הכי גרועים שיש: הסרטים הגרועים הטובים ביותר

החדר

כל מה שדרוש הוא מבט אחד בהבעה על פרצופו של הבמאי/כותב/מפיק/כוכב טומי ויסאו על הפוסטר ומיד מבינים מדוע "החדר" משנת 2003 הוא המלך המודרני של הסרטים הגרועים. קשה למצוא עוד סרט עם כל כך הרבה חורים בעלילה, בימוי לא ברור ומשחק מזעזע עד כדי כאב (למרות ששאר הסרטים ברשימה בהחלט מהווים תחרות קשה).

ויסאו מגלם את ג'וני, גיבורנו במלודרמה הרומנטית, המאורס לליסה הבוגדנית. היא מחליטה לפתות את חברו הטוב מארק על אף התנגדותו הראשונית. משם העלילה סוטה לשלל עלילות משנה המערבות דמויות שוליות ואינן מתפתחות לדבר משמעותי. כך דמות יכולה להצהיר בפתאומיות שיש לה סרטן השד והעניין לא עולה בשנית או במקרה אחר אחד הדמויות נכנס לקרב עם סוחר סמים אף שלא ברור למה והסרט לא מגלה. שלא לדבר על סצנה בה הדמויות משחקות פוטבול בחליפות באמצע הרחוב ללא סיבה נראית לעין. יש יותר סימני שאלה מתשובות.

אחת הביקורות הראשונות על ה"חדר" אמרה "צפייה בסרט הזה היא כמו להידקר בראש" ואכן בתחילה הקהל לא מיהר לקולנוע. אך אט אט השמועה עשתה לה כנפיים, מודעה ענקית שהציב ויסאו על חשבונו בלוס אנג'לס הביאה צופים חדשים והקרנות חדשות אורגנו, חלקן ע"י ויסאו עצמו. הקהל החל להגיע מחופש לדמויות מהסרט, לצעוק על המסך ולזרוק כפיות וכדורי פוטובול בסצנות מסוימות והסרט הפך ליורש של ההקרנות הפעילות של "מופע הקולנוע של רוקי". סיפור עשיית הסרט סיפק כל כך הרבה אנקדוטות עד שג'יימס פרנקו יככב בתפקיד ויסאו בסרט עלילתי שייצא בהמשך השנה בשם "יצירת המופת" המתעד את מאחורי הקלעים של עשיית "החדר". ויסאו עצמו טוען כי הסרט הוא קומדיה שחורה ונעשה באופן גרוע בכוונה תחילה. אף אחד לא ממש מאמין לו.

טרול 2

מוזר. זו המילה היחידה שיכולה לתאר את הסרט הזה בצורה מדויקת. נכון, גם שאר חברי הרשימה שלפניכם לא מצטיינים בעלילה הגיונית במיוחד אבל קומדיית האימה "טרול 2" נמצאת בליגה משל עצמה.

הסרט מביא את סיפורו של ג'ושוע הצעיר שנוסע לחופשה בעיירה נידחת יחד עם משפחתו. רוחו של סבו המת מזהירה אותו שעליהם לשוב על עקבותיהם אך הם לא נשמעים לעצה. תושבי העיירה המסתורית הם למעשה גובלינים צמחוניים בתחפושת הזוממים להאכיל את המשפחה במזון קסום שיהפוך אותם לצמחים למאכל. אם קראתם עד כאן ואתם מבולבלים זה בסדר, הסיפור נהיה משונה אפילו יותר. סבא סת' (רוח הרפאים) משתמש בכוחותיו העל טבעיים על מנת לעזור לנכדו להרחיק את המשפחה מצרות ולהילחם במכשפה המפקדת על הגובלינים. עכשיו הבנתם?

הסיפור שנקרא "גובלינים", נכתב במקור ע"י רוסלה דרודי כמחאה על הפיכתם של רבים מחבריה לצמחוניים. בעלה קלאודיו פראגאסו (תחת השם דרייק פלויד) ביים את הסרט משנת 1990 ששמו שונה ל"טרול 2" ע"י המפיצים האמריקאים בניסיון לשווקו כהמשך לקומדיית הפנטזיה האפלה "טרול" משנת 1986. אנגלית אינה שפת האם של דרודי ופראגאסו והדבר מתבטא בדיאלוג הקלוקל של הסרט. לזאת ניתן להוסיף את העלילה הביזארית, האפקטים הזולים והמשחק הגרוע. חלק מהשחקנים אפילו אינם שחקנים במקצועם, ביניהם ניתן למצוא רופא שיניים וחולה במוסד לפגועי נפש. התוצאה היא חוויה משונה שקשה לתאר. צריך לראות כדי להאמין.

מאנוס: ידי הגורל

הרולד פ. וורן יצר את הסרט הזה בשנת 1966 כתוצאה מהתערבות עם חבר על כך שלא יוכל לביים ולהפיץ סרט בכוחות עצמו. בתמורה הוא כתב, ביים, הפיק וכיכב בסרט בעצמו.

התוצאה הייתה כל כך גרועה שהצוות נאלץ לחמוק במבוכה באמצע הקרנת הבכורה כיוון שהקהל התפקע מצחוק. "מאנוס: ידי הגורל" (Manos: The Hands of Fate) נשכח במהרה עד שהוקרן בשנת 1993 במסגרת תוכנית הטלוויזיה ""Mystery Science Theater 3000 וצבר קהל מעריצים.

"מאנוס" מגולל את סיפורה של משפחה הנאלצת לעצור ללילה בבית באמצע שום מקום. בבית הם פוגשים במשרת התמוה המטפל במתחם עבור המאסטר המסתורי ונשותיו. העלילה נשמעת כמו סרט אימה מן המניין אך היא מלאת חורים ושזורה בסצנות חסרות קשר שאינן מובילות לדבר.

הבימוי חובבני, כצפוי ממי שהיה עד לאותה העת איש מכירות של ביטוח ודשן. המשחק נע בין לא מרשים למוגזם עד כדי גיחוך ואין שום התאמה בין השמע לשפתי השחקנים. הקול הוא הקש האחרון, הסרט דובב בשלמותו לאחר העריכה ע"י מספר מצומצם של אנשים. כך דמויות רבות נשמעות דומה כולל הילדה בת ה-7 שדובבה על ידי אישה מבוגרת בהרבה. גם הקלאפר המסמן לתחילת הסצנה מבליח להופעה קצרה. השורה התחתונה, מדובר באסון של סרט ואיזה כיף לצפות בו.

בירדמיק

מעניין מה היצ'קוק היה אומר לו ידע שסרטו הקלאסי משנת 1963 "הציפורים" היווה השראה לאחד הסרטים הגרועים שנעשו אי פעם. "בירדמיק" (Birdemic: Shock and Terror) משנת 2010 הוא פרי מוחו של ג'ימס נגויין, שכתב, ביים והפיק את הסרט בתקציב של כ-10,000 דולר בלבד וזה ניכר.

עלילה הזויה, בימוי חובבני, משחק נוראי וקול שלא תואם לתמונה הם כולם מנת חלקו של הסרט אך הוא ידוע לשמצה בזכות האפקטים המיוחדים. ליתר דיוק, עופות טרף באנימציית התלת מימד המגוחכת ביותר שתראו אי פעם.

העניין המשונה הוא שהציפורים, שמהן נלקח שם הסרט, לא מופיעות כלל עד למחצית. עד אז "בירדמיק" הוא סיפור על רומן המתפתח בין מוכר תוכנה לדוגמנית. רק לאחר אינסוף דקות של פלרטוטים מופיעים עיטים ונשרים שתוקפים אנשים כשהם יורקים חומצה ועולים בלהבות בפגיעה בקרקע.

"בירדמיק" על פי הגדרתו אמור להיות רומן אימה. בפועל תצטרכו להפסיק לצחוק כדי שיהיה לכם צל של סיכוי לפחד ממשהו. מצד שני חייבים לתת לנגויין קרדיט, הוא חלם ליצור סרט ועשה זאת. בעקבות ההצלחה אפילו יצר סרט המשך בשנת 2013. כמה אנשים כבר יכולים לומר שהשיגו את אותו הדבר.

תכנית 9 מהחלל החיצון

אד ווד הוא השוטר אזולאי של הבמאים ההוליוודיים, אוהב ומסור לעבודתו אך באופן טראגי לא טוב בה, לפחות לא במובן המקובל. ווד הוכתר בתואר המפוקפק "הבמאי הגרוע בכל הזמנים" ויצירותיו מככבות באופן קבוע ברשימות הסרטים הגרועים הטובים ביותר. סרטים כמו "גלן או גלנדה" שנעשה בתקציב מינימאלי ועוסק בטרנסקסואליות וקרוס-דרסינג (בשנות ה-50!) הקנו לו תהילה לאחר מותו אך זו לא הסיבה שלשמה התכנסנו.

גבירותיי ורבותיי האזרח קיין של הסרטים הגרועים, פרי יצירתו של אד ווד משנת 1959 "תכנית 9 מהחלל החיצון" (Plan 9 from Outer Space). סיפורם של חייזרים המנסים למנוע מתושבי כדור הארץ לבנות את נשק יום הדין. לשם כך הם פוצחים בתוכנית להחייאת המתים בתקווה שהבהלה שתיווצר תגרום לאנשי הכוכב להקשיב להם - אחרת הם יושמדו.

"תכנית 9 מהחלל החיצון" אותו כתב, ביים, הפיק וערך ווד בתקציב זעום, הוא סרט עם עלילה מבולבלת, אפקטים סוג ד' (הצלחת המעופפת היא צעצוע להרכבה לילדים) ומשחק שלא היה משכנע ילד בגן. בנוסף הוא גם מלא טעויות כמו המיקרופון שנכנס לפריים משום מה.

בסך הכל לסרט יש קסם משלו והוא מאוד משעשע, למרות שזו לא הייתה הכוונה. הקריירה של ווד הלכה מדחי לדחי עד שנאלץ להתפרנס מסרטים ורומנים פורנוגרפיים עד מותו בשנת 1978. באופן אירוני לו היה במאי מוצלח יותר או לפחות יותר קונבנציונלי כנראה היה נשכח בדפי ההיסטוריה כמו רבים אחרים. בוודאי שלא היה זוכה לפסטיבל על שמו או לסרט על חייו בבימויו של טים ברטון ובכיכובו של ג'וני דפ. בסופו של דבר נראה כי אד ווד היה סוג של גאון למרות הכל. גם כדי להיות גרוע צריך כישרון.