חדשות קולנוע וסרטים

Seret מהעבר: 70 שנה ל"המחפשים"

מדור Seret מהעבר
26/5/2026
Seret מהעבר: 70 שנה להמחפשים
שלח לחבר+ הוסף תגובה
אין ז'אנר שהגדיר את הוליווד הקלאסית יותר מהמערבון, ואין אדם שידע לעשות אותם יותר טוב מהבמאי ג'ון פורד ב-1956, בדיוק לפני 70 שנה, שחרר פורד – לצד שותפו הנצחי ג'ון וויין - את הסרט הגדול ביותר שראה הז'אנר עד אותו הרגע, וכנראה גם עד היום – "המחפשים". אך האם הסרט שהשפיע על כולם, ממרטין סקורסזה ועד חלוצי הרוק הבריטי, התיישן היטב?
דלת הבית החשוך נפתחת. אל מולנו נגלה נוף מדברי מרהיב, רחב ידיים. הרחק באופק מופיעה דמותו של קאובוי בודד, איתן אדוארדס (כוכב המערבונים ג'ון וויין). השוט הקצר הזה – פשוט אך באותה מידה מעורר דיו את חושינו - מתוך סצנת הפתיחה של המערבון "המחפשים" ("The Searchers"), סרטו של מאסטר הז'אנר ג'ון פורד ("מרכבת הדואר", "האיש שירה בליברטי ואלאנס") מ-1956, הפך ברבות הימים לאחד הדימויים המוכרים ביותר שהולידה אמנות הקולנוע.

הוא בוודאי לא הזיק לדימוי המיתי לו זכה הסרט ככל שהשנים עברו. ואלו שמות חסידיו של סרטו של פורד: קוונטין טרנטינו; פול תומאס אנדרסון; סטיבן ספילברג; מרטין סקורסזה, ש"המחפשים" היה אף לנושא לדיאלוג בשניים מסרטיו – "מי דופק על דלתי?" (1967) ו"רחובות זועמים" (1973); ג'ורג' לוקאס, שחזר לסרט שוב ושוב כשעבד על "מלחמת הכוכבים" המקורי; וים ונדרס, שסרטו האלמותי "פריז, טקסס" הוא מחווה ישירה לסרטו של פורד; דיוויד לין, שנסמך כמעט לחלוטין על צילומי המדבר של "המחפשים" עבור סרטו המכונן "לורנס איש ערב"; המוזיקאי באדי הולי, שכתב את להיטו "That’ll Be the Day" בעקבות השורה החוזרת של וויין בסרט, ובכך התניע מהפכת רוק'נרול עולמית; להקת "The Searchers" הבריטית, שקראה לעצמה על שם הסרט והייתה אחת ממפלסות הדרך ל"פלישה הבריטית" לאמריקה בראשית שנות ה-60; ועוד ועוד.



אך עם החיבה הגדולה שידע, "המחפשים" מעולם לא היה סרט קל לעיכול – בין אם בתוכנו או במשמעותו הציבורית. "איך אני מסוגל לשנוא את ג'ון וויין, שתומך בבארי גולדווטר (מהפוליטיקאים הימניים ביותר שידעה המפלגה הרפובליקנית בארה"ב באותה התקופה), ולאהוב אותו באותה מידה כשהוא נושא בידיו את נטלי ווד בסופו של 'המחפשים'?", כתב ב-1959 מעריץ מושבע אחר של הסרט – במאי "הגל החדש" ז'אן-לוק גודאר – על הדואליות שעומדת בבסיס הסרט. 70 שנים בדיוק אחרי שעלה לאקרנים, אותה מורשת מעורערת עדיין רודפת את סרטו של פורד. אך מה היא? ומה הוא בכל זאת סוד כוחו?

"המחפשים", המבוסס על ספרו של אלן לה מיי מ-1954, עוקב אחר אדוארדס, וטרן של מלחמת האזרחים האמריקאית (שלחם עבור הקונפדרציה/כוחות הדרום), ששב לבית אחיו שבטקסס עם תום המלחמה. לא עובר זמן רב ובית זה, על כל יושביו (כמעט), מותקף ונשרף על ידי שבט אינדיאני מקומי, הקומנאצ'י. השורדים היחידים של הטבח הם אדוארדס; בן המשפחה המאומץ מרטין, בעצמו בעל שורשים ילידיים; ודבי בת ה-8 (המגולמת ע"י נטלי ווד בבגרותה, באחד מהתפקידים שהזניקו אותה לתהילה), שנחטפה על ידי השבט. מכאן, יוצאים אדוארדס ומרטין למסע ארוך ומפרך במדבריות הרחבות של טקסס, כדי להשיב את דבי הביתה. כשהוא שב ללוקיישן שבו צילם עשרות סרטים – עמק מוניומנט, שממוקם בין המדינות אריזונה ויוטה, פורד עיצב את "המחפשים" כמעין "אודיסיאה" מודרנית, מסע חיפוש של אדם רדוף וטראומטי אחר משמעות, יותר מאשר מסע לנקודה מסוימת. בצבעי טכניקולור בוהקים ובצילום "VistaVision" רחב (זה שלאחרונה "שב מהמתים" עם סרטים כמו "קרב רודף קרב" ו"אנקת גבהים"), קשה שלא להישאב לתוך היצירה והאווירה שנפרשת מול הצופה. נדמה שאחד הדברים שהפכו את ג'ון פורד לאחד מגדולי האמנים האמריקאים של המאה ה-20 היא היכולת שלו לזקק ללא בעיה את מה שעומד בבסיס המיתוס האמריקאי – המרחבים העצומים והחופש להגדרה עצמית - ולייצא אותו אל העולם הגדול. במקביל, הקולנוען לא נמנע מעיסוק בצדדיו האפלים של אותו המיתוס – היחסים הבין-גזעיים העכורים מדם; מסעות הכיבוש במדינה רחבת הידיים; ההיסטוריה הצבאית הטראומטית ועוד.



"המחפשים" אינו שונה במובן הזה, ואולי אף הדוגמה האולטימטיבית לכך – כמעט באף רגע לכל 119 דקותיו, לא מתבקש הצופה להזדהות עם איתן אדוארדס. להפך, זה מוצג כגזען חסר עכבות, אדם גס רוח ואובססיבי, שמבקש לנקום במי שכבר שנא כדרך קבע. בדרכו, יצר פורד את תבנית ה"אנטי-גיבור" המושלמת, הרבה לפני שטראוויס ביקל ("נהג מונית") הפציע על המסך הגדול. מנגד, "המחפשים" לא מתיימר גם לקחת את נקודת מבטם של שבט הקומנאצ'י – עבורו הם קבוצה "ברברית" ו"רצחנית", ה"אחר" המושלם שממנו יש להיפטר כדי להפוך את החלום האמריקאי למציאות.

האם סרטו של פורד אכן מאמין בתפיסות האלו, אותן רבים מסרטיו סייעו לבסס? גם אם נבחר בקריאה לפיה הסרט דווקא מקרב את אדוארדס הגזען אל עבר הבנת השבט, כשזה בוחר לחוס על חייה של אחייניתו דבי (שהפכה בהיעדרה לדומה הרבה יותר לילידים שחטפו אותה), עדיין ככל הנראה נסתכל על "המחפשים" בעיניים עקומות ב-2026. ואכן, ספק אם היה מגיע לאותה התהילה אם היה יוצא לאקרנים כיום – יותר הגיוני היה אם היה נקלע למלחמת התרבות שמתחוללת כעת באמריקה, מועלה על נס על ידי הצד הימני של המפה הפוליטית, שרוצה לשוב "לעבר המושלם" של המדינה, שאולי מעולם לא היה. וויין, אדם שבחיי היום-יום האמין ב"עליונות לבנה" ובצדקתה חסרת הפשרות של מלחמת וייטנאם השנואה, כנראה ולא היה הופך היום לאייקון הבינלאומי שהיה במשך עשורים.

ואולי כאן טמון סוד כוחו של "המחפשים", גם בחלוף 70 שנים מצאתו. פורד ו-וויין לא ניסו לייפות את מה שהיו במציאות או מה שהייתה ההיסטוריה האמריקאית במשך מאות שנים; במקום זאת, הם רקחו מעשייה מהפנטת על לאומנות, אובססיה, טראומה מלחמתית וגזענות מושרשת, שנשארת רלוונטית בכל עת שרואים אותה. מה שעבד לגודאר, סקורסזה או ספילברג, והציב בפניהם הצצה לנבכי המיתוס האמריקאי עליו גדלו, עובד גם היום. המיתוס לא פג, האלימות והלאומנות רק גברו ו"המחפשים" נותר וייוותר יצירה מרתקת אך לא קלה.

לכתבות נוספות במדור Seret מהעבר >> לחצו כאן
דניאל עמיר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
תגובותהוסף תגובה
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

   
חיפוש בארכיון החדשות
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לבחור שנה וחודש וללחוץ על כפתור החיפוש)
   
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
I Swear
1מילה שלי
ציון גולשים
9.3/10
ציון מבקרים
3.8/5
The Great Lillian Hall
2ליליאן הול: האור שבפנים
ציון גולשים
9.2/10
ציון מבקרים
2.3/5
Minions and Monsters
3מיניונים ומפלצות
ציון גולשים
8.9/10
ציון מבקרים
3.0/5
Toy Story 5
4צעצוע של סיפור 5
ציון גולשים
8.8/10
ציון מבקרים
3.8/5
Moana 2026
5מואנה
ציון גולשים
8.7/10
טריילרים חדשים
Charlie the Wonderdogוונדר-דוג The Dog Starsכוכבי הכלב Stitch Headפרנקי והמפלצות One night onlyלגמור את הלילה
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט
Xאוהבים לחיות ב Seret?לחצו ועקבו גם באינסטה!
Xאוהבים לחיות ב Seret?פרגנו בלייק והישארו מעודכנים גם בפייס!