חדשות קולנוע וסרטים

פסטיבל קאן: "נמר מנייר", "הנאהבים", "כבשה בקופסה" ו"תקווה"

19/5/2026

שלח לחבר+ הוסף תגובה

רון פוגל ממשיך לדווח מהריביירה הצרפתית, והפעם: דרמת הפשע של ג'יימס גריי עם אדם דרייבר וסקרלט ג'והנסון, סרטו של רורדיגו סורוגין עם חוויאר ברדם, סרטו החדש של המאסטר היפני הירוקאזו קורה אדה ןסרט קוריאני פרוע

היום החמישי לפסטיבל הקולנוע בקאן ואני צופה בסרטו החדש של הבמאי היפני הירוקאזו קורה אדה "כבשה בקופסה". כהרגלו קורה אדה לוקח משפחה יפנית שהיא על פניו "נורמלית" אבל בעצם לא. הפעם מדובר בזוג - היא אדריכלית והוא נגר והם איבדו ילד בתאונה לא מזמן. מכיוון שזהו סרט המתרחש בעתיד הקרוב הם רוכשים רובוט דמוי ילד שאמור לשמש כתחליף לבנם שכבר לא בין החיים. הסרט המוקפד הזה לא ממש מתרומם וכבר ראיתי סרטים טובים יותר של הגאון היפני שזכה בפרס הגדול בקאן בעבר.

הסרט "הנאהבים" של רודריגו סורוגין עוסק בבמאי סרטים (חווייאר ברדם המצוין שלא בדיוק אוהב אותנו הישראלים ואמר במסיבת עיתונאים כי "רצח העם בעזה הוא עובדה" ) שמלהק את בתו שאותה לא ראה כבר 13 שנים לסרטו החדש. ברדם נפלא כאב וכבמאי על סף האובססיה ונכון לרגע זה הסצנה שבה הוא מתעלל על הסט בבתו בזמן צילומים בסהרה היא הסצנה הטובה ביותר שראיתי עד עכשיו בפסטיבל.

Javier Bardem says in #Cannes that genocide being committed in Gaza "is a fact."

"You can fight against, you can try to justify it... it is a fact. If you justify it with your silence or your support, you are pro-genocide. Those are facts for me."https://t.co/8PctbmMzM3 pic.twitter.com/FgBgiGAfaC
— Variety (@Variety) May 17, 2026

כבר צהריים בקאן ואני מגיע למלון עדן היוקרתי לטקס הסיום של ה"פרנץ׳ ריביירה פילם" - פסטיבל סרטים קצרים שמתקיים בקאן בלי קשר לפסטיבל הגדול. בתור השופט הראשי בתחרות בקטגוריית הדרמה אני מעניק את הפרס לסרט איראני קצר ויפה בשם״"פרידה". ביומי השישי בקאן אני צופה בסרט החדש והמדובר של הבמאי ג׳יימס גריי "נמר מנייר" על שני אחים יהודים - מיילס טלר ואדם דרייבר בניו יורק של שנות השמונים שמסתבכים עם המאפיה הרוסית (תמה חוזרת בסרטים של גריי שעבד בעבר לא פעם עם מוני מושונוב). כמו הסרט של קורה אדה גם הסרט החדש של גריי איכזב אותי ובניגוד ל"ימי התום" הקודם הנפלא שלו הסרט לא ריגש אותי. סקרלט ג'והנסון מופיעה בתפקיד קטן בתור אמא יהודייה נוירוטית ובעיניי הסרט לא ממריא.

אני ממהר לראיון עם במאי הסרט הספרדי, שני מטר ממני מתראיין ברדם שמסרב להתראיין לעיתונאים מארץ הקודש. אני מחמיא לו על הסרט אבל לא מספר לו מאיפה אני - למה להסתבך? הראיון התחיל באיחור ואני רץ לראיון עם כוכבי הסרט של קורה אדה, כאשר מסתבר שכוכב הסרט הוא בכלל סטנדאפיסט שזהו תפקידו הקולנועי הראשון. הראיונות יתפרסמו כשהסרטים יגיעו לארץ.

ערב יורד על קאן ואני על השטיח האדום צופה בסרט הקוריאני "תקווה" של הבמאי הנהדר נה הונג ג׳ין ("המרדף״, "היללה"). שעתיים וארבעים של דהירה קולנועית לא מרוסנת, כולל סצנות מרדף בהתחלה של שעה ולקראת הסוף של רבע שעה מהיפות שראיתי בקולנוע בשנים האחרונות (לידו "קרב רודף קרב" נדמה כחתול קטן ומבויש). הסרט נגמר אי שם באישון לילה וזה הזמן ללכת לישון -חצי פסטיבל כבר מאחוריי.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

רון פוגל - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות

תגובותהוסף תגובה

אין תגובות לכתבה.

לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !