טקס פרסי אופיר ה-35 יתקיים הערב (שלישי). בניגוד לרוב הטקסים המתקיימים בעולם, רוב הסרטים עדיין לא נחשפו לקהל הישראלי. מבקר האתר רון פוגל, שגם משמש כיו"ר ועדת הפרסים בטקס, מסקר את הסרטים השונים שיתחרו בו השנה
המועמדים לפרס הסרט הטוב - חמישה סרטים מתמודדים על פרס הסרט הטוב, הזוכה ייצג את ישראל כמועמד לפרס האוסקר. אלו גם הסרטים שמובילים עם מספר המועמדויות הרב ביותר.
כן – סרטו השאפתני ביותר של נדב לפיד, שעוסק באמן ישראלי ובאשתו (אריאל ברונז ואפרת דור) שמופיעים באירועים של העשירים והמנוונים. יום אחד הוא מקבל משימה - לכתוב לחן להמנון הלאומי החדש. הסרט שאורכו שעתיים וחצי שונה בעקבות אירועי ה-7.10 והוא בעיניי תגובה של יוצר למצב שהוא רואה בו אבסורדי ועל גבול הבלתי אפשרי.
לפיד נדמה לי כצייר העומד מול בד קנבס ומשפריץ צבע בצרורות. כולם חשופים בסרט לביקורת שלו - הצבא, האזרחים, המדינאים כשהבמאי מהרהר בקול רם על מדינתו המדממת ואפופת עשן מלחמה ואזעקות. הסרט הופך את גיבוריו של לפיד ליצורים קדומים שאינם מדברים כמעט אלא צועקים, בועטים ונוהמים אחד על השני וגם מוכנים לעשות הכל למען בצע כסף. לפיד עושה שימוש בנוזלי גוף וסרטו לא מיועד לכל אחד אלא לכאלו שמוכנים לצאת איתו למסע אמנותי מפרך ומאתגר.
שפה זרה - מיכל ברזיס ועודד בן נון חוזרים לסרטם הקצר שהיה מועמד לאוסקר "איה" מלפני למעלה מעשור ומרחיבים אותו לכדי סרט ארוך.שרה אדלר חוזרת בתור האישה שמחפשת את עצמה ונסיעה לשדה התעופה תשנה את חייה. אולריך תומסון שהשתתף בסרט הקצר מפציע גם הוא ויחזקאל לזרוב הוא הבעל של הגיבורה. בניגוד לאיכויות של "איה", המעבר לסרט באורך מלא פחות עובד ואני לא ממש התחברתי לסרט.
חמצן - סרטה של נטעלי בראון, שזכה בפרס הסרט הטוב בפסטיבל ירושלים האחרון. דאנה איבגי (שמועמדת פעמיים השנה בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר) מגלמת אם שתכננה לנסוע עם בנה לטיול בחו"ל אחרי הצבא -אבל אז פורצת מלחמה והכל משתבש. הסרט הלא אחיד ברמתו כולל את סצנת הסיום היפה ביותר בקולנוע הישראלי השנה, סצנה שעולה בכמה דרגות על שאר הסרט.
נאנדאורי - אתי ציקו סוף סוף מביימת את סרט הביכורים שלה, אחרי כמה סרטים קצרים מבריקים. עורכת דין ישראלית (נטע ריסקין הנהדרת) חוזרת (ממש כמו הבמאית) למולדתה גאורגיה כדי להביא לישראל ילד שאמו נטשה אותו. בנופים היפהפיים של המולדת שלה היא תגלה את עצמה והמסע להשבת הילד לאמו יהפוך להרבה מעבר לכך. סרט מרשים שנע בין רגשות עצורים ללהט יצרים.
הים - סרט הביכורים של שי כרמלי פולק הוא דרמה נוגעת ללב על ילד פלסטיני בשם חאלד שיוצא עם חבריו לכיתה לטיול לים בישראל, אך אין לו אישור והוא מוחזר בבושת פנים לכפרו. חאלד מחליט שהוא יגיע בכל מחיר אל הים ויוצא לבדו למסע מפרך כשאביו שהינו שוהה בלתי חוקי יוצא בעקבותיו. זהו סרט מסע כפול שלא עושה הנחות לצופה ומציג מציאות על גבול הבלתי אפשרית של שני עמים החיים זה לצד זה, אבל בעצם זרים זה לזה. משחק מדהים של ח'ליפה נאטור המגלם את אביו של הילד וגם של מוחמד גאזאוי בתור חאלד.
סרטים ראויים לציון
כי את מכוערת - סרט הביכורים של שרון אנגלהרט (שהיה לי הכבוד לקרוא את התסריט המקורי שלו לפני שבע שנים) על חיילת שנלחמת עם כל העולם ומנסה לטפל באחותה הצעירה במקביל. התייחסות נבונה לכל נושא דימוי הגוף בסרט שמזכיר מאוד את סרטיה של אנדריאה ארנולד ("מחוץ למים"). עם ריקי רייף סיני המדהימה בתפקיד הראשי ולצדה התגלית אורי אבינועם. סרט מעט בוסרי אבל אותנטי בצורה סופר מרשימה.
בתים - סרט הארט-האוס המרשים של ורוניקה ניקול טייטלבאום שרב הנסתר בו על הגלוי ועשה את בכורתו בפסטיבל ברלין. הגיבור הא-בינארי חוזר לבית שבו גדל בצפת ומנסה להתמודד עם חייו דרך חזרה לעברו. צילום שחור-לבן מפעים של יניב לינטון ומשחק טוב של יעל אייזנברג בתפקיד הראשי ולצדה טלי שרון הנהדרת ויבגנייה דודינה בתפקיד קטן ונוגע ללב.
חיים ללא כיסוי - תום שובל מביים יצירת עוצרת נשימה המבוססת על סרט קצר. דאנה איבגי היא ליבי - דמות מעורערת שמחפשת את עצמה בשולי העיר הגדולה ונתקלת באנשים בשלל סיטואציות סוריאליסטיות. איבגי שוב מוכיחה כי היא אחת השחקניות המוכשרות בקולנוע הישראלי ואי אפשר להשאר אדיש לטור דה-פורס שלה.
טרופיקנה - סרט הביכורים של עומר טובי המוכשר הוא ממש דיוויד לינץ' בדרום הישראלי. קופאית (עירית שלג בתפקיד מטלטל) צוללת לתוך עולם של יחסי מין ביזאריים תוך כדי שהיא מטפלת באמה, בבעלה ובבנה. סרט לא קל לעיכול, אבל בדיוק בגלל סרטים כאלו אני אוהב קולנוע.
בלה - סרטם המר-מתוק של זהר שחר וג'מאל חלאילה על מסע בעקבות יונה מישראל אל הרשות הפלסטינית. אלגוריה נאיבית ומלאת רצון טוב שאומרת דבר או שניים על הסכסוך.
סרטים עלילתיים קצרים
ההספד - סרטה המצחיק עד דמעות של מורן רוזנבלט על שני אחים שרבים ביניהם לגבי ההספד לאמם שרק נפטרה.
התה של דליה מטיל צל על הר פוג'י - אורן גרנר, מלך האינדי, חוזר בסרטו הסנטימנטלי ביותר וכהרגלו מערבב בין דוקו-דרמה לסוריאליזם. אחד הסרטים הקצרים הישראלים היפים שראיתי מזה שנים רבות.
לא שבת שלי - רונה סגל מביימת סרט המתכתב עם אירועי 7 באוקטובר. העלילה עוסקת באם שרוצה ללכת למסיבה ומחליטה להשאיר את בתה המתבגרת אצל חברים. דוגמה טובה להתמודדות הקולנוע הישראלי עם הטראומה שאנו חיים בה כבר קרוב לשנתיים.
זיכרון אשר דוהה - היטשטשות הגבול בין מציאות לדימיון במהלך עריכת אודישנים לסרט. יפתח סמוכה מביים את נעמי הררי המופלאה שראויה לכל מחמאה על תפקידה.
כי תצא - סרטו המעניין של השחקן דניאל מורשת על משפחה שומרת מסורת שבודקת את אמונתה. נועה קולר ואסי כהן משכנעים כמו תמיד.
סרטי אנימציה קצרים
אין מכשפות בעמק - סרטה המדהים של אילה שרוט על ילדות ובגרות במסגרת הקיבוץ. התנועה הקיבוצית פוגשת את האחים גרים.
נשיקת פרפר - אימה אפוקליפטית עוכרת שלווה בסרטה המרתק של זוהר דביר על אהבה שעומדת למבחן.
הציפור שרצתה - סרט מהפנט של גן דה לנגה על ציפור שרוצה להכנס להיריון.
גיאגו - סרט דוקו אנימציה מטלטל על החטוף גיא גלבוע דלאל שחי ונשם את עולם האנימה. לראיון עם היוצרים
לחצו כאן
לב אוחז - המלחמה באוקראינה דרך עיני אישה וכלבה.
סרט תיעודי קצר
שיבטאון - סרטו של הלל בן זאב פרלוב על קורותיו כצלם צבאי במחנה שיבטה וניסיונותיו להתמודד עם הטראומות של השירות הצבאי.
סרט תיעודי ארוך
מכתב לדויד - סרטו של תום שובל על דויד קוניו החטוף שכיכב לצד אחיו בסרטו של שובל "הנוער". התמודדות כנה ומרגשת של יוצר עם שחקן שכיכב בסרטו וכעת מצוי במצב בלי אפשרי.