מבקר האתר רון פוגל בדיווח אחרון מפסטיבל הקולנוע החשוב בעולם: הזוכים בדקל הזהב ובפרסי המשחק והבימוי, הסרטים והראיונות האחרונים שערך ודירוג חמשת הסרטים הטובים שראה בפסטיבל
ביום הלפני אחרון בפסטיבל אני צופה בסרט "הרפתקה חלומית" על אישה המגיעה לאזור נידח בבלקן ומנסה לפעול כנגד פושעים. סרט באורך 167 דקות שמאתגר את הצופה. אני בקושי מחזיק עד הסוף אבל מעריך את האומץ של הבמאית הגרמניה ולסקה גריסבך לעשות סרט לא מתפשר על גבול הדוקו עם הרבה נון-אקטורס. הסרט השני שלי להיום הוא הסרט הצרפתי "מסיבת יומולדת" על מסיבה שמשתבשת. כבר כתבתי לא פעם על הבחירה התמוהה של הסרטים הצרפתיים בתחרות הראשית שהם בדרך כלל לא טובים. אפילו מוניקה בלוצ׳י הנהדרת לא מצילה את הסרט משיממון.
מכיוון שתכף הפסטיבל מסתיים החלו טקסי הפרסים השונים ואני מגיע לטקס סרט הדוקו המצטיין. בפרס זוכה הסרט האיראני המדובר "חזרות למהפכה" המספר על משפחת הבמאית פגה אהנגרני (כל המשפחה הגיעה למרבה ההפתעה מאיראן לקבל את הפרס). אני ממהר לטקס הביזארי של הפסטיבל ולחלוקת פרס הפאלם דוג, אירוע שבו מוענקים פרסים לכלבים שהצטיינו בפסטיבל. אני לא מכיר את הסרטים שבהם השתתפו הכלבים הזוכים אבל נהנה מהאירוע החמוד ומלא בהולכים על ארבע. אני ממשיך לראיון עם אנייס ז׳אווי על סרטה החדש "קרשנדו" שבו היא גם מופיעה. ז׳אווי, שלה קרובים בארץ, מאוד מוטרדת מהמצב והשיחה גולשת גם לפוליטיקה ישראלית.
מראיון אחד לאחר והפעם צמד הבמאים המקסימים חוויאר וחוויאר (קאלבו ואמברוסי) שביימו את הסרט המצוין "הכדור השחור" על מלחמת האזרחים בספרד הראיון מתנהל בצורה נינוחה ושני הצעירים היפים אומרים שהם מרגישים כמו בחלום ושרק לא יתעוררו ממנו. לילה בקאן ואני מקנח במסיבה לכבוד הסרט הגרמני-בולגרי "הרפתקה חלומית" ופוגש שם את כל שחקני הסרט.
ערב יורד על קאן ואני מתכונן לטקס הסיום הנוצץ. אחת השופטות בטקס היא הבמאית הבלגית לאורה וונדל שהענקתי לה ב-2021 את פרס פיפרסקי בקטגוריית מבט מסוים בפסטיבל. בטקס סרטו של הבמאי הרומני כריסטיאן מונג'יו, "פיורד", שמגולל את סיפורו של זוג רומני שמגיע לאזור נידח בנורבגיה ונחשד בהתעללות בילדיו, זוכה בפרס דקל הזהב. זו זכייתו השנייה של מונג'יו בפרס הגדול של הפסטיבל היוקרתי - 19 שנה אחרי שזכה בו על "4 חודשים, 3 שבועות ויומיים".
הזוכה בפרס הגרנד פרי, השני בחשיבותו בפסטיבל, הוא הבמאי הרוסי הגולה אנדריי זוויאגינצב, על סרטו "מינוטאור". בין השחקנים שמשתתפים במותחן הפוליטי, שעוסק במשפחה שחייה מושפעים מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, גם השחקנים הישראלים ולדימיר פרידמן ואנטולי בליי. בפרס חבר השופטים זכה הסרט "ההרפתקה החלומית" של הבמאית הגרמנייה ולסקה גריסבך. פרס הבמאי התחלק בין הבמאי הפולני המוערך פאבל פבליקובסקי על סרטו Fatherland העוסק בסופר תומס מאן, ובין שני במאים ספרדים צעירים חוויאר קאלבו וחוויאר אמברוסי על סרטם המצוין "הכדור השחור" שבו מככבות גלן קלוז ופנלופה קרוז העוסק במלחמת האזרחים בספרד ובהומוסקסואליות.
בפרס השחקנית זכו שתי כוכבות הסרט "לפתע" של הבמאי היפני ריוסוקה המגוצ'י - וירג'ינה אפרמה וטאו אוקאמוטו, שבכו במעמד קבלת הפרס. גם בפרס השחקן זכו שני שחקנים - שני צעירים בלגים אלמונים, עמנואל מקיה וולנטין קמפניה, שמגלמים זוג נאהבים בזמן מלחמת העולם הראשונה, בסרטו של הבמאי לוקאס דונט "פחדן". אחרי הטקס אני יוצא למסיבת הסיום על החוף ומבין שעברה עוד שנה בפסטיבל. ראיתי בסך הכל 24 סרטים (ו-21 מתוך 22 בתחרות הראשית), פגשתי חברים חדשים ואני מחכה לשנה הבאה - שנת ה-80 לפסטיבל.
הטופ 5 שלי בפסטיבל
1. "לפתע" - סרט יפני נפלא של ריוסוקה המגוצ'י באורך 196 דקות. קצר וקולע.
2. "הנאהבים" - סרט ספרדי חזק עם חוויאר ברדם בתפקיד ענק כבמאי מזדקן. זהו גם הסרט עם הסצנה שהכי אהבתי בפסטיבל (התעללות בשחקנית על ידי הבמאי שהוא גם אביה).
3. ״תקווה״ - טראש מופרך מקוריאה עם סצנת פתיחה של שעה! היוצר של "הקינה" ו"הים הסיני" נה הונג ג׳ין ממשיך להוכיח כי הוא גאון קולנועי.
4. "פחדן" – הבמאי הבלגי לוקאס דונט עושה נדב לפיד בסרט על חיילים גאים בצבא הבלגי לפני מאה שנה.
5. "קרשנדו" - נישואי פיגארו בקולנוע - חגיגה של אופרה קולנועית וגם התייחסות להטרדות מיניות.
רון פוגל - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות