חדשות קולנוע וסרטים

פסטיבל קאן: היום השלישי - רומנים, ארגנטינאים וחב"דניקים

15/5/2016

שלח לחבר+ הוסף תגובה

בתחילת יומי השלישי בפסטיבל גילתה לי מבקרת קולנוע סינית כי יש עוד מסגרת של הקרנות סרטים – ״הסרטים של אתמול, היום״, שזה בעצם אומר שאפשר להשלים צפייה בסרטים שכבר הוקרנו באווירה יותר נינוחה. ניצלתי את הידע החדש והלכתי לצפות סוף סוף בסרט מהתחרות הרשמית. ״סיירה נבאדה״, סרט באורך של שלוש שעות (ומרגיש כמו שמונה), שמייצג נאמנה את מה שמכונה ״הגל החדש״ של הקולנוע הרומני.

במשך 173 דקות מתאר הבמאי כריסטי פויו משפחה המנסה לשבת לארוחה משותפת ולא ממש מצליחה (ממש כמו הסרט ״לילסדה״ בגרסה הרומנית אבל הרבה יותר ארוך). בסגנון היפר-ריאליסטי ובזמן אמת מנהלים בני המשפחה שיחות נפש על השלטון ברומניה, על הכנסייה, על אסון התאומים ובעצם על כל נושא אפשרי. צריך להיות חובב קולנוע עם עצבי ברזל וסבלנות של נזיר בודהיסטי כדי לצלוח את הסרט, אבל מי שמוכן לצאת למסע הקולנועי הזה ,ייצא נשכר. תודה לאל שבעידן הבלוקבסטרים עדיין יש מי שמעיזים לעשות קולנוע איטי ומחושב שלא מתחנף לצופה.

יצאתי מחשכת האולם לאור של קאן ומיהרתי לאירוע שונה לחלוטין: פתיחת הקרנות רצועת האימה ״חלון הדמים״, בתאריך המתאים ביותר האפשרי – יום שישי ה-13. בקולנוע קטן באחד הרחובות הצדדיים בעיר (מעבר לאולמות ההקרנה הראשיים יש עוד כמה וכמה מקומות בשולי הפסטיבל שגם בהם מוקרנים סרטים).

[*]

״חלון הדמים״ הוא אסופת סרטי אימה דרום אמריקאים עכשוויים שמוקרנת מזה כמה שנים בקאן. כחובב אימה הסתקרנתי לצפות ביבול העדכני של אימה לטינית ולא התאכזבתי: סרט הפתיחה הארגנטינאי "טרור 5״ הוא יצירה מתוחכמת עם התייחסות לאימה אמריקאית וגם למצב הפוליטי בארגנטינה. ברכבת הרים מסחררת מובל הצופה דרך תיכון שבו התלמידים מענים את מוריהם, מלון המשמש לעשיית סרטי סנאף והורים שכולים שהופכים לזומבים ומסתערים על בניין הפרלמנט. מי שמחבב את הז׳אנר ייהנה מאוד.

הערב ירד על קאן והתחיל לרדת גשם והחלטתי שאסיים את היום ואז נזכרתי שהוזמנתי לקבלת שבת של חב"ד והחלטתי להפגין נוכחות. קבלת הפנים מסתבר הייתה ארוחה במסעדה מפוארת על הטיילת בסמוך לקו המים. בארוחה היו ישראלים שנמצאים בקאן וגם אנשי הקהילה היהודית המקומית. אחד מאנשי הקולנוע שהשתתפו בארוחה הוא לא אחר מאשר מאיר פנינגשטיין, המתופף האגדי של ״כוורת״ שהפך לאיש עסקים באמריקה ומזה שלושים שנה מפיק את פסטיבל הסרטים הישראלי בלוס אנג׳לס. אחרי כמה כוסות יין החלטתי שזה הזמן לסגור את הלילה בציפייה למחר בו יוקרנו הסרטים האסיאתיים להם אני מצפה.

[*]

(בתמונה: רון פוגל ומאיר פנינגשטיין)

לסיקור הקודם: לחץ כאן

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

רון פוגל - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות

תגובותהוסף תגובה

אין תגובות לכתבה.

לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !