חדשות קולנוע וסרטים

פסטיבל ירושלים: "ילד ברזל", "חיי שרה", "269" ו"תמצאו אותי, טוב"

תמונת כתב מאת יאיר הוכנר
10/7/2026
פסטיבל ירושלים: ילד ברזל, חיי שרה, 269 ותמצאו אותי, טוב
שלח לחבר+ הוסף תגובה
עורך מדור ביקורות הקולנוע יאיר הוכנר, ממליץ על סרט אנימציה מופתי שאסור להפסיד, שלושה סרטים תיעודיים ישראלים חשובים - על עדן ירושלמי, פעילים למען בע"ח ומסעה של חרדית לשעבר - וגם המלצה על סרט אסטוני משנת 1979 שהוא כנראה הסרט האקסצנטרי והביזארי ביותר שמציג השנה בפסטיבל
 ילד ברזל

בתוכנית הבינלאומית תוכלו למצוא שלל סרטים מעניינים ומגוונים, חלקם גם זכו בפרסים גדולים וחשובים, אבל כדאי לשים לב ל"ילד ברזל", סרט אנימציה צרפתי המתאים לכל המשפחה למרות שנראה שיש סיכוי גבוה במיוחד שהורים יהנו ממנו אפילו יותר מילדיהם. לכן לא פלא שסרטו של לואיס קלישי זכה בפרס מיוחד במסגרת מבט מסוים של פסטיבל קאן ובשלושה פרסים בפסטיבל האנימציה Annecy, ביניהם פרס חבר השופטים ופרס בחירת הקהל.

זהו סרט משפחתי מריר-מתוק ומאויר להפליא שנראה כמו ציור צבעי מים שקם לתחייה. סיפורו של כריסטוף בן ה-10 הסובל מעקמת ועליו להסתובב עם מתקן ברזל שנועד לחזק את עמוד השדרה שלו, דבר המקשה על משפחתו החיה בחווה קטנה ומתמודדת עם קשיים כלכליים. התוצאה עשירה רגשית ומרהיבה מבחינה ויזואלית. סרט המשלב בין ריאליזם לפנטזיה, שפשוט אי אפשר שלא להתאהב בו. מומלץ מאוד ובהחלט מרגעי השיא של הפסטיבל השנה.



חיי שרה

סרטה התיעודי הארוך הראשון של שיר חורי-אבו, המוכרת יותר כעורכת סדרות דוקו שונות לגופי שידור גדולים כמו כאן 11 ו-yes. בסרט "חיי שרה" היא שילבה את שני הכובעים, וחתומה עליו גם כבמאית וגם כעורכת (לצד העורכת הבכירה יעל פרלוב). הסרט הוא הצצה אינטימית לחייה של שרה בת ה-21, חרדית לשעבר ממאה שערים, המתמודדת עם פוסט-טראומה בעקבות מותו הטרגי של אביה, אונס ואלימות משפחתית. שלושה חודשים לאחר שהתגרשה היא מגלה שהיא בהיריון לא מתוכנן. הסרט עוקב במשך חמש שנים אחר מסעה של הצעירה והתינוקת שלה, ללא בית קבוע, היא נעה בין דירות זמניות ומתמודדת עם העבר המורכב שמפניו ברחה.

חורי-אבו מצליחה לשבור את המחיצה בין הדמות שהיא עוקבת אחריה למצלמה. כך נוצרת הצצה אינטימית כואבת לתוך חייה של הצעירה התלושה. לעתים מדובר במבט קשה על בחורה ממש צעירה שלא התבגרה מספיק כדי להתמודד עם סיטואציות קשות שהחיים מעניקים לה. נראה שגם הסביבה התומכת מעדיפה פעמים רבות את טובת הדת מאשר את טובתה האישית, אבל לשרה אין בכלל את הכלים והידע כדי להגיע אל גורמים מקצועיים אחרים. למרות האפלה והדיכאון לשרה יש גם כוח על למצוא בחשיכה תקווה ואור. המון בזכות המוזיקה המלווה אותה בחייה. הרגעים הללו המתועדים בסרט מספקים רגעים מלאי חיוניות הנוגעים ללב מצליחים לרגש. אם אתם אוהבים קולנוע תיעודי ישראלי אינטימי שחוקר בזהירות טריטוריות חרדיות שפחות מוכרות לקהל החילוני, זה בהחלט סרט שאסור לכם לפספס.

תמצאו אותי, טוב?

שמו של הסרט התיעודי הראשון באורך מלא של הבמאית והעורכת יולה גדרון נלקח ישירות מהמילים המצמררות שאמרה עדן ירושלמי ז"ל בשיחת הטלפון האחרונה שלה עם מוקדנית המשטרה ב-7 באוקטובר, בזמן שהסתתרה בשיחים מהמחבלים באזור פסטיבל הנובה. למרות הסוף הידוע והמר גדרון מצליחה לספק לצופים דיוקן אינטימי מנקודת המבט של שירית ירושלמי, אמא של עדן, ושתי אחיותיה מאי ושני שהובילו את המאבק כדי לשמר בתודעה הציבורית את סיפורה.

מדובר ב-80 דקות, חשופות ולא פשוטות לעיכול שנפרשות על פני שנתיים. מאותו רגע בבוקר השבת השחורה של ה-7 באוקטובר, שבו עדן נחטפה מהמסיבה ברעים בזמן שאחיותיה מאזינות למתרחש בטלפון בחוסר אונים מוחלט, דרך המאבק הציבורי המטלטל וחסר הטודאות להשבתה, המאבק של המשפחה לשמור על התקווה ולבסוף ההחלטות של בנימין נתניהו וממשלתו שהובילו לקריסת המשא והמתן ובסופו של דבר להירצחה בשבי של עדן ירושלמי לצד חמשת החטופים הנוספים: הירש גולדברג-פולין, כרמל גת, אלמוג סרוסי, אלכס לובנוב ואורי דנינו.

הסרט מתאר את התמודדותן של שלוש הנשים האמיצות למשפחת ירושלמי אחרי החדשות הטרגיות והדרך שהן מצליחות כנגד כל הסיכויים למצוא חוסן נפשי כדי להמשיך הלאה ולבנות חיים מתוך הטראומה. דווקא אותו חלק מספק שני רגעים מרגשים במיוחד. האחד הוא כאשר בנות המשפחה נפגשות עם החיילים שמצאו את עדן ושאר החטופים במנהרה תת-קרקעית באזור רפיח. הרגע השני מתרחש כששירית פוגשת את רייצ'ל גולדברג-פולין, שתי נשים מאוד שונות שהגורל הפגיש באופן טרגי. הסרט מספק הצצה גם לסיפורה של ארבל אשכנזי, חברתה הקרובה ביותר של עדן, שהייתה איתה בבוקר 7 באוקטובר בפסטיבל הנובה; ארבל שרדה את התופת, ומתמודדת עם רגשות האשם שהיא הצליחה להימלט ולהינצל בעוד שחברתה הטובה ביותר נחטפה ונרצחה.



269

סרטם התיעודי של קרן יחזקאלי-גולדשטיין ונועם סטולרמן חוזר אל מוביל מחאת "269" סשה בוז'ור, עולה ותיק ממולדובה שלא ממש הצליח להשתלב בחברה הישראלית וחש בה כנטע זר. הסרט בוחר להתמקד דווקא במערכת היחסים של סשה הטבעוני עם מריה, עולה ותיקה מרוסיה שחווה כמוהו תחושת זרות וניכור עמוקה בלב החברה הישראלית. הניכור המשותף הופך לדלק שמזין זוגיות אקטיביסטית טבעונית אינטנסיבית. התנועה שלהם הופכת לסמל בין-לאומי וסוחפת אלפים ברחבי העולם, אך ככל שהפעילות של התנועה שלהם גדלה, השניים מגלים שיש לכך מחיר כבד גם מבחינה אישית, זוגית, כלכלית ונפשית.

על אף האקטים האקטיביסטיים הרדיקלים הלא פשוטים ולעתים מנכרים כמו הצבת ראשי בקר בכיכרות העיר, השפרצה של דם לכל עבר ושלל מייצגי ערום מדממים, הסרט מצליח ליצור פורטרט אמפתי חזק של אקטיביזם רדיקלי ומחירו הלא פשוט. הוא גם שואל האם המחיר הזה שווה. במבחן התוצאה אף שהצמד המורכב הזה שילם מחיר נפשי כבד שהוביל אותם לשלל הסתבכויות עם החוק, הם הצליחו לשנות את התודעה של אזרחי ישראל וכרגע יש יותר צמחונים וטבעונים במדינה שלנו מאשר ברוב מדינות העולם.


מלון הטיילים המתים

יצירה קולנועית יוצאת דופן משנת 1979 שהופקה באסטוניה בתקופת השלטון הסובייטי. הסרט בוים על ידי גריגורי קרומנוב באולפני "טאלין פילם", ומבוסס על רומן מדע בדיוני ובלשי מצליח מאת האחים סטרוגאצקי. הסרט מתחיל כסיפור בלשי קלאסי בסגנון אגתה כריסטי: מפקח משטרה בשם גלֶבסקי מגיע למלון מבודד הממוקם בעמק מושלג בהרי האלפים בעקבות קריאה אנונימית. המלון מאוכלס בגלריה של דמויות אקסצנטריות ומשונות. במהירות רבה, מפולת שלגים חוסמת את הדרך החוצה, גופה מתגלה בחדר נעול, והמפקח מנסה לפענח את התעלומה – אלא שאז הסיפור הבלשי עובר תפנית חדה לעולמות המדע הבדיוני, המפגש מהסוג השלישי והרובוטיקה.

התוצאה היא חזון וויזואלי נועז שאין שני לו בקולנוע המזרח-אירופי והתוצאה סרט פסיכדלי בסגנון פופ-ארט עם צבעי ניאון עזים, שנע בין צבעים עמוקים וזרחניים לעיצוב פונקציונלי מודרניסטי קר לסוריאליזם שמספק תחושה נטולת זמן ומקום. הפסקול מורכב מסינתיסייזרים אלקטרוני מהפנט שהלחין סוון גרונברג, מחלוצי המוזיקה האלקטרונית והאמביינט בברית המועצות, וגם הוא מפתיע ומספק אווירה מכשפת.

התסריט עוסק בחוסר היכולת של הבירוקרטיה והחוק הסובייטי להתמודד עם החריג והשונה. זהו סרט על חמלה מול צייתנות עיוורת למערכת. "מלון הטיילים המתים" הצליח לעקוף את הצנזורה הסובייטית בעזרת הסיפור הבלשי והמדע בדיוני והתוצאה סרט בסגנון סובייטי נועז ואחר. לא בטוח שהוא עומד במבחן הזמן אבל בהחלט מדובר ביצירה שמפתיעה לטובה בחריגותה אפילו היום.

לפרטים נוספים על פסטיבל הקולנוע ירושלים ולרכישת כרטיסים - לחצו כאן

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »
יאיר הוכנר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
תגובותהוסף תגובה
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
 
חיפוש בארכיון החדשות
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לבחור שנה וחודש וללחוץ על כפתור החיפוש)
   
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
I Swear
1מילה שלי
ציון גולשים
9.3/10
ציון מבקרים
3.8/5
Stitch Head
2פרנקי והמפלצות
ציון גולשים
9.1/10
Saltiz
3סולטיז הסרט
ציון גולשים
9.1/10
Mutiny
4נקמה בלב ים
ציון גולשים
8.9/10
Minions and Monsters
5מיניונים ומפלצות
ציון גולשים
8.8/10
ציון מבקרים
3.0/5
טריילרים חדשים
The Social Reckoningהחשבון החברתי The Christophersהכריסטופרים Her Private Hellהגיהנום שבפנים Verityתעתוע
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט
Xאוהבים לחיות ב Seret?לחצו ועקבו גם באינסטה!
Xאוהבים לחיות ב Seret?פרגנו בלייק והישארו מעודכנים גם בפייס!