חדשות קולנוע וסרטים

פרידה מענק: התפקידים הגדולים של רוברט דובאל

17/2/2026

שלח לחבר+ הוסף תגובה

מותו של אחד מגדולי השחקנים של הוליווד, רוברט דובאל, מסמן פרידה מדור שלם של משחק קלאסי - כזה שלא זקוק למניירות או טריקים, אלא נשען על נוכחות, שקט ודיוק רגשי. לאורך יותר משישה עשורים דובאל גילם גברים מורכבים, פגומים ולעיתים בלתי נסבלים אבל תמיד אנושיים. לכבודו, חזרנו לכמה מהתפקידים הגדולים שהגדירו קריירה מופתית

טום הייגן – הסנדק (1972)

אחד התפקידים האייקוניים ביותר של דובאל הגיע כבר בתחילת הדרך, כשהיה חלק מהקאסט האגדי בסרטו של פרנסיס פורד קופולה. דובאל שיחק את טום הייגן, בנו המאומץ של ויטו והיועץ המשפטי המאופק והנאמן למשפחת קורליאונה. הוא יצר דמות שמדברת בשקט אך מחזיקה בכוח עצום. בעולם שבו כולם צועקים, הייגן הוא קול ההיגיון. זה תפקיד שמדגים היטב את הכוח של דובאל: מינימליזם שממלא את המסך.

פרנק האקט - רשת שידור (1976)

למרות תפקיד קטן יחסית, הופעתו בסאטירה התקשורתית של סידני לומט כסמנכ״ל הרשת מחזקת עד כמה היה נוכח בכל רגע מפתח של הקולנוע האמריקאי של שנות ה־70. ועד כמה גם בתפקידים משניים נוכחותו תמיד הורגשה.

קולונל קילגור – אפוקליפסה עכשיו (1979)

מעט שחקנים הצליחו ליצור דמות בלתי נשכחת בזמן מסך כה קצר. קולונל קילגור, עם הכובע, הגלשן והמשפט האלמותי "אני אוהב את ריח הנפאלם בבוקר", הפך לאחד הסמלים הגדולים של הקולנוע האמריקאי. דובאל איזן בין כריזמה כמעט קומית לטירוף מוחלט, ויצר דיוקן של מלחמה שהשתבשה מוסרית. מועמדות לאוסקר הייתה רק עניין של זמן.

מק סלדג – רגעים קטנים של חסד (1983)

התפקיד שהביא לדובאל את האוסקר היחיד שלו לשחקן ראשי. בדרמה האינטימית הזו גילם זמר קאנטרי כושל שמנסה לבנות מחדש את חייו בעיירה קטנה. בלי דרמות גדולות או רגעי ראווה, דובאל יצר כאן משחק עדין ושבור שמראה כיצד גאולה יכולה להגיע דווקא מהמקומות השקטים ביותר. זה אולי התפקיד הכי "קטן" שלו אבל גם אחד האנושיים ביותר.

גאס מק'קריי – יונה בודדה (1989)

אמנם מדובר במיני סדרה ולא סרט קולנוע, אבל אי אפשר לדבר על דובאל בלי להזכיר את תפקיד הקאובוי האגדי גאס מק'קריי בסדרה המבוססת על הרומן זוכה הפוליצר. הוא יצר דמות מצחיקה, מלנכולית ומלאת חיים בו זמנית וזכה על התפקיד באמי, ובצדק. זו הופעה שמזקקת את כל מה שהיה בו - חום, הומור וגעגוע לעולם שנעלם.

בול מיטשל – ימי הרעם (1990)

בסרט המרוצים הפופולרי שבו כיכב טום קרוז, דובאל גילם את המנטור הקשוח עם הלב הרחב. זה תפקיד פחות "יוקרתי" אבל כזה שהפך אותו לפנים מוכרות גם לקהל מיינסטרים רחב.

סוני דווי – השליח (1997)

אחד הפרויקטים האישיים ביותר של דובאל אותו גם כתב, גם ביים וגם כיכב בו. הוא שיחק מטיף כריזמטי שנמלט מעברו האלים ויצר דיוקן מורכב של אמונה, אשמה וגאולה. זו הופעה פראית יותר מהרגיל עבורו, מלאה באנרגיה ורגש שהוכיחה שגם בגיל מבוגר הוא לא מפחד לקחת סיכונים אמנותיים.

ג’וזף פאלמר – השופט (2014)

ההופעה הזו באחד מסרטיו הגדולים האחרונים זיכתה אותו במועמדות נוספת לאוסקר בגיל 84 - הישג נדיר שמוכיח עד כמה הוא נשאר רלוונטי. בסרט שבו כיכב לצד רוברט דאוני ג'וניור, הוא גילם שופט קשוח שמתמודד עם הזדקנות, מחלה ויחסים מורכבים עם בנו.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

כתבות נוספות ממדור התפקידים הגדולים

אלעד שלו - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות

תגובותהוסף תגובה

1הופעה בלתי נשכחת שלו כסטלין במיני סדרה הידועה. צריך שחקן ענק כדי להיכנס לעור של הדמות הזאת ולצאת מזה בשלום. גדעון (68) | 18/02/2026 11:25:10