חדשות קולנוע וסרטים

Seret מהעבר: 30 שנה ל-"12 קופים"

מדור Seret מהעבר
תמונת כתב מאת יעל מאורר אליאב
29/12/2025
Seret מהעבר: 30 שנה ל-12 קופים
שלח לחבר+ הוסף תגובה
סרטו של טרי גיליאם, המבוסס על סרטו של כריס מרקר "המזח"', יצא היום לפני 30 שנה והפך את הסרט הצרפתי האקספרימנטלי לאפוס ארוך ומרהיב על העתיד והעבר של האנושות. יעל מאורר על סרט שרומז שאפשרות לשחרור מכלא, נפשי וממשי, עדיין אפשרית גם בעולם המשוגע שלנו
"12 קופים", סרטו של הבמאי הנודע טרי גיליאם הוא אפוס מדע בדיוני על מסע בזמן, המבוסס על סרטו של כריס מרקר, "המזח" (1962). זהו "פוטו רומן" קצר, כלומר סרט המורכב מתמונות סטילס וקריינות רקע. האירוע המרכזי בסרט מתרחש בשדה התעופה "אורלי" בפריז והוא זיכרון ילדות של גיבור הסרט, המתאר פריז הרוסה אחרי מלחמת עולם שלישית, שבה הניצולים היחידים חיים מתחת לאדמה. הגיבור הוא אסיר שמדענים דוברי גרמנית עושים בו ניסויים במהלכם הוא "נוסע בזמן" לעבר ולעתיד. הסרט מסתיים בתגלית שרגע הזיכרון משדה התעופה הוא למעשה רגע המוות של הגיבור. לעומת פריז ההרוסה בעתיד האפוקליפטי חווה הגיבור חזיונות על פריז של פעם, כמו גם חזיונות על עתיד שבו הנסיעה בזמן אפשרית ופשוטה, והעולם לא נחרב.



גיליאם הפך את הסרט הצרפתי האקספרימנטלי לאפוס ארוך ומרהיב על העתיד והעבר של האנושות. הוא לקח מוטיבים מהסרט, ובעיקרם סצנת שדה התעופה, והוסיף להם אלמנטים עלילתיים וויזואליים שונים, אך רוחו של סרט המקור העגמומי מרחפת מעל הספקטקל הצבעוני של גיליאם. סרטיו של הבמאי הנודע מתאפיינים בוויזואליות מרהיבה ומסויטת כאחת, המדגימה את מצבי התודעה של גיבוריו. אבל הוא אינו רק אומן הספקטקל. סרטיו נוגעים בסוגיות המרכזיות המעסיקות את האדם המחפש משמעות בעולם שנדמה מפלצתי ולא מובן. גיליאם היה החבר האמריקאי היחיד במי שהם כנראה חבורת ההומור הגדולה בכל הזמנים "מונטי פייתון" והיה אחראי בין היתר גם לאנימציה הייחודית המאפיינת את סרטיהם.

ההומור האנרכיסטי המאפיין את החבורה הגאונית, צץ גם בסרטיו הקודרים יותר, כמו "12 קופים" שמציג סצנות של אנרכיה קומית לצד דיון פילוסופי על מהות החיים. הסרט מ-1995 שייך לטרילוגיה האמריקאית שלו לצד "פישר קינג" (1991) ו"פחד ותיעוב בלאס וגאס" (1998). הסרט זכה להצלחה מסחרית גדולה ולשבחי הביקורת, ובפרס "סאטורן" לסרט המדע הבדיוני הטוב ביותר. בסרט מככב ברוס ויליס בתפקיד ג'יימס קול, אסיר בעולם עתידני שבו האנושות נכחדה ורק בעלי החיים נשארו ברחובות העיר. בראד פיט בתפקיד משנה משכנע, זכה בגלובוס הזהב כשחקן משנה, והיה גם מועמד לאוסקר על תפקידו בסרט. הסרט נפתח כאשר נשלח האסיר מבטן האדמה, בה נמצאים השורדים המעטים של האפוקליפסה, לאסוף דגימות מהעולם שבחוץ. אבל הסרט מתעתע בצופים, כפי שהתודעה של גיבורו מתעתעת בו. הסרט מערבל את מונחי הזמן הללו, כפי שעושים סרטי מסע בזמן רבים. סרט המסע בזמן הידוע ביותר בתרבות הפופולרית, "בחזרה לעתיד" מגלם בשמו את הפרדוקס של המסע בזמן: איך אפשר "לחזור" ל"עתיד"? זהו אחד הנושאים המרכזיים של סרט הקאלט הכולל גם התייחסויות לממד הדתי, המקור של החשיבה האפוקליפטית על קץ הזמן. בעוד מסע בזמן עשוי להיות אפשרי פיזית וטכנית, כל התערבות על ידי הנוסע בזמן, עשויה ליצור שינוי וכך העתיד הצפוי לא יקרה. סרטו של גיליאם מרחיב את התובנה הזאת לכדי אמירה פילוסופית על אי-היכולת המובנה של האנושות למנוע אסון עתידי.



בבית החולים פוגש ג'יימס את ג'פרי גוינס (בראד פיט) המאושפז במקום ומספר על אביו רב ההשפעה, העושה ניסויים בבעלי חיים. הבן שייך למחתרת אנרכיסטית, המתנגדת לניסויים אלו, ומשחררת את בעלי החיים משביים. שם המחתרת הוא 12 קופים, והסרט רצוף הרמזים תרבותיים לנושא, כמו סרטם הנודע של האחים מרקס Monkey Business" " המוקרן בבית החולים ומייצג את האנרגיה האנרכיסטית השורה על הסרט כולו.

המילהMonkey גם מכילה בתוכה את המילה key שהוא המפתח שנותן ג'פרי לג'יימס כדי שיוכל לברוח מבית החולים, כמו החיות היוצאות מהכלוב. גיליאם מראה כיצד השיגעון הוא קריאת תגר על המערכת המשעבדת את היחיד. המשוגע, כמו הנביא בתנ"ך, הוא אומר האמת היחיד מול המערכת הרוצה להכניע את האינדיבידואל. המדענים בעולם העתידני מוצגים כגרוטסקות מפלצתיות, נציגי הכוח המוחלט שעושה ניסויים בבני אדם, כמו הניסויים שעושים בני האדם בבעלי החיים חסרי הישע.

בבית החולים מטפלת בג'יימס קת'רין ריילי (מדליין סטו), המרגישה שהיא ראתה אותו בעבר, ולאט לאט משתכנעת שהוא אכן דובר אמת. היא אף מגלה הוכחות לכך שהוא "נוסע בזמן" כאשר כדור רובה ממלחמת העולם הראשונה נמצא תקוע בגופו. ג'יימס נע בזמן אך גם חי סימולטנית בכל הזמנים. באופן זה הוא מזכיר את גיבור ספרו המופתי של קורט וונגוט "בית מטבחיים חמש" שבו הגיבור, בילי פילגרים, הסובל מפוסט טראומה, חווה חוויה דומה של מסע בזמן, ואף רואה את רגע מותו. ב-"12 קופים" מתגלה שהרגע של "זיכרון הילדות" אותו חווה ג'יימס, הוא למעשה רגע המוות שלו, אך גם "לידתו מחדש". נושא ה"זיכרון הגורלי" והכפלתו מופיע בסרט גם בסצנה בה צופים קת'רין וג'יימס הנמלטים יחד בסרט "ורטיגו" של היצ'קוק, בו תחושת הריחוף והבלבול בין הווה לעבר, ובין מציאות לדמיון, היא אחד הנושאים המרכזיים.

בצפייה מחודשת לאחר שלושים שנה, סרטו של גיליאם הוא עדיין חוויה ייחודית. הוא כאוטי ומלא פאתוס ויופי עם עצבות עמוקה על הקיום האנושי. ברוס וויליס מספק הופעה מושלמת וקורעת לב ממש, במיוחד כאשר אנו עדים להתדרדרותו האיטית של השחקן בחיים האמיתיים. בראד פיט לצדו מציג אנרגיה מאנית משכנעת וכובשת, ומדליין סטו מוסיפה עוד ממד רגשי ויפה לסיפור האהבה הבלתי אפשרי שנרקם בינה לבין ג'יימס.

אפשר לקרוא את הסרט כמשל על הדרכים שבהן האנושות מובילה עצמה לחורבן או דווקא להיתפס למסר אופטימי על האפשרות ליצור קשר בין בני אדם. ברגע יפהפה לקראת סוף הסרט, רואים ג'יימס וקת'רין את כל בעלי החיים המשוחררים משוטטים בעיר ועפים באוויר. המראה הזה הוא משובב נפש, לא סימן לאפוקליפסה כמו בתחילת הסרט, ומהדהד סצנה מרכזית בסרטו של מרקר. אולי זהו רמז לכך שאפשרות לשחרור מכלא, נפשי וממשי, עדיין אפשרית גם בעולם המשוגע שלנו.

לכתבות נוספות במדור Seret מהעבר >> לחצו כאן
« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »
כתבות נוספות ממדור Seret מהעבר
יעל מאורר אליאב - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
תגובותהוסף תגובה
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
 
חיפוש בארכיון החדשות
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לבחור שנה וחודש וללחוץ על כפתור החיפוש)
   
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Obsession
1אובססיה
ציון גולשים
9.3/10
ציון מבקרים
3.8/5
Michael
2מייקל
ציון גולשים
9.1/10
ציון מבקרים
2.8/5
Reminders of him
3מזכרת ממנו
ציון גולשים
8.7/10
ציון מבקרים
2.0/5
Colours of Time
4צבעי הזמן
ציון גולשים
8.6/10
ציון מבקרים
3.5/5
Passenger
5הנוסע
ציון גולשים
8.5/10
טריילרים חדשים
Ready or Not Here I Comeמי שעומד מאחורי 2,1... How to Make a Killingעשיר רצח One night onlyלגמור את הלילה The Odysseyהאודיסיאה
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט