חדשות קולנוע וסרטים

פסטיבל קאן: היום הרביעי - דרום קוריאה על המפה

16/5/2016

שלח לחבר+ הוסף תגובה

יום רביעי לפסטיבל ואני כבר מתחיל להיכנס לעניינים. כל כתב שמסקר את הפסטיבל מקבל תא אישי שמופצץ כל יום בהמון חומר על הסרטים המוקרנים ועל אירועים שונים בפסטיבל. כל בוקר אני מקפיד לרוקן אותו אחרת נראה לי שהוא ישקע.

הבוקר התחיל בהקרנת בכורה של הסרט הקוריאני ״העוזרת״ של הבימאי פארק צא׳ן ווק שביקר בישראל לפני שנתיים במסגרת פסטיבל ירושלים. כמי שחי ונושם קולנוע מקוריאה, זה היה אחד הסרטים שהכי ציפיתי להם בפסטיבל. ווק ידוע בסגנונו המחושב מצד אחד והיצרי מצד שני. בין סרטיו ״שבעה צעדים״ ,״צמא״ ולאחרונה ״סטוקר״ שצולם בארצות הברית .

הסרט מתרחש בקוריאה בשנות השלושים. תקופה שבה שלטו היפנים במדינה ביד ברזל. בחורה צעירה מגיעה כדי לשמש עוזרת לאישה צעירה ועשירה הגרה עם דודה באחוזה מבודדת. אבל המשרתת הצעירה היא בעצם נוכלת המהווה חלק ממשימה מסובכת לגזול מהאישה הצעירה את כל ממונה וזאת בעזרת נוכל המתחזה לדוכס יפני. העלילה עוד מתפתלת כשהנוכלת מתאהבת ביורשת התמימה. עוד בסרט דודה הסוטה של היורשת המחזיק אוסף של ספרי זימה ומרתף אפל המסתיר סוד גדול ונורא. מעבר לנופים מדהימים ואווירה מקאברית הסרט גדוש בסצנות ארוטיות ובסצנות פרוורטיות שלא יקלעו לטעמו של כל אחד. בעיניי מדובר ביצירה מופלאה ומתוחכמת שגרמה לי להתרגש.

[*] הסרט מבוסס על כתביה של הסופרת הוולשית שרה ווטרס ומזכיר רומנים גותיים בסגנון דפנה דה מוריאה ("רבקה"). צ'אן ווק החליט להעביר את העלילה לאחת התקופות הבעייתיות בהיסטוריה של קוריאה - תקופת הכיבוש היפני במאה ה-20. על תקופה זו יש חילוקי דעות בקוריאה עד היום - מצד אחד מדובר בתקופה של כיבוש אכזרי ומצד שני היפנים הפכו את המדינה הקוריאנית למודרנית בכך שסללו כבישים ופיתחו את רשת החשמל. במסיבת העיתונאים שלאחר הסרט שאלתי את הבמאי לגבי הקונטקסט ההיסטורי והוא השיב כי הוא רצה להציג את התקופה השנויה במחלוקת הזו בהיסטוריה של קוריאה, תקופה שבה, לטענתו, לא כל הקוראנים שנאו את הכובש היפני והיו כאלו שאפילו העריצו את הכובשים מארץ השמש העולה.

[*]

(מבקר האתר רון פוגל במסיבת העיתונאים בקאן)

אחרי שהתאוששתי מהסטיות של הסרט הקוריאני עברתי לצפות בסרט קוריאני אחר והפעם סרט זומבים מתוחכם - ״רכבת לבוסאן״. עלילת הסרט די צפויה: בעקבות מגיפה מסתורית הופכים האנשים לזומבים ומכלים את זעמם באנשים אחרים. הבמאי המוכשר יונג סאנג הו בחר למקם את הסרט על רכבת שבה חלק מהנוסעים הם זומבים והשאר נלחמים על חייהם. אישית אני לא מחובבי הזומבים, ולטעמי רוב הסרטים בתת הז׳אנר די משעממים – חוץ אולי מ״ליל המתים החיים״ הקלאסי של ג'ורג' רומרו מ-68, אבל הסרט הצליח לשאיר אותי ב״קצה המושב״ וללא נשימה עד לסופו.

גשם התחיל לרדת ומבול יורד על קאן. זה היה הקיו שלי לסגור את היום הקוריאני שלי בפסטיבל. מחר יש לי פגישה עם יקירת צרפת מריון קוטיאר המדהימה.

לסיקור הקודם: לחץ כאן

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

רון פוגל - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות

תגובותהוסף תגובה

אין תגובות לכתבה.

לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !