יש משהו מרענן בצפייה ב"משא כבד", סרט הביכורים של הבמאי פדריק מקינלי, עורך ותיק ונטול ייחוד, שלא ממש השאיר חותם בסרטים או בסדרות שהוא ערך. גם בסרטו הראשון כבמאי הוא לא משאיר חותם כאוטר אבל כן ניתן לקבוע שמדובר באיש מקצוע רציני שמצליח לקחת את הצופים למסע קולנועי מחוספס, מותח ומלא עוצמה. לא סתם הוא נבחר לביים את הסרט החדש בסדרת הסרטים "סיקאריו". העלילה האינטנסיבית מתרחשת בשנת 1933, בשיאו של השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית. סמואל מרפי (אית'ן הוק) מסתבך עם כוחות החוק ונשלח למחנה עבודה אכזרי באורגון שבו צוות אסירים עובד בכרייה תוך סכנת חייהם. כאשר מנהל המחנה קלנסי (ראסל קרואו) מציע לו שחרור מוקדם בתמורה להברחת זהב דרך שטחי פרא קטלניים, מרפי יוצא למסע שבוחן את גבולות היכולת האנושית שלו.מה שמתחיל כסרט כלא קלאסי על אדם מתבודד וחף מפשע המוצא את עצמו מאחורי סורג ובריח ונאלץ להפוך למנהיג בעל כורחו, משנה כיוון במהירות במחצית השנייה שלו כאשר הוא הופך להרפתקת טבע פראית ועוצרת נשימה, רצופת סצנות אקשן בנויות לעילא. במקביל, הסרט פועל גם כמותחן פסיכולוגי מבריק על גברים הנאבקים זה בזה בסביבה ללא חוקים, כשכל אחד מהם מונע מתאווה לכסף כאשר המחיר הסופי הוא מרדף נואש אחר חופש.
מעבר לאקשן ולמתח, מדובר במשל פוליטי נוקב על יחסי הון-שלטון. על איך מנהיגות יכולה להיות מושחתת בשל תאוות בצע. נכון שהעלילה מתרחשת בשנות השלושים, אבל היא לחלוטין מהדהדת באופן מעורר מחשבה גם לימינו אנו.
פרסומת
סרט הביכורים של פדריק מקינלי הוא הישג מרשים במיוחד שמעיד על שליטה מוחלטת במדיום הקולנועי ובקצב העלילתי. מקינלי מציג קולנוע שרירי, ישיר וללא גינונים מיותרים. ברגעים הכי טובים שלו הסרט מצליח להזכיר קצת את "גברים במלכודת" של וולטר היל. העובדה שהסרט מורכב מסצנות מורטות עצבים אחת אחרי השנייה הופכת את התוצאה לאפקטיבית כי הסרט איננו מבזבז זמן מיותר על התפלספות. הצילום העשיר מנצל עד תום את הנופים המרהיבים שלעתים גם מאיימים, כדי להעביר לצופה חוויה המעוגנת במציאות ונטולת אפקטים ממוחשבים מיותרים."משא כבד" מזכיר במידת מה את המערבונים הקלאסיים של פעם. הוא מצליח להחזיר למסך את התחושה של קולנוע אמריקאי ישן וטוב - כזה שלא קיים כבר. קולנוע שאינו מפחד מאיטיות מחושבת, מחספוס ואווירה קודרת הטובעת בבוץ. המאבק של האסירים שהפכו לשליחים בגשר חבלים שעומד לקרוס, בולי עץ הנשטפים בנהרות גועשים ונבלים תאבי-בצע, מרגישים כמו מחווה מוחשית למערבוני ההישרדות של שנות השישים והשבעים. זהו סרט שמזכיר לנו כמה בקולנוע העכשווי חסרים סרטי אקשן רציניים, בוגרים וישירים בתוך עידן הסרטים המרוטשים.
הלב הפועם של הסרט טמון בהופעתו המהפנטת של אית'ן הוק שיציין בחודש הבא 55. הוק החל את הקריירה הקולנועית שלו בשנת 1985 עם שרשרת להיטים כמו "תגליות בחלל" לצד ריבר פניקס בבימויו של ג'ו דנטה או "ללכת שבי אחריו" לצד רובין וויליאמס וכמובן שובר הקופות של דיסני "פנג הלבן". באמצע שנות התשעים הפך לקולו של דור בזכות הלהיט "מציאות נושכת" לצדה של וינונה ריידר. בסרט הנוכחי הוא מעניק תצוגת משחק מופלאה של אדם חבוט על ידי נסיבות החיים, אך כזה שמסרב להישבר. הוא מגלם את מרפי באיפוק רב, ומצליח להחזיק את כל הסרט על כתפיו בעוצמה שקטה. הדינמיקה שלו מול ראסל קרואו, שמביא למסך נוכחות כריזמטית, מאיימת ועסיסית בתור מנהל המחנה קלנסי, מייצרת מתח חשמלי בכל רגע שבו השניים חולקים פריים.הצילום והעריכה ב"משא כבד" ראויים לשבחים נפרדים. המצלמה לוכדת את מסע העינויים שצוות האסירים/שליחים עוברים בצורה מוחשית, כך שהצופה מרגיש את הכובד של משא הזהב אבל גם את הכובד של החיים עצמם שהאסירים נושאים על גבם. כל תנועה שלהם היא תצוגה של אנשים הנלחמים על חייהם כנגד הכוחות האכזריים של הטבע. כל עימות אלים מעוצב בדייקנות שמשאירה את הצופה על קצה הכיסא. הסרט אינו נרתע מלהציג את העול הפיזי והנפשי של הגיבורים והתוצאה היא חוויה קולנועית סוחפת שאינה מרפה עד להגעתם של הקרדיטים."משא כבד" הוא לא רק סרט אקשן אינטליגנטי ומהנה, אלא אחת ההפתעות הקולנועיות המרשימות של השנה. פדריק מקינלי אולי לא השאיר את חותמו כעורך סרטים, אבל בהחלט השאיר את חותמו כבמאי המסוגל לביים ביד בטוחה ולהוציא תצוגות משחק משובחות מצוות השחקנים שלו. מדובר במותחן פעולה חזק, אכזרי ומתגמל, שמזכיר לנו את העוצמה של הקולנוע המסורתי התקופתי במיטבו. מסוג הסרטים שחובה לראות על המסך הגדול כדי ליהנות כמו שצריך.
"מחוספס ומהנה"
שלח/י
ראסל קרואו
אית'ן הוק
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות