ג'ים ג'רמוש- דרכו של במאי חלק 3

אנו מביאים לכם את החלק השלישי והאחרון בסקירתו הנרחבת של יאיר הוכנר על הבמאי ג'ים ג'רמוש, שסרטו "קפה וסיגריות" מוקרן בימים אלו ברחבי הארץ.

את "מונית לילה" (במקור Night on Earth" ") ניתן להגדיר כסרט שהחדיר את ג'רמוש לתודעה של הקהל הרחב למרות שגם הוא לא סרט שגרתי לחלוטין. מדובר בסרט אפיזודות המכיל חמישה סיפורים, חמישה נהגי מוניות, חמש ערים שונות : ניו-יורק, לוס-אנג'לס, רומא, פריז והלסינקי. מדובר בסרט מרובה כוכבי קולנוע משלל מדינות כמו רוברטו בניני, ביאטריס דאל ("בטי בלו"), וינונה ריידר, ג'ינה רולנדס ועוד. האפיזודות אינן אחידות ברמתן אבל עדיין הייחוד הג'רמושי מורגש לאורך כל הסרט. למרות שהסרט היה שנוי במחלוקת מבחינה ביקורתית, הוא זכה לאהבת הקהל והיה להצלחה כלכלית גדולה יחסית למה שג'רמוש היה עד רגיל עד כה. כמובן יש לציין את האפיזודה ברומא בכיכובו של בניני כנהג מונית סוטה מין שמנצל את ההזדמנות שנפלה בחיקו להסיע איש כמורה ולערוך ווידוי שגורם לקהל להתגלגל על הריצפה ולאיש הכמורה לחטוף התקף לב.

אחרי שתיקה ארוכה של כמעט ארבע שנים יצא למסכי הקולנוע "איש מת". מדובר במערבון שצולם בשחור לבן. אבל כמו שלמדנו להכיר את ג'רמוש, מערבון טיפוסי זה לא. מדובר בסרט פילוסופי לחלוטין. סיפורו של מנהל חשבונות צעיר הנודד למערב הפרוע כי הובטחה לו עבודה. עד שהוא מגיע, העבודה נלקחת ממנו ומסתבך בהריגה. כמובן שהוא נס על נפשו ובדרך פוגש טיפוסים יוצאי דופן. ביניהם אינדיאני שהוא גם פילוסוף (איגי פופ). ג'וני דפ, גבריאל ביירן ורוברט מיצ'ם שאותו ג'רמוש מעריץ מילדות. יש גם נקודה ישראלית, מילי אביטל בתפקיד זונה שנרצחת אחרי חמש דקות. הסרט נכשל כלכלית והביקורות היו פושרות ולדעתי בצדק.סרטו התיעודי "שנת סוס" על סיבוב ההופעות של ניל יאנג והקרייזי הורס משנת 96 יצא להקרנים בשנת 1997 וזכה להצלחה מינורית למרות הביקורות החיוביות. ג'רמוש שבין סרט לסרט מצלם קליפים חתרניים ביטא בסרט זה את אהבתו ליוצר הותיק שגם הלחין את המנגינות והשירים לסרטו הקודם, "איש מת".

בשנת 1999 היה סרטו "גוסט דוג – דרכו של סמוראי" ללהיט מפתיע בבתי הקולנוע בישראל. מדובר בסרט סמוראים פילוסופי עם אווירת מערבון וכמעט ללא אלימות. חייו הפואטיים של סמוראי שחור עור החי על גג אי שם בעיר גדולה. הוא מגדל יוני דואר שבעזרתם הוא מנהל קשר רציף עם אדונו איש מאפיה איטלקי. חי חיי צניעות ומיודד עם מוכר גלידה צרפתי שאינו מבין מילה אחת באנגלית דבר שמקשה גם על הסמוראי שאינו דובר צרפתית. סרט קסום על ערכים של כבוד לאדם ולטבע, על הניסיון של הסמוראי, חיה נכחדת בעולם להתמודד עם העולם הרצחני. הליהוק המפתיע של פורסט וויטקר בתפקיד הראשי מתגלה כהברקה גאונית. דמותו של הסמוראי מתלבשת כמו כפפה על יד במקרה זה. סרט ללא זויות צילום מרהיבות עין, כמעט נטוראליסטי מבחינה חזותית. ג'רמוש מנסה למשוך את הקהל בעזרת הרעיונות והדמויות ולא בעזרת צילום חזותי סהרורי, ממשיך את המסורת שלו כבמאי – תסריטאי לאנשים חושבים. למרות מוסיקת ההיפ הופ הקצבית לאורך כל הסרט מדובר בסרט איטי שמטרתו לסחוף את הקהל אל תוך עולם פנימי ולא חזותי.

מי שרוצה לראות את גרמוש מדבר אפשר לראות אותו בסרט ההמשך לעישון, "מוציאים עשן" ובסרט התיעודי על הבמאי ג'ון ווטרס "דיווין טראש". ג'רמוש מרבה להופיע בסרטים דלי תקציב בתפקידי אורח. הידוע מביניהם הוא "סלינג בלייד" של ידידו בילי בוב תורנט'ון.

חמש שנים חיכינו והינה השבוע יוצא לבתי הקולנוע בישראל הסרט "קפה וסיגריות". ג'רמוש איגד את הסרטים הקצרים שיצר במהלך הקריירה שלו והוסיף מספר סרטים חדשים. הסרט מכיל 11 אפיזודות קצרות, המפגישות אותנו עם גלריה אקלקטית ומרתקת של דמויות ייחודיות. לכל אחת מהדמויות ניתנת ההזדמנות לשתות קפה לעשן סיגריה ולנהל שיחה משעשעת וחכמה סביב מאפרה עמוסה בדלים. הסרט השתתף בפסטיבלי הקולנוע של טורונטו, ונציה וירושלים. הסרט מוכיח שלמרות ההצלחה הביקורתית הבינלאומית ג'רמוש נשאר ברוחו סטודנט לקולנוע שעושה ככול העולה על רוחו וזאת למרות ההצלחה הכלכלית המפתיעה של "גוסט דוג" שעשתה את הרושם כאילו היוצר הזה יאלץ לעמוד בקריטריונים גבוהים שהמפיקים בהוליווד יציבו לו.

לשמחתנו לא נצטרך לחכות זמן רב עד סרטו הבא ובימים אלו הוא מצלם פרויקט שעדיין אין לו שם. מדובר בקומדיה שמככבים בה מספר שחקניות שתמיד כיף לראותן בסרט: גלן קלוז ("חיזור גורלי"), שרון סטון ("אינסטינקט בסיסי"), קלואי סביני ("בנים אינם בוכים"), ג'ולי דלפי ("לפני השקיעה"), טילדה סווינטון ("הזר", "ונילה סקיי"), ופרנסיס קונרוי ("עמוק באדמה"). הסרט שעדיין לא התפרסמו אודותיו פרטים אמור לצאת לבתי הקולנוע במהלך 2005. בהחלט יש למה לחכות.