חדשות קולנוע וסרטים

פתחו לנו את התיאבון: 5 סצנות פיצה בלתי נשכחות

9/2/2026

שלח לחבר+ הוסף תגובה

אין הרבה מאכלים שמחברים בין אנשים כמו פיצה. היא יכולה לשמש כמזון נחמה, סמל לחופש ויכולה להיות טריגר לרגע קומי מושלם או אפילו לדרמה בלתי צפויה. לא פלא שהקולנוע והטלוויזיה חוזרים אליה שוב ושוב. לכבוד יום הפיצה הבינלאומי שחל היום זה הזמן להיזכר בסצנות שהפכו את המשולש הפשוט לאייקון תרבותי, כאלה שגרמו לנו לצחוק, להתרגש ובעיקר להתחיל לגלול בוולט

מיסטיק פיצה – רוטב ספיישל

סרט שכולו מכתב אהבה לפיצרייה קטנה שנמצאת בלב העלילה. במקום עובודת שלוש מלצריות צעירות שכולן מנסות להבין מה הן רוצות מהחיים. הסצנות במסעדה מלאות חמימות ביתית, עם לקוחות קבועים, שיחות מאחורי דלפק וריח של שמרים באוויר. עולם שלם מסתובב סביב התנור – חלומות, שאיפות, לבטים וחברויות. בסצנה זכורה במיוחד, מבקר מסעדות מגיע ומזמין פיצה ספיישל שלמה וטועם ממנה בזמן ששלוש הנשים בחולצות "משולש מגן עדן" בוהות בו במתח. מבלי לסיים אפילו משולש שלם, הוא מבקש חשבון ועוזב, אבל בהמשך מפרסם ביקורת עם הדירוג הגבוה ביותר.

הפיצריה האמיתית מעיירה מיסטיק בקונטיקט הפכה לפופולרית בעקבות הצלחת הסרט, למרות שהיו מבקרים שדירגו אותה כממוצעת ולא ראויה להמלצה מחוץ למדיום הקולנועי. שחקנים גדולים רבים עשו בסרט את צעדיהם הראשונים, ביניהם מאט דיימון בתפקידו הראשון בקולנוע וכמובן ג'וליה רוברטס כמה שנים לפני "אישה יפה". כעשרים שנה מאוחר יותר רוברטס תשב בעצמה בפיצרייה מפורסמת ותתענג על משולש פיצה נפוליטנית אותנטית ב"לאכול להתפלל לאהוב", בסצנה שמתכתבת עם הסרט ששם אותה על המפה.

צבי הנינג'ה – תוספות מוזרות

בלתי אפשרי לדמיין את צבי הנינג'ה ללא משולש ביד, אולי בגלל שאכלו פיצה לפחות אחת לפרק. אבל בקומיקס כולם חוץ ממיקלאנג'לו נגעלו מהרעיון והעדיפו בירה, קונספט שלא כל כך מתאים לבני נוער, אפילו אם הם מוטנטים. במעבר למדיום טלוויזיוני והנגשה לקהל יעד צעיר, היתרונות השיווקיים "שכנעו" את הדמויות לטעום ולהתאהב.

בתור תושבי ביוב ניו יורק, עיר שמזוהה עם המאכל האהוב, הצבים אימצו את הפיצה כארוחה אחרי קרבות, כמו שהנוקמים עשו לשווארמה. החך המוטנטי שלהם דרש שילובים מוזרים של תוספות כמו פפרוני (בעברית תורםג לאנשובי כדי להפוך אותה לכשרה) וגלידה, קצפת וחמוצים או חמאת בוטנים וג'לי. עד כדי כך הפכה הפיצה לדמות בפני עצמה, ששיתופים עם המותגים פיצה האט ודומינוס הפכו לבלתי נמנעים, בסרטים ובמשחקי המחשב. לימים מייק מאיירס יעשה צחוק מהתופעה ב"עולמו של ויין". בסופו של דבר פיצה האט ניצחו המלחמה והפכו למפרסם הבלעדי בסרטי "צבי הנינג'ה" עד לגרסה האחרונה של מייקל ביי ועצם היום הזה.

ספיידרמן 2 – דיפ דיש

אי אפשר לאכול את הפיצה ולהשאיר אותה שלמה, זה מה שפיטר פרקר לומד על בשרו בזמן שהוא ממקבל את פעילותו כספיידרמן ועבודה כשליח בפיצריה. יש לו הזדמנות אחרונה להוכיח את עצמו – להביא ליעד משלוח של שמונה פיצות דיפ דיש ענקיות תוך שמונה דקות. כשפיטר מבין שרחובות ניו יורק הפקוקים לא יאפשרו לו להגיע בזמן, הוא מחליף לתלבושת של ספיידרמן ומתחיל להתקדם דרך האוויר. אבל גם בתור ספיידרמן דעתו שוב מוסחת כשהוא רואה שני ילדים רצים אחרי כדור לכביש.

בינתיים המארז נוחת על מרפסת של דירה בגורד שחקים והדייר לא עומד בפיתוי להוציא משולש אחד וכמעט מספיק לתת ביס לפני שקורי העכביש תולשים לו אותו מהיד. הפיצות מגיעות ליעדן אבל לא בזמן ובמצב מעוך, ופיטר מאבד את העבודה. זוהי תזכורת שאפילו גיבור על לא יכול ליהנות מכל העולמות בעיר הגדולה. אם תרצו גם אתם לטעום את הפיצה תוכלו להגיע למקום שבו צולמה הסצנה ב-Joe's Pizza בניו יורק, שפועל מזה 47 שנה, ומתגאה בשלטים ברחבי הפיצרייה בכבוד שעשה לה הסרט.

שובר שורות – פיצה כתוספת

הפיצה כאן היא לא אוכל אלא קורבן. הסמל האולטימטיבי למשפחתיות אמריקאית, פיצה פפרוני בגודל XXL שבקושי נכנסת בתא מטען רכבו המחריד של וולטר, שהוא מביא כמנחת פיוס אבל נדחה על הסף על ידי סקיילר. ברגע של תסכול עמוק, וולטר מעיף את האריזה לעבר הגג, כשרק הפיצה עפה מתוכה ונוחתת בשלמותה על הרעפים. בשלב זה וולטר כבר מזמן יצא משליטה בדרכו להפוך לאנטי-גיבור. להפוך לבעלים של אימפריית סמים מובילה זה דבר אחד, אבל לנהוג באלימות כלפי פריט מזון שהוא גם מטאפורה לבילוי משפחתי זו נקודת שבר שאין ממנה דרך חזרה.

כישורי הזריקה של בריאן קרנסטון הפכו את הסצנה לנכס אמיתי. ההפקה כבר הכינה פיצה גומי עבור הטייקים הבאים אבל לא היה בהם צורך. מי שפחות נהנה בטווח הרחוק הם בעלי הבית האמיתי שבו צולמה הסדרה. מעריצים מושבעים של "שובר שורות" היו מגיעים לבית וזורקים פיצות אמיתיות על הגג, חלקם החטיאו ופגעו במקמות אחרים. הבעלים נאלצו להתקין גדר ויוצר הסדרה וינס גיליגאן הפציר במעריצים להפסיק עם הוונדליזם.

שכחו אותי בבית – פיצה בלי כלום

לולא הפיצה, לא היה "שכחו אותי בבית". קווין לא היה נכנס לריב עם המשפחה, לא היה נשלח לעליית הגג ולא היה נשכח שם. כל הורה מכיר את הדרישה הפשוטה: ללא תוספות על פיצה, רק פיצה בלי כלום קבילה למאכל ילדים. זה סלע המחלוקת בין קווין לאחיו שבכוונה לא משאיר לו אפילו משולש אחד ללא תוספות.

כשקווין נשאר לבד בבית, הוא נוהג כמצופה מבן 9 רעב ומזמין לעצמו משלוח פיצה בלי כלום, אותה הוא לא צריך לחלוק עם אף אחד. כדי לא להיחשף ולגרום לשליח לחשוב שיש מבוגר בבית, הילד משתמש בדיאלוגים מוקלטים מסרט הגנגסטרים הקלאסי "מלאכים עם פנים מלוכלכות", שגוררים תגובה מעבר למצופה. להשלמת הנקמה, הוא משתמש בכסף של אחיו כדי לשלם. הפיצה כאן מסמלת עצמאות מוחלטת. אין הורים, אין אחים גדולים, אין חוקים, רק חופש מוחלט מול סרט של מבוגרים וגבינה נמסה על פחמימה. לפעמים זה כל מה שצריך כדי להרגיש טוב.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

יבגני גרינברג - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות

תגובותהוסף תגובה

אין תגובות לכתבה.

לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !