יאיר הוכנר, עורך מדור הביקורות באתר ומייסד ומנהל פסטיבל הקולנוע הגאה, בסקירה מיוחדת של הסרטים הגאים המסקרנים בפסטיבל הקולנוע ירושלים שמתקיים בימים אלו. מהקלאסיקות "חסד מופלא" של עמוס גוטמן ו"אורלנדו" של סאלי פוטר, דרך סרט הביכורים עטור הפרסים "בלו ג'ין" וסרטו של איירה סאקס "מעברים" ועד לסרט הפרובוקטיבי "נשי"
אתחיל בהמלצה חמה על הקרנה מיוחדת של עותק מחודש ליצירתו האחרונה והמופתית של עמוס גוטמן, "חסד מופלא", בהשתתפותם של גל הויברגר, שרון אלכסנדר, רבקה מיכאלי, דבורה ברטונוב, חינה רוזובסקיה, אקי אבני, קארין אופיר ועוד. מדובר בפיסת היסטוריה קולנועית של אחד הקולנוענים הטובים ביותר שפעלו בישראל, אולי הטוב ביותר, ו"חסד מופלא" היא באמת יצירה שכולה חסד קולנועי מושלם. סרט המזכיר שילוב בין העשייה הקולנועית של אלמודובר, פאסבינדר וז'אנה, אבל כל כך ישראלי.
יונתן עזב את המושב ועבר לגור בתל אביב כדי להיות עם מיקי, חייל צעיר שבוגד בו בלי הפסקה. השגרה של יונתן משתבשת כאשר גבר מסתורי בשם תומאס חוזר מניו יורק כדי לבקר את אמו וסבתו, המתגוררות באותו בניין. תומאס מסתיר מיונתן סוד – הוא חולה במחלה סופנית וחושש לפגוע בצעיר המאוהב בו. “חסד מופלא” נוצר בתחילת שנות ה-90, לפני עידן הפוליטיקלי-קורקט בכל הנוגע למחלת האיידס, ועם זאת הוא עדיין מצליח לרגש בזכות הבימוי העדין של גוטמן והמשחק המעולה של כל צוות השחקנים.
"אורלנדו, הביוגרפיה הפוליטית שלי" - סרטו הניסיוני של פול ב' פרסיאדו, סופר ופילוסוף טרנס, מספק משמעות עכשווית לספרה הנודע של וירג'יניה וולף, "אורלנדו", הנחשב לרומן הראשון שעסק בשינוי מין עוד בשנת 1928. מדובר באדפטציה קולנועית שהיא יצירה המשלבת בין תיעודי לקולנוע עלילתי וניסיוני. בהשתתפותם של 26 טרנסים, טרנסיות וא־בינארים בני 8 עד 70 המגלמים את הדמויות השונות בספר ואת וולף עצמה, שזוכה ליחס מורכב ואף ביקורתי. מדובר ביצירה מאתגרת לקהל רגיל וכמו המון סרטים צרפתיים אמנותיים היא בעלת מלל רב, אולי יתר על המידה, אך באותה מידה זו יצירה חכמה. לחובבי הקולנוע הניסיוני זאת תהיה חוויה מספקת.
כדי להבין במה מדובר מומלץ לצפות ב"אורלנדו", סרטה של סאלי פוטר משנת 1992 שיוקרן במסגרת הקלאסיקות של הפסטיבל. סרט הפריצה של טילדה סווינטון, שעד אותו סרט השתתפה בעיקר בסרטיו של דרק ג'רמן הקולנוען הבריטי שנפטר מאיידס ב-1994. מדובר בהישג קולנועי מרשים ומושלם של הבמאית. העלילה נעה בזמנים, ומתחילה בחצר אליזבת הראשונה ב-1610 ומסתיימת בשנות ה-90. כאשר דמות.ה של אורלנדו עובר.ת טרנספורמציות פיזיקליות שונות. התוצאה מרשימה גם היום.
"בלו ג'ין", סרט הביכורים המדובר וזוכה הפרסים של ג'ורג'יה אוקלי, הוקרן בפסטיבל ונציה ומאז הספיק להשתתף בעשרות פסטיבלים ולזכות בשלל פרסים. הוא גם מאוד אקטואלי למצב כרגע בישראל שבה ממשלה שמרנית מאיימת על זכויות הלהט"ב. הסרט מחזיר אותנו לבריטניה לשנות ה-80, הממשלה בראשות מרגרט תאצ'ר, מאיימת על זכויות הקהילה הגאה. ג'ין, מורה צעירה לחינוך גופני, מנהלת חיים כפולים: בבקרים היא חוששת שתפוטר מעבודתה בגלל נטייתה המינית, מנסה להתמודד עם תלמידות חטטניות, ובלילות היא יוצאת לבלות במועדונים עם חברותיה כאשר בת זוגה מסרבת לחיות בארון. ג'ין חייבת להחליט איך היא רוצה לחיות את חייה?
"נשי" סרטם של הצמד סם פרימן ונג צ'ון פינג הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל ברלין האחרון ועורר המון תגובות נסערות בעקבות עלילה מאוד פרובוקטיבית וטריגרית, שבה מתקיים משחק חתול ועכבר בין קורבן פשע שנאה לבין התוקף שלו. ג'ולס הוא מלכת דראג בלונדון. לילה אחד כשהוא עדיין לבוש ומאופר, הוא יוצא לקנות סיגריות ומותקף באלימות בידי קבוצה של גברים הומופובים. חודשים לאחר מכן, במהלך ביקור בסאונה, הוא מזהה את אחד מתוקפיו, צעיר מקועקע בשם פרסטון.
הוא מחליט לפתות אותו והשניים מפתחים מערכת יחסים שכל תחילתה מבחינתו של ג'ולס היא לנקום בפרסטון. הבעיה היחידה שהשניים מפתחים רגשות אחד לשני. התוצאה היא מותחן ארוטי מורט עצבים שלא ישאיר אף אחד אדיש בסוף הקרדיטים. ג'ורג' מקיי, שהתגלה כנער המתוק ב"גאווה", עושה כאן תפקיד מרשים הפוך לחלוטין. התגלית האמיתית של הסרט הוא נתן סטיוארט־ג'רט המגלם את ג'ולס הנמצא בקונפליקט מורכב ביותר. שני הסרטים מאוד מומלצים ויוקרנו בהמשך גם בפסטיבל הקולנוע הגאה באוקטובר הקרוב.
שני סרטים גאים נוספים עליהם המלצתי גם בסקירתי הנוספת הם "20 אלף מינים של דבורים" ו"מעברים". הראשון הוא סרט הביכורים המופלא של אסטיבליז אורסולה סולגורן, שהשתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל ברלין וזיכה את השחקנית הצעירה בת ה-10, סופיה אוטרו, בפרס למשחק הראשי הטוב ביותר. מדובר בדרמה משפחתית פסטורלית. הסרט צולם בחבל הבאסקים שבצפון ספרד, ועוקב אחר חופשת הקיץ של אם ושלושת ילדיה. על רקע סביבה כפרית שמרנית לוסיה בת השמונה אינה יכולה לשמור עוד את הסוד שבליבה.
סולגורן, שזהו סרטה הארוך ראשון, יוצרת דרמה שטופת שמש וחשופה באופן רגשי. היא לוקחת את הקהל למסע קולנועי אינטימי כאשר היא מתארת את עולמן של גיבורות הסרט. בת, אם, סבתא והנשים השונות החיות בכפר הבסקי שבו הן הכוח המניע והשולט, מגוונות ושונות כמו המינים הרבים שיש לדבורים. הבמאית/תסריטאית מטפלת בנושא בעדינות ויוצרת תחושה טבעית, לעיתים על סף ההתבוננות. התגלית סופיה אוטרו מספקת כאן הופעה קורעת לב שלא תשאיר עין אחת יבשה בתום הסרט. הסרט יוקרן גם בפסטיבל הקולנוע הגאה באוקטובר.
מעברים", שיוקרן גם בפסטיבל הקולנוע הגאה באוקטובר, הוא יצירה מסחררת חושים ועמוסת רגשות כאשר לצידו של רוגובסקי אפשר למצוא את השחקן הבריטי המושלם בן וישו ("ענן אטלס", Q בסרטי ג'יימס בונד) והשחקנית הצרפתייה אדל אקסרקופולוס, הזכורה מתפקידה הבלתי נשכח מ"כחול זה הצבע החם ביותר". שלושת השחקנים הכל כך מוכשרים מגלמים שלוש צלעות בתוך סיפור אהבה/תשוקה בין זוג הומואים בורגני, מרטין ותומאס הקולנוען ואגאת, מורה צעירה וקצת אבודה. הבמאי הניו יורקי, איירה סאקס ("אהבה היא מוזרה", "תשאיר את האורות דולקים") מציג סרט שהוא מערבולת בלתי נשלטת של רגשות קיצוניים ותצוגות משחק וירטואוזיות של שלושת השחקנים המעולים.