חדשות קולנוע וסרטים

לא רק האלנד: הצצה לקולנוע של גדול במאי נורווגיה, יואכים טרייר

12/7/2026

שלח לחבר+ הוסף תגובה

לכבוד נבחרת נורווגיה שהציגה יכולת נפלאה אבל הודחה אמש מהמונדיאל, החלטנו לצלול לתוך הקולנוע של גדול הבמאים הנורווגים, יואכים טרייר, שסרטו החדש וזוכה האוסקר הבינלאומי "ערך סנטינמטלי" מוצג כעת בקולנוע

הבמאי הנורווגי יואכים טרייר הפך בשנים האחרונות לאחד השמות הבולטים בקולנוע העולמי. טרייר החל את דרכו כסקייטר מקצועי, ובהמשך למד קולנוע בבית הספר הלאומי לקולנוע בדנמרק. הוא עובד כמעט בכל סרטיו עם תסריטאי קבוע, ויוצר סרטים המשמשים כמראה לחברה, תוך עיסוק בסוגיות אישיות וחברתיות בנות זמננו.

סרטיו הוקרנו בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן, והוא אף היה מועמד לשני פרסי אוסקר על "האדם הגרוע בעולם". על הסרט זכתה רנטה ריינסב בפרס השחקנית הטובה ביותר בקאן. סרטו האחרון, "ערך סנטימנטלי", זכה בגרנד פרי בפסטיבל קאן 2025 ובפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר בטקס האוסקר. אבל מה הוביל אל "ערך סנטימנטלי"? כדי להבין זאת, צריך לעבור על הסרטים והתמות המרכזיות שחוזרות כמעט בכל יצירותיו: זהות, זיכרון, אהבה ויחסי משפחה מורכבים.

טרייר פרץ לתודעה עם טרילוגיית אוסלו - "שכתוב" (2006), "אוסלו, 31 באוגוסט" (2011) ו"האדם הגרוע בעולם" (2021). בשלושת הסרטים הוא עוסק באנשים צעירים הניצבים מול העולם, חווים בדידות ונמצאים בצמתים משמעותיים של חיפוש עצמי וניסיון למצוא גאולה שתאפשר להם להתקדם בחייהם. בין אם אלה אנדרס דניאלסן-לי או רנטה ריינסב – שניים משחקני הבית הקבועים שלו – טרייר מצליח לזקק תחושות שצעירים מכל העולם מכירים היטב ולתת להן קול חד ורגיש. כבר מסרטו הראשון ביסס את עצמו כקול קולנועי ייחודי, ובמהלך הטרילוגיה הלא רשמית העמיק גם למחוזות קיומיים יותר ("אוסלו, 31 באוגוסט") וגם לקומדיה טרגית ("האדם הגרוע בעולם"), הסרט שהפך אותו לשם מוכר ברחבי העולם.

(מתוך הסרט "האדם הגרוע בעולם")

ב"שכתוב" טרייר עוסק בשני חברים השואפים להיות סופרים. כאשר ההצלחה מגיעה רק לאחד מהם, השני נאלץ להתמודד עם דחייה, כישלון ומשבר אישי, ולנסות למצוא את מקומו בעולם. המשבר המוקדם מוביל אותו לשקוע בתוך עצמו ולהתעמת עם שאיפותיו. ב"אוסלו, 31 באוגוסט" טרייר עוסק בשאלת הגאולה דרך הבחירה בין חיים למוות. גיבור הסרט, צעיר המאושפז במוסד גמילה, מקבל יום חופשי ויוצא לפגוש אנשים מעברו. במהלך היום הוא בוחן את האפשרויות שעוד נותרו לו, מנסה להבין אם הוא באמת תקוע בעבר או שעדיין קיימת עבורו אפשרות להתחיל מחדש. ב"האדם הגרוע בעולם", סרט הפריצה הגדול שלו, טרייר מתבונן בכאוס של החיים במאה ה־21 ומנסה לנווט בין אהבה, קריירה, משפחה וזהות. הוא עושה זאת בדרך קומית, רומנטית ואנושית, עם מבט מלא חמלה כלפי הדמויות. הסרט עוקב אחר ג'ולי, צעירה שמתקשה למצוא את מקומה בעולם – בלימודים, בקריירה ובאהבה. היא חיה עם בן זוגה, אמן קומיקס, אך מפגש עם גבר אחר מטלטל את תפיסותיה ומאלץ אותה לבחון מחדש את בחירותיה. גם כאן ממשיך טרייר לעסוק בזהות ובחיפוש עצמי, אך הפעם מזווית מפוכחת, בוגרת והומוריסטית יותר. שלושת הסרטים יוצרים יחד טרילוגיה שלמה וייחודית, המבקשת לשרטט דיוקן של דור שלם של צעירים על החרדות, התקוות והתחושות שמלוות אותו.

העיסוק באינדיבידואל ממשיך גם בסרטיו האחרים, אך מתפצל לשני כיוונים. הראשון הוא הז'אנר העל-טבעי, שבו עוסק "תלמה" (2017). הסרט מספר על סטודנטית צעירה המגלה כי יש לה כוחות על-טבעיים הקשורים לרגשות מודחקים. זהו הניסיון הז'אנרי המובהק ביותר של טרייר, וגם אם הוא נחשב למפלג יותר משאר סרטיו, קולו הייחודי מורגש לכל אורכו. ב"תלמה" טרייר בוחן את שאלת הזהות מזווית חדשה. באמצעות אלמנטים של אימה פסיכולוגית וגופנית הוא פונה לכיוון ז'אנרי אחר, אך ממשיך לעסוק בנושאים המזוהים עמו ומצליח לייצר תחושת אי-נוחות ופחד מתחת לפני השטח.

הכיוון השני של טרייר הוא העיסוק במשפחה, כפי שהוא בא לידי ביטוי ב"השקט שבפנים" (2015) וב"ערך סנטימנטלי" (2025). שני הסרטים עוסקים בהתפרקות התא המשפחתי ובניסיון לאחות אותו. בשניהם השבר מתעצם בעקבות מות האם, ובשניהם האב הוא זה שמנסה, בדרכו, לתקן את מה שהתפרק. ב"ערך סנטימנטלי" טרייר לוקח את העיסוק הזה צעד נוסף קדימה, משחק במדיום הקולנועי עצמו ובוחן את הקשר שבין אמנות, זיכרון ומשפחה.

ב"השקט שבפנים" האם הייתה צלמת באזורי מלחמה, בניגוד לשקט שהאב מנסה לשמר. טרייר מציג את שדה הקרב האמיתי המתחולל בתוך נפשם של בני המשפחה שנותרו מאחור. הוא חושף רגשות שלא עובדו, כאבים שכולם מודעים אליהם אך חוששים להתמודד עמם. המלחמה שבחוץ, שאליה האם כמו ברחה, משקפת את המלחמה הפנימית שכל אחד מבני המשפחה נאלץ לנהל.

בסרטו הטרי ביותר, "ערך סנטימנטלי" טרייר שב לעסוק במשפחה, אך הפעם גם בקולנוע עצמו. אב המשפחה, במאי מוכר, חוזר לאחר מות האם ומציע לבתו הצעירה להשתתף בסרט החדש שהוא מביים. סביב ההצעה הזו נבנה ניסיון לאחות את הקרעים שנפערו במהלך השנים שבהן נעדר מחייהן של שתי בנותיו. כל אחת מהדמויות ניצבת בפני משבר משלה, בין ויתור לתקווה, בתסריט שלוקח את גוף העבודה שבנה טרייר לאורך השנים ביצירה שעוסקת במכלול התמות שמעניינות את הבמאי.

בסופו של דבר, קשה שלא לראות ביואכים טרייר כאחד הקולות החשובים בקולנוע העכשווי. היכולת שלו ללכוד רגעים קטנים, סתירות אנושיות ורגשות מורכבים, כאלה שנראים לעתים מובנים מאליהם עד שקל להתעלם מהם, היא שהופכת את סרטיו למיוחדים כל כך. גם אם לא כל סרט שלו פוגע באותה עוצמה, קשה להתכחש לכנות, לרגישות ולעומק שמאפיינים את הקולנוע שלו.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

תגובותהוסף תגובה

אין תגובות לכתבה.

לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

רלוונטי