Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: הסרטים הגרועים של 2005 - האירופאים והאיכותים

1) "מלכה אחת ומספר מלכים"

סרטו של ארנו דפלשין, זכה לשבחים באירופה ובארה"ב. מרבית מבקרי הקולנוע בעולם גמרו ממנו מרוב התרגשות. אני שקלתי לצאת מהאולם אבל אף פעם לא נעים לי. סרט פילוסופי, אומנותי, פטפטני ובעיקר מבושם מעצמו. אוסף כל הקללות והמחלות של הקולנוע הצרפתי ביחד לדורותיו. עינוי.

2) "בראשית"

מוצר קולנועי של מרי פרנו וקלוד נורידסני שכבר זכו להצלחה עם סרטם "מיקרוקוסמוס". נראה כמו מונטאז' לא מוצלח של שאריות מסרטם הקודם. גיבוב רדוד ומשמים של פילוסופיות בגרוש בארומה צרפתית רומנטית וקולוניאליסטית. רק צרפתים יכולים להלביש שחקן אפריקני קשיש בסחבות, להושיב אותו במערה ולגרום לו לדבר על חרקים שלא מתרבים אלא עושים אהבה. אין ספק, אחד הסרטים התיעודיים הרעים ביותר במאה השנים האחרונות.

3) "כמו גן עדן"

מסוג הסרטים שהאמריקאים הפסיקו לעשות. אפילו עשיתי צורה של אקדח עם היד לכיוון המסך ודמיינתי כיצד אני יורה בשחקן האיום מיכאל נייקוויסט וגואל את עצמי מייסוריו. לא מספיק שמדובר בסרט איום ונורא, אורכו כאורך הגלות, 130 דקות של בזבוז זמן מוחלט. מזמן לא ראיתי סרט אירופאי שכל כך מתחנף לקולנוע ההוליוודי. בעיקר מעורר בחילה.

4) "מנדרליי"

מיועד רק למי שיש כוח לצפות ב 139 דקות שבהן לארס פון טרייר ממשיך להפיץ מניפסטים אחוזי דיבוק ושנאה כלפי המין האנושי. "מנדרליי" לא שונה מסרטי הפורנו שחברת ההפקה שפון טרייר מפיקה מהצד. שניהם מוצרים זולים וגסים שכל מטרתם היא לשמש פורקן. הצרה היא שהצפייה ב"מנדרליי" ממש לא מספקת.

5) "חלומות מתוקים"

הסרט אולי דובר אנגלית אבל מסריח מסקנדינבים שלא יודעים מה הם רוצים לעשות עם עצמם. כך נוצר סרט בינלאומי שחולם אמריקה אבל היה עומד בכבוד לצד סרטי פשע ישראלים וכושלים כמו "בלאק ג'ק". בקיצור, סקנדינביה זה כאן. הסרט ירד כל כך מהר עוד לפני שהספקתי לכתוב עליו ביקורת.

6) "רק בן אדם" / "הכל אודות צוקר"

אנשי קולנוע יהודיים ברחבי אירופה כנראה מאוד "אוהבים" את עצמם אחרת אין לי דרך נוספת להסביר את השנאה העצמית והסטריאוטיפיות המחרידה שנובעת משני הסרטים הרעים: "רק בן אדם" הספרדי ו"הכול אודות צוקר" הגרמני."רק בן אדם" מציג משפחה יהודית בצורה מגוחכת ואת הפלסטינאי שחודר לחייהם באור חיובי. ב"צוקר" היהודים מתעניינים יותר בכסף והימורים מאשר בשבעה של אמם. מילא הם היו מצחיקים ועשויים בעדינות. אבל שני המוצרים וולגריים ודוחים. אם את הסרטים היו מביימים שונאינו היה ניתן להבין אבל כנראה יוצרים אירופאים יהודיים שונאים אותנו ואת עצמם יותר מתמיד.

7) "מיליונים" / "איזה יום יפה"

סרטו האחרון של דני בויל, "מיליונים" הוא בעצם מעשייה נוצרית משעממת ומביכה עם אחד הילדים המעצבנים ביותר בתולדות ההיסטוריה של הקולנוע - אלכס אטל שמו. הוא מסוג הילדים שלא היה אכפת לכם אם הוא ימות בסוף הסרט מרוב התחנחנויות מביכות שלא היו מביישות שום בלונדינית וואספית תוצרת הוליווד. לא רק זה, בסוף הסרט מסריח מקולוניאליזם. "איזה יום יפה" פועל לפי נוסחאות אמריקאיות צפויות. למרות האיפוק היחסי שבו והמשחק הסביר של ברנדה בלת'ין ופיטר מולאן אין סיבה אמיתית לראות סרט כזה בקולנוע ועדיף לחכות ל DVD. העלילה המספרת על עובד מספנה בן 55 שאחרי פיטוריו מחליט לחצות את תעלת למאנש בשחייה סובלת משרירותיות מקוממת שמשאירה את האתגר שהגיבור לוקח על עצמו בלתי הגיוני. מבחינתי הוא היה יכול להחליט לחצות את אלסקה ברגל או לבנות חללית ולטוס לירח.

8) "נטלי"

נסגור את הרשימה עם עוד סרט צרפתי שבעיקר היה ראוי להיות משודר באמצע הלילה באחד מערוצי הסרטים. עוד פטפטת צרפתית מיותר ומייאשת שהמפיצים פרסמו אותו כסרט ארוטי. ישראלים נכבדים, בפעם הבאה שתראו בכרזת סרט את עמנואל ביאר, (או כול שחקנית אחרת), מרקדת על עמוד אני ממליץ לחשוד במפיצים הערמומיים. הפוטנציאל לארוטיקה וסקס הוא מועט מאחר ואצל הצרפתים הם יעדיפו לדבר על זה ולשחק עם זה ולא לחדש דבר בנושא. בקיצור להגיע עם כרית ושמיכה לאולם כי תזדקקו להם.