הבמאי השוויצרי ליונל באייר מציג בפסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים את סרטו "הבית הבטוח" שמקשר בין מרד הסטודנטים בפריז לזיכרון השואה. בריאיון הוא מספר מדוע לא חשב לרגע להחרים את ישראל, החשיבות של עשיית הסרט בתקופה הזו והשקר שגילה כנער על תפקידה של שוויץ בשואה
במאי הקולנוע השוויצרי ליונל באייר שציין לפני יומיים חמישים מביא איתו בריאיון משב רוח נעים וחם מלווה בהרבה אופטימיות. "שאלו אותי אם אני מוכן שהסרט שלי יהיה מוקרן בירושלים ואמרתי כן, בוודאי. אמרו לי שהרבה במאים לא רצו שהסרט שלהם יוקרן שם. אני גם הייתי מוכן להגיע אם זה היה מתאפשר. זה היה מוזר לשמוע שאלה כזו", הוא מציין.
לבאייר, שמחכה בקוצר רוח להגיע ולבקר במדינתנו, יש ברזומה לא מעט סרטים בהם "התגנבות", "נגזרת היבשות" ו"גבר אחר". הסרט שבעטיו ראיינתי אותו הוא "הבית הבטוח" שמוצג השבוע בפסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים, סרט שונה ממה שעשה עד כה עם התייחסות לשואה המבוסס על ספרו של כריסטופר בולטנסקי. הספר מביא את סיפורו של ילד בן עשר שחווה את אירועי מאי 1968, מרד הסטודנטים בצרפת, כשהוא מוסתר בבית סבו וסבתו, מוקף בדודיו וסבתא רבתא שלו. בזמן שהמדינה מתהפכת, אורח מהולל מבקש מקלט בבית רווי הזכרונות והמשפחה נאלצת להתמודד עם אמיתות ישנות שנקברו.
הסופר כריסטופר בולטנסקי אמר לך שזה בלתי אפשרי להפוך את הספר לסרט. לאור התנסות זו, תרצה להפוך עוד ספר לסרט?
"כשקראתי את הספר אמרתי 'הספר מושלם כי אין בעיה לשנות הכל ולבגוד בהכל'. ניסיתי להיות אמיתי ומלא אמון לגבי ההומור של הספר. זה היה קשה אבל בסופו של דבר היה לי הרבה עונג לעשות את הסרט הזה כי כריסטופר כל כך נחמד, מנומס ומכבד את עבודתי כך שהוא נתן לי לעשות מה שרציתי. הוא הגיע מספר פעמים לסט והיה מאוד תומך וזה משמח לדעת שהוא אהב את הסרט. אבל אני לא יודע אם אני רוצה לעבד ספר נוסף".
למה החלטת לעשות את הסרט הזה עכשיו?
"התחלתי לעבוד על הסרט לפני עשר שנים כי התעניינתי בספר שפורסם בצרפת ב-2016 אז הסיטואציה הפוליטית הייתה קשוחה. אהבתי שהספר דיבר על השואה בצורה אחרת. רציתי לעשות סרט על השואה במשך הרבה זמן אבל לא רציתי לצלם אנשים לובשים בגדי פסים. קצת פחדתי לצלם דברים כאלה והספר היה מושלם בשבילי כי זאת המשמעות עבורי לדבר על זה בלי להראות זאת וגם כי אני מאמין שהשואה היא לא רק מאורע היסטורי יחיד. הוא עדיין מתקיים בחיי היום יום השגרתיים ואנחנו עדיין בתהליך הזה וזה מה שניסיתי להראות בסרט".
כשגדלת כילד היית מודע לשואה?
"כשהייתי נער גיליתי ששוויץ שיקרה להיסטוריונים. שאף אחד לא אמר בצורה רשמית שהיא שיתפה פעולה עם הנאצים, הם היו הבנקאים של היטלר וזה היה דבר חדש לדור שלי. כשהייתי ילד בשוויץ לא היה הבדל בין יהודים לפרוטסטנטים. אני לא זוכר כילד שמישהו אמר לי הוא יהודי או היא יהודייה. היום זה מאוד שונה ואני מרגיש זאת אבל כילד זה לא היה והיו לי הרבה חברים שהוריהם יהודים. אבי היה כומר פרוטוסטנטי והם היו מפוחדים יותר מהקתולים מאשר מהיהודים. היהודים הם כמו האחים הגדולים עבור ההורים שלי והם תמיד אמרו שצריך שיהיה לנו כבוד ליהודים כי הם חלק מהמשפחה שלנו".
חוויה זכורה במיוחד לבאייר לגבי היהודים בצרפת קרתה לפני 13 שנים. "ב-2012 ראיתי משהו שלא ציפיתי לראות באירופה שוב - אנשים מפגינים נגד יהודים בפריז וקוראים 'יהודים צאו מצרפת'. הייתי בהלם, ידעתי שזה קרה בספרי היסטוריה אבל לא דמיינתי שאהיה עד לכאלה דברים", הוא משתף. חוץ מהכבוד ליהדות עליו הוא חונך על ידי הוריו, גם בעלו של באייר הוא עם שורשים יהודים. "יש לבעלי משפחה בישראל וכשאני אומר שאני רוצה לבוא לבקר ולטייל בירושלים או לתל אביב אז אנשים יוצאים נגד זה. מאז מה שקרה בפוגרום של 7 באוקטובר הכל מוקצן באירופה", מספר באייר.
(ליונל באייר. באדיבות פסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים)
בסצנת הקדיש שהשחקן מישל בלור אמר על אמו, מי הנחה אותו עם העברית?
"זה היה מעניין כי כשמישל קרא את התסריט, היה לו קשה לדבר בעברית והוא חשב שאף אחד לא יאמין שהוא יהודי כי לא יעשה זאת נכון. הוא אמר לי שאולי אני אוכל לדמיין שהוא שכח הכל, שהוא למד זאת כשהיה ילד ובגלל שהחליט להפוך להיות קתולי הוא סירב להיות יהודי ושכח את המילים. הוא ניסה לעשות כמיטב יכולתו אבל לא יכל להגיד את הקדיש".
מה דעתך על החרם הקולנועי כלפי ישראל?
"זה חבל. אני אף פעם לא אעשה חרם קולנועי על מדינה. אני נלחם נגד זה אבל זה קשה כי הרבה אינטלקטואלים בצרפת הם נגד מי שלא תומך בחרם ואני מקבל הרבה אימיילים של שנאה והערות מגעילות אבל אני ממשיך לשמור על העמדה שלי. אני לא אוהב את הפוליטיקה של נתניהו אבל יש דמוקרטיה ויש הרבה אנשים שלא מסכימים עם נתניהו בישראל, אז למה אני לא יכול לשמוע אותם? עבורי זה חשוב יותר מתמיד לראות סרטים מישראל, לקרוא ספרים מישראל ולקרוא עיתונים מישראל".
הופעת בסרט למספר אפיזודות - למה בחרת לעשות זאת?
"יש מספר סיבות: זה זול יותר בצורה כזו כי לא צריך לשלם לשחקן אחר לשחק. כשמצלמים סרט אני אוהב שהכל עובד כמו שצריך על הסט וכשאתה משחק בסרט אתה צריך לשים לב לטכניקות ורגע אחד אתה השחקן ורגע אחד אתה הבמאי וזה גורם לחוסר ארגון על הסט ואני לא אהבתי את זה. כשאתה חלק מהשחקנים אתה יכול להרגיש מה שהם מרגישים על הסט. וכשאתה יכול לבחור איזה דמות לגלם – תמיד תבחר בדמות הרעה, זו הדמות הכי טובה".
מה חלומך הבא?
"לחזור למדינה שלכם ואני מקווה שהכול ייפסק בקרוב כי אף פעם לא הרגשתי שהדמוקרטיה כל כך שבירה באירופה כמו עכשיו וזה ממש נורא לראות זאת. אני מקושר לישראל ומה שיקרה אצלכם מקושר למה שיקרה במדינה שלי גם. אנחנו באותו הצד ואסור לשכוח זאת אף פעם".
"הבית הבטוח" יוקרן בפסטיבל הקולנוע היהודי ביום שלישי 16 בדצמבר בשעה 17:00 וביום חמישי 18 בדצמבר בשעה 18:00 בסינמטק ירושלים. לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים >>
לחצו כאן