט שיזכה בפרס דקל הזהב. הוא היה בעיניי ברמה אחת מעל שאר הסרטים בתחרות הראשית. אחת הסיבות לכך היא הסטאר קווליטי של הכוכבת שלו שרלבי דין, המגלמת בסרט את יה-יה - דוגמנית מפורסמת ומשפיענית רשת בתפקיד שמתכתב עם עברה כדוגמנית. "הפכתי לדוגמנית בגיל צעיר. אני זוכרת שעזבתי בגיל 13 את בית הוריי ונסעתי לדגמן ביפן. הייתי מנותקת לגמרי מהעולם, ילדה קטנה שעדיין פחדה מהחושך. התבגרתי מהר מאוד והפכתי לקשוחה", היא התוודתה. "זה מקצוע מאוד תובעני. בנות רבות עוזבות בשביל הקריירה בדוגמנות את בית הספר ומוותרות על חינוך. בגיל 25 התעשייה אומרת לך שהפכת לזקנה מדי ואז דוגמניות נשארות ללא חינוך וללא עבודה והן יעשו הכל כדי לשרוד - כמו למשל להתחתן עם גבר עשיר".

[*]

האם העבר שלך כדוגמנית הקל עלייך לגלם דוגמנית בסרט?

"מכיוון שדגמנתי שנים רבות, אני מכירה את התעשייה היטב. ניסיתי לגלם את התפקיד באופן לא קלישאתי. רבים חושבים שדוגמניות הן יהירות ומתנשאות, כשבפועל התעשייה הזו כל הזמן מעירה לך על המראה שלך - את לא רזה מספיק, את לא גבוהה מספיק, תיכף ייגמר לך הזמן הקצר שיש לך בתעשייה. כל זה מוביל הרבה דוגמניות להיות חסרות ביטחון לחלוטין. רציתי שהצופים יראו שליה-יה יש אישיות מורכבת והיא לא סתם בחורה יפה וטיפשה".

את עדיין מדגמנת? "כן, אבל זו דוגמנות אחרת ממה שהייתי עושה בצעירותי. אני זוכרת שכשהתחלתי עבדתי במשך שנים סביב השעון עם אנשים שאפילו לא דיברו איתי והתחשלתי די מהר. היום כשאני שחקנית, אני מקבלת פידבק כמו 'עשית עבודה טובה', 'ממש התרשמנו'. בדוגמנות פשוט התעלמו ממני. דוגמנות הוא מקצוע מאוד בודד. היום אני ממש בררנית ובוחרת רק פרויקטים שמתאימים לי".

באוקטובר 2008, הרבה לפני מותה הפתאומי, היא כבר מצאה את עצמה בסכנת חיים: דין ועמיתה הדוגמן אשטון שניאג' שרדו תאונת דרכים קשה, והיא אושפזה בבית חולים ועברה ניתוח שהציל אותה. הפציעות שלה כללו פרק כף יד שבור, ארבע צלעות שבורות וריאה ממוטטת. היא יצאה להפסקה מקצועית לאחר התאונה, ונותרה עם צלקת שייחדה אותה בעולם הדוגמנות. "החלטתי לא להסתיר את הצלקת כדי להזכיר לעצמי איזה מזל יש לי שנשארתי בחיים. אני חושבת ששם בין הריסות הרכב נולדתי מחדש והיום אני אדם שלם ומאושר", סיפרה.

"הייתי בשיא הקריירה ועמדתי להפוך לסופר מודל. אחרי התאונה הייתה לי תקופת החלמה ארוכה של כמעט שנתיים. הסוכנות שלי, די מיידית אחרי התאונה, פשוט זרקה אותי והיה לי המון זמן לחשוב מה אני רוצה לעשות עם עצמי בהמשך חיי. בסופו של דבר הגעתי לתעשיית הקולנוע. השתתפתי בסרט בשם 'ספאד' עם ג'ון קליז ב-2010. אני זוכרת שחשבתי לעצמי 'אלוהים אדירים, אני עובדת ולמישהו באמת אכפת מה אני חושבת ולא מתייחסים אליי רק כאל קולב אנושי'. אז החלטתי שאני רוצה להמשיך בקריירת המשחק".

איך את מסכמת את הקריירה החדשה שלך כשחקנית עד עכשיו?

"אני נהנית מכל רגע! נכון שאני תחת הדרכתם של במאים, אבל יש לי את המילה שלי בתהליך. ב'משולש העצבות' עשינו המון טייקים וזה לא היה פשוט אבל רובן היה מאוד מתחשב והיה לו גם חשוב לשמוע את דעתי. הוא התייעץ איתי לגבי מצב הרוח של דוגמנים לפני ותוך כדי אודישנים ובכלל תרמתי מהידע שלי על עולם האופנה".

מי הם השחקנים שהם עבורך מודלים לחיקוי?

"אני מעריצה את טילדה סווינטון, שהיא ממש אניגמטית. ג'ינה רולנדס שחקנית אדירה, למדתי ממנה המון לגבי איך להראות את האני הפנימי שלי על המסך. אני מנסה ממש להתרחק מלהיות עוד פרצוף יפה בתעשיית הקולנוע ולכן כל כך שמחתי על התפקיד ב'משולש העצבות' שאפשר לי להראות צדדים שונים של דמות שהיא על פניה די שטחית".

"משולש העצבות" הוא סרטו דובר האנגלית הראשון של רובן אוסטלנד ("הריבוע"). זו סאטירה מושחזת על האלפיון העליון, משפיענים ופערי מעמדות. במרכז העלילה ניצבים דוגמנית מצליחה ושטחית (דין) ודוגמן מצליח קצת פחות (האריס דיקינסון) שמנהלים קשר הנע בין הרומנטי לאינטרסנטי. השניים יוצאים לשיט על ספינת תענוגות שרוב התיירים בה הם מיליונרים, המתייחסים בפטרונות לעובדים. הסרט, שבו משתתף גם וודי הרלסון, פתח את פסטיבל ירושלים האחרון, ואוסטלנד ביקר בערב הפתיחה.

ממה הכי נהנית בסרט? יש בו שלוש מערכות מאוד שונות עם אתגרים שונים לשחקנים.

"באמת הרגשתי שמדובר על עשיית שלושה סרטים נפרדים. זה גם מה שכל כך מרתק בסרט. אני הכי אוהבת סצנות של אחד על אחד ולכן הכי נהניתי בתחילת הסרט בסצנות שלי עם האריס ובמיוחד בסצנה שאנחנו במסעדה. סצנה יפהפייה שגם צולמה בתחילת העבודה על הסרט. האריס לימד אותי המון. כשצילמנו באי זה כבר היה לעבוד עם קאסט גדול והרבה יותר מאתגר אבל גם זה היה כיף".

יש לי הרגשה שהמסר של הסרט בסופו של דבר הוא די פסימי ואפל, מה דעתך?

"ללא ספק המערכה האחרונה היא די אפלה, כולל סוף הסרט. כל אחד מוזמן לקחת את סוף הסרט לכיוון שלו. זהו סרט אפל ומאוד ציני. רובן, בדרכו שלו, אומר כמה וכמה דברים על מציאות של שולטים ונשלטים, אלו שיש להם הכל מול אלה שכמעט ואין להם כלום".

[*]

בכל סרטיו של רובן אוסטלנד הדמויות עוברות מצבי צבירה שונים לאורך הסרט, דבר שהוא די מאתגר לשחקן. איך התכוננת לתפקיד ואיך הבמאי הדריך אותך בזמן הצילומים?

"אני חייבת לציין שעד שהגעתי לארה"ב כמעט ולא צפיתי בסרטים. כשהגעתי לסוכנויות בהוליווד שאלו אותי איזה סוג של סרטים אני אוהבת ולא ידעתי מה להגיד. אחד הסרטים הראשונים שצפיתי בהם הוא 'הריבוע' ואני זוכרת שהרגשתי מאוד כועסת מהחוויה של צפייה בסרט כל כך ציני. אחרי שקיבלתי את התפקיד ב'משולש העצבות' צפיתי בשאר סרטיו של רובן ואני זוכרת שחשבתי 'איך הוא מעז להראות אנשים בצורה כל כך כנה ונועזת?'. הרגשתי אי נוחות אחרי הצפייה בסרטיו. כשנפגשנו, רובן ואני, הופתעתי מאוד. הוא נתן לי את התסריט של הסצנה שבה אני והארי רבים על התשלום במסעדה ושאל אותי "מה את חושבת? מה היית עושה במקרה הזה?'. זה גרם לי להרגיש חופשיה ולהיות אני עצמי גם בדמות שלי".

את מגדירה עצמך כמשפיענית, כמו דמותך בסרט?

"ממש לא. יש לי חברות שהן משפיעניות אבל אני לא עובדת בלהיות כזו. אני מפרסמת מה שבא לי. כרגע בטח האינסטגרם שלי נראה הכי נוצץ בעולם עם כל קבלות הפנים והמסיבות בקאן כשאני מחליפה שמלות נשף כל הזמן, אבל אני מודעת לכך שהכל זמני וכרגע הרבה יותר מעניין אותי הסרט הבא שאככב בו".

איך את רואה את עתידך?

"אני כרגע פשוט נהנית ומרגישה מאוד ברת מזל. אני מקווה שאמשיך לעבוד עם במאים ששוברים מסגרות ולא צפויים. התחלתי בגיל צעיר בחוג דרמה ואז הפכתי לדוגמנית ועכשיו חזרתי לתשוקה האמיתית שלי - משחק. הדוגמנות בנתה אותי כלכלית ונתנה לי ויזה לאמריקה, אבל עכשיו אני בשלב אחר בחיים. חוץ מזה רק התארסתי, אז אני רוצה לבלות כמה שיותר זמן עם הארוס שלי ולהכיר את משפחתו".