מתגעגעים לספילברג של "מפגשים מהסוג השלישי" ו"אי.טי"? אם ראיתם את שתי הקלאסיקות הקולנועיות המדוברות, אתם כבר יודעים איך הבמאי הוותיק מרגיש לגבי הנושא של מפגשים בין בני אנוש לישויות מכוכבים אחרים. הוא חוזר לעסוק בנושא הזה גם בסרטו החדש "התגלית" ועל הדרך מזכיר לנו איזה קולנוען ענק הוא עם נשמה מלאת אהבה ואמפתיה. לא סתם הוא הפך לאחד הבמאים האהובים ביותר בעולם. יש בסרט הזה את כל הנושאים האהובים עליו, כמו חייזרים ידידותיים, ההבטחות והאיומים של טכנולוגיות מתקדמות וכמובן סצנות פעולה אפקטיביות לצד רגעים דרמטים שבהם יש רק שני שחקנים ודיאלוג שכתוב היטב. הוא מזכיר לנו שהוא לא רק יודע לביים סצנות גרנדיוזיות, אלא גם סצנות אינטימיות עוצמתיות לא פחות."התגלית" לא מרגיש כמו חזרה על אותם הנושאים, להפך. זהו סרט שממש מחובר בוורידים שלו לעולם שאנחנו חיים בו כיום. בגיל 79 ספילברג נמצא בשיא כוחו והוא רוצה לומר משהו על המציאות שאנחנו חיים בה בעזרת סיפור מדע בדיוני. הסרט הזה הוא בעצם תחינה לעולם להתחבר מחדש לכל מה שהופך אותנו לאנושיים, גם אם נצטרך לבקש את עזרתם של חייזרים כדי לעשות זאת. בסופו של דבר הסרט הזה הוא לא על חוצנים, הוא על כל מי שתקוע כאן על פני כדור הארץ. ספילברג אולי מחפש את התשובה בכוכבים, אבל הוא יודע שהתשובה היא כאן אצלנו בבית. הוא יודע שהתיקון צריך להתחיל בינינו. בעבר ספילברג דיבר בחופשיות על כך שבני האנוש הם לא החיים התבוניים היחידים ביקום. הוא בוודאי היה שמח לפגוש חייזר אם היה זוכה להזדמנות, אבל "התגלית", עם כל הכבוד לחייזרים, הוא על בני אדם.
פרסומת
התסריט של "התגלית" מבוסס על רעיון מקורי של ספילברג. כדי להפוך את הרעיון לתסריט הוא גייס את ידידו משכבר הימים, דיוויד קופ, שכתב את התסריט ל"פארק היורה". קופ יוצר כאן מרקחה של שני סגנונות קולנועים שלכאורה סותרים אחד את השני. הראשון הוא כמובן סרט חייזרים קלאסי. הסגנון השני הוא ז'אנר הקנוניה הפוליטית, סגנון שפרח בשנות ה-70 בעקבות פרשת ווטרגייט. ההתחלה מיד זורקת את הקהל לתוך מלכודת שאחד משני גיבורי הסרט נמצא בה. דניאל קלנר (ג'וש אוקונור, "ארץ האלוהים") הוא מומחה אבטחת סייבר ממשלתי שחברתו ג'יין (איב יוסון, "גשר המרגלים") נחטפה כי הוא גנב מידע חשוב. הוא מגיע למשחק היאבקות כדי לחלץ אותה ופוגש שם את החוטפים. כבר אז מסתבר שהרע הוא נואה סקנלון (קולין פירת', נאום המלך"), עובד בכיר בוורדקס, ארגון ממשלתי סודי, בעוד הוגו וייקפילד (קולמן דומינגו, "מייקל"), מנהיג המרד שפרש מוורדקס, הוא אביו הרוחני הטוב של דניאל. כל המידע הזה מועבר אלינו כבר בדקות הראשונות של הסרט שלא מבזבז זמן על הקדמות מפורטות וארוכות, הצופים נזרקים ישר לתוך האקשן.אחרי פתיחה מסחררת מלאת מתח ואמוציות אנחנו פוגשים את מרגרט פיירצ'יילד (אמילי בלאנט "מקום שקט", "השטן לובשת פרדה" והמשכו), מגישת פינת מזג אוויר בערוץ חדשות מקנזס סיטי. החבר שלה, ג'קסון (וויאט ראסל, "ת'אנדרבולטס"), תומך בה ואוהב אותה רק כאשר היא מקסימה וקלה לניהול. הוא נראה כמו אמריקאי טיפוסי שגרתי שלא מחפש הסתבכויות ואילו מרגרט רוצה להיות יותר ממגישת מזג אוויר. היא שואפת להגיש חדשות ולהיות משמעותית יותר. כאשר קרדינל צפוני, ציפור שיר יפהפייה בעלת צבע אדום עז וציצית על הראש, עפה דרך החלון במהלך ארוחת הבוקר, מרגרט קופאת במקומה ואז היא עונה לג'קסון ברוסית שוטפת, שפה שהיא בכלל לא דוברת. עוד יותר מוזר, במהלך שידור חי בזמן הגשת פינת מזג האוויר, היא מתחילה לדבר בשפה שאוזניים זרות יחשבו שהיא ג'יבריש. הדברים ההזויים שעתידים לקרות למרגרט יהיו רבים ומפתיעים. איך היא קשורה לכל הסיפור? תצטרכו לצפות בסרט כדי לגלות.
נראה שעל אף שמדובר בסרט פעולה מותח עם קורטוב פנטזיה מדע בדיונית, "התגלית" מנסה לעסוק בהמון נושאים כמו הפחדים של המין האנושי מהלא נודע, טלפתיה ושליטה מוחית, מיסטיקה דתית לעומת היקום הגדול ומה שנמצא בו והדחף האנושי לאכזריות, שגובר על טוב לב. זהו סרט מלא רעיונות פילוסופיים ואנושיים, אך הם לא באים על חשבון החוויה הקולנועית, ולכן זהו ספילברג בשיאו, לטוב ולרע. לצד סצנות האקשן, ויש כמה כאלה שהן ממש טובות כולל סצנה מלחיצה ברכבת שמצולמת וערוכה מעולה, תוכלו גם למצוא שיחות מורכבות ועמוקות על אמונה, דת וחשיבות גישה למידע בעולם שלנו שיש בו המון מידע, אבל לאו דווקא מידע שהוא באמת חשוב.על אף שהסרט לכאורה עוסק בריקבון פוליטי ומוסרי בעידן שהאנושות מכורה לסלפי וטיקטוק, ספילברג מסרב להיפרד מהעולם הקולנועי שאפיין אותו בצעירותו, קולנוע של פליאה וסקרנות. סוג של מבט ילדותי על האמריקנה בצורה סנטימנטלית מחממת לב. יש חיות יער, יש שלג, יש נזירה טובת לב, יש מוטל בצד הדרך, יש כבאיות שהן סמל לגבורה מאז אסון התאומים. אבל כאשר מרגרט קוראת את המחשבות של הסובבים אותה והצופים נחשפים לחצרות האחוריות של האמריקאים הפשוטים, אלו הרגעים הכי אמריקאים בסרט. הם נוטפים סנטימנטליות, אבל הם לא דביקים. היכולת שלה לרכוש אמפתיה לסובבים אותה, אפילו ברגעי מצוקה ולחץ, לדעת את הסודות העמוקים ביותר שלהם ולייעץ ולעזור להם מוכיחה עד כמה הסרט הזה, על כל הבומבסטיות הספילברגית הטיפוסית, הוא גם יצירה מלאת ענווה שדווקא חולמת על עולם פשוט יותר, בסיסי יותר ובעיקר טוב יותר.ב"התגלית" יש קאסט מדהים של שחקנים מעולים, אבל בלי אמילי בלאנט בתפקיד מרגרט לא היה סרט. היא מגלמת אישה שנבחרה לתפקיד שהיא בהתחלה לא רצתה בו אבל נשאבת לתוכו בשיא הכוח. יש לה אינספור רגעי WTF, היא מצליחה לדבר בשפות שהיא איננה דוברת, היא יכולה להסתכל על אדם ולרגע קט לשקף את נשמתו. היא נכנסת למצבי טראנס מקפיאים או לרגעי אקסטזה שבהם היא לא יכולה לשלוט בפעולות שלה או להימנע מהן כי כוח בלתי נשלט מתפעל אותה. בלאנט מצליחה לעשות את כל זה ועוד במופע להטוטים שרק שחקנית גדולה מהחיים יכולה לבצע. היא נמצאת כאן בשיאה בהופעה מלהיבה וסוחפת. "התגלית" הוא אולי לא סרטו הגדול ביותר של סטיבן ספילברג. ככה זה שהקריירה שלך מתחילה בסוף שנות ה-60 עד היום ובפילמוגרפיה שלך נמצאים "מלתעות", "רשימת שינדלר", "הצבע ארגמן", "דוח מיוחד" וסרטי "אינדיאנה ג'ונס", אבל "התגלית" הוא בהחלט אחד הסרטים הגדולים ביותר שמציגים הקיץ בבתי הקולנוע ואתם לא רוצים להפסיד אותו.
אחרי שעתיים וחצי של צפייה , בסרטו החדש והמאד מדובר ומיוחצן של סטיבן ספילברג, "התגלית"! הבנתי סוף כל סוף מה משמעות המשפט: רוב מהומה על לא מאומה!
סיפור עלילה מאד ארוך,מפותל ומייגע המסתיים בקול נפיחה רפה!
אפשר ואפילו מומלץ לוותר ולהשאר עם הטעם הטוב של כמה מיצירות העבר שלו!
התגלית היחידה היא הדמיון המדהים בין אמילי בלאנט לאדווה דדון שלנו!שאגב לעניות דעתי גם הרבה יותר חיננית!
סרט טוב ומהנה. Steven Spielberg חוזר לז'אנר המדע הבדיוני עם הפקה גדולה ומרשימה, שמזכירה במידה מסוימת את הסרטים שהפכו אותו לאחד הבמאים הבולטים בתחום.
הסרט מצליח לשמור על עניין לאורך רוב הזמן, אך הוא דורש ריכוז ועקביות מצד הצופה. לטעמי, אורכו מעט מוגזם, ויש כמה קטעים שאפשר היה לקצר מבלי לפגוע בעלילה. הסרט נמשך כ־145 דקות. חובבי המדע הבדיוני והאקשן ימצאו כאן הרבה ממה שהם אוהבים: מרדפים, מתח, אפקטים מרשימים ורעיונות מסקרנים סביב חיים מחוץ לכדור הארץ. למרות קצב לא אחיד בחלקים מסוימים, מדובר בחוויית צפייה מהנה ומסקרנת.
במילה אחת אכזבה. כשסרט מרגיש ארוך מדי הוא כנראה לא טוב. כבר בהתחלה הבנתי שמדובר בהסתרת מידע על חייזרים, רוזוולט וכל הקטע עם אזור 51. אוקי. מה הלאה? לא שאני לא מאמינה שמסתירים מאיתנו מידע אבל מה יצא לי מזה? שיום בהיר אחד כל העולם הידע? שספילברג מגלה לנו אמיתות? הדמויות היו פלקטיות ולא היה להם שום תהליך מלבד זה שהן מבינים שכנראה הייתה להם אינטראקציה בעבר איתם. ספילברג רצה להראות את המחלוקת בין אמונה באל אחד שיצר הכל לבין אמונה שיצרו אותנו גזע אחר, אבל ההתכתבות עם מוטיבים נוצריים ממש מביכה, היא מחזיקה צלב ביד, היא נפצעת ומדממת. אינקוגניטו של ישו הצלוב.יצאתי מהסרט כמו שנכנסתי אליו. ללא שום תהיות
"כיף טהור"
שלח/י
קולין פירת'
אמילי בלאנט
קולמן דומינגו
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות