Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: דוקאביב 2020: המלצות ואזהרות על סרטי הפסטיבל

כל הסרטים זמינים לצפייה באתר דוקאביב בתאריכים 3-12 בספטמבר בעלות של 22 ₪ לסרט (או בעלות מופחתת ברכישת מספר סרטים). לצפייה בסרטים באתר הפסטיבל: לחצו כאן

בית האופנה קארדן

מבקרת: לירון אברהם

הסרט מגולל את סיפורו של פייר קארדן, מעצב האופנה הידוע והבעלים של בית האופנה על שמו. החל מהולדתו באיטליה וגאוותם של קרובי משפחתו האיטלקיים, ועד לאירועי השקה אליהם הגיע אך לאחרונה, בגיל 97, חד כתער. נדמה שקארדן לא עוצר מלכת, כמו הסרט אודותיו.

מחד הסרט, שערוך בצורה כרונולוגית, מהלל, מאדיר ומפאר את קארדן, עם מרואיינים כמו נעמי קמפבל, ז'אן פול גוטייה, אוצרת המוזיאון על שמו שעובדת איתו כבר 50 שנים, מנהל יחסי הציבור שלו מזה 23 שנים ועוד רבים בקהיליית ההוט קוטור. מאידך גיסא, כפי שנאמר בסרט על ידי אחד מהמרואיינים הרבים: "אבל מה הוא מבפנים? את זה אני לא יודע. פייר קארדן הוא אניגמה" - נראה שחסר בסרט האספקט האנושי, הרך, האותנטי שאינו עוד עלון פרסום בתצורת וידאו או אפילו ביקורת אודות האיש, שכמובן עשה היסטוריה אך אינו מושלם כפי שהוא מוצג לעיתים בסרט. (הסרט ישודר בהמשך ב-HOT8).

[*]

אנדריי טרקובסקי: תפילה קולנועית

מבקר: מתי לנג

אם אתם חובבי הבמאי הרוסי הנודע אנדריי טרקובסקי ("סולאריס", "סטאלקר", "אנדריי רובלוב") שרוצים להבין קצת יותר על נפשו של אמן הקולנוע הדגול, מחפשים תובנות על תהליך ההפקה של סרטיו, או מבקשים לשמוע ראיונות עם אנשים שהכירו ועבדו עמו, אל תלכו לסרט הזה. במקום לעשות את כל זה, הסרט התיעודי זה אוסף קטעי ראיונות עם טרקובסקי ומשמיע אותן על רקע צילומים מסרטיו של הבמאי.

זה אולי נשמע נחמד לכמה דקות, אבל לשבת ולצפות בזה לשעה וחצי זה פשוט משעמם. במאי הסרט הוא בנו של טרקובסקי הנושא את אותו שם, והסרט אכן נראה יותר כמחווה מבן לאב מאשר מסמך קולנועי בעל חשיבות. הסרט מדדה לאורך שעה וחצי ללא חזון או מטרה, כך שאני ממליץ עליו רק למעריצים שרופים של טרקובסקי שישמחו לראות כל דבר שקשור לבמאי.

פרחי הצללים

מבקרת: לירון אברהם

כ-32 אלף איש שברחו מצפון קוריאה חיים כיום בדרום קוריאה, אך מסתבר שיש גם אנשים שלא רצו לברוח ולא ניתנת להם האפשרות לחזור. ריין-הי קים נסעה לטיפול רפואי לסין ולא הבינה שלא כמו בצפון קוריאה, עליה לשלם עליו. היא ניסתה לעבוד בכל מקום שרק יכלה, כאשר סוחר בבני אדם פיתה אותה לעבוד בדרום קוריאה, שם תוכל להרוויח כסף רב בזמן קצר. מרגע שנכנסה אל המדינה, חזרתה לצפון נאסרה, מחשש שהיא מרגלת ותעביר מידע רגיש לשכנה הדיקטטורית. זהו סיפור מאבקה של קים כנגד השלטון הדרום קוריאני לחזור לביתה, שלטון שמוכיח את עצמו כאטום להפליא.

"פרחי הצללים" מסתובב מסביב לפיל שבחדר סחור-סחור, אך אינו מדבר על הדבר עצמו. הוא מתעלם מהעובדות על ידי בחירה ברורה שלא להזכירן. קים מנסה בכל מאודה לחזור למדינה שבה יש כ-200 אלף אנשים עצורים במחנות ריכוז וחינוך מחדש, מתנגדי שלטון מעונים ונרצחים, רעב כבד שורר והפחד בכל מקום, מדינה ממנה אנשים מנסים לברוח גם במחיר חייהם. הסרט מתעקש להתריס, להביא את הצד השני שבו קוריאה הדרומית היא האכזרית וזה נראה מתאמץ, לא אמין ובעיקר מנותק מהמציאות. ייתכן שיש קשר לשיתוף הפעולה הצפון-קוריאני שאפשר צילום קטעים במדינה וייתכן שלא, אך ברור כשמש שיש כאן אג'נדה שמסנוורת לחלוטין את יוצריו.

חייו של אוליבר סאקס

מבקרת: : מישל צ'יקו

בגיל 81, חודש אחרי שאובחן באופן רשמי כחולה מלנומה ואחרי קבלת ההודעה הטראגית הנוגעת לכך שנותרו לו חודשים ספורים לחיות, מתחיל אוליבר סאקס בפעולת תיעוד קורות חייו. התיעוד האובססיבי של סאקס וכישרון הכתיבה האופייני לו הובילו ליצירת לא רק ספר המסכם את חייו במבט לאחור ובצל חודשי חייו האחרונים, אלא גם לתיעוד ויזואלי של אלו במסגרת הסרט התיעודי "חייו של אוליבר סאקס". הסרט מציג דיוקן נוגע ללב, רגיש והומוריסטי של אדם המבקש לנצל את הזדמנותו האחרונה לבטא את כל שיש לו לומר רגע לפני הסוף.

במסגרת הסרט משתף סאקס בסיפורי ילדות קשים ומעצבים - זיכרונותיו ממלחמת העולם השנייה, יחסיו המשונים עם אימו והפרידה שלו ממשפחתו אשר הובילה להתפרצותה של מחלת הסכיזופרניה באחיו הגדול מייקל. נסיבות אלו הובילו אותו להפוך לאחד הנוירולוגים והנוירופסיכולוגיים המפורסמים והפופולריים ביותר בעולם, עם ספרים כמו "האיש שחשב שאישתו היא כובע", "התעוררות" (שאף עובד לסרט קולנוע בהשתתפות רובין וויליאמס ורוברט דה-נירו), "הזיות" וכתבים רבים נוספים.

בין היתר חושף סאקס ברגישות נוגעת ללב ומלאת כנות סיפורים אודות המטופלים שליוו אותו לאורך חייו, ההתמודדות שלו עם נטייתו המינית ההומוסקסואלית שהובילה לנתק בינו לבין אימו, והיחס המזלזל וחוסר הערכה שחווה מצד עמיתיו המקצועיים לאורך השנים. (הסרט ישודר בהמשך בערוץ yes docu).

לחלק הראשון של הכתבה >> לחצו כאן