בעשור הראשון של המילניום, סוגת הפארודיות הקולנועיות (Spoof Movies) חוותה פריחה מסחרית עצומה. הסרט שהתחיל את מגפת הסרטים היה: "מת לצעוק" משנת 2000 ששם על הכוונת את סרטי הסלשרים המצליחים של סוף שנות ה-90 ביניהם: "צעקה" ו"אני יודע מה עשית בקיץ האחרון". הסרט הגדיר מחדש את הגל המודרני של הפארודיות, וזכה להצלחה כלכלית גדולה בכל העולם והוליד עוד ארבעה סרטי המשך. ההצלחה כמובן עוררה את החשק של האולפנים לייצר עוד פארודיות בתקווה שהברק יכה יותר מפעמיים. בין הסרטים היו: "קטע מהסרטים" שצחק על סרטי נעורים, "מת לדייט" שצחק על קומדיות רומנטיות, "סופרהירו" שצחק על סרטי גיבורי על, "גדול מהסרטים" שצחק על סרטי פנטזיה ואפוסים. "פגוש את הספרטנים" פארודיה על "300" של זאק סניידר.אחרי הסרט השני האחים ויינס פוטרו ע״י המפיק הבריון הארווי ויינשטיין. את "מת לצעוק 3" ו-"מת לצעוק 4" ביים דייוויד צוקר מהאבות המייסדים של ז'אנר הפארודיות המודרני, שהיה שותף ליצירת הקלאסיקות: "סודי ביותר", "טיסה נעימה!" וסדרת סרטי "האקדח מת מצחוק". את "מת לצעוק 5" (2013) ביים מלקולם ד. לי שביים בין היתר את הקומדיה המצליחה "טיול בנות". עכשיו בעקבות ההצלחה העצומה של שלושת סרטי "צעקה" האחרונים ושאר סרטי האימה מהשנים האחרונות אולפני פרמאונט החזירו את האחים מרלון וויינס, שון וויינס, קינן אייבורי וויינס, קרייג וויינס כדי ליצור את הסרט השישי במספר. הם חוזרים לעשן וויד ולהעניק לקהל הצופים אינספור בדיחות פרובוקטיביות על גזענות, פוליטיקה, להט"ב, ואפילו אנשים בעלי צרכים מיוחדים. אף אחד לא חסין מההומור נטול הרסן של הוויינס. אם במקרה נעלבתם, בעיה שלכם.
פרסומת
סידני קמבל (אנה פאריס הנהדרת) מקבלת ביקור לא צפוי משרה, הבת המוזנחת שלה, בטענה שגוסטפייס חזר העירה ותקף את אחותה טוויסדיי (מעין פרודיה על ״וונדסדיי״). סידני, שהפכה לרפובליקנית פרנואידית, תוקפת בחזרה ומביאה איתה את כל החבורה. שורטי (מרלון ויינס), שכרגיל מעשן גראס וצועק ״וואטסאפ!״, ריי (שון ויינס), שכרגיל בהכחשה בנוגע לנטייתו המינית, דופי (דייב שרידן) וגייל בקאמבק מפתיע, וכמובן ברנדה (רג׳ינה הול), שנוהגת לארח טינאייג׳רים בביתה כפי שעשתה אוקטביה ספנסר בסרט ״מסיבה סוף״. אפילו בובי (ג׳ון אברהמס) חוזר מהמתים להופעה משעשעת בהשראת ״סמייל״. גם כרמן אלקטרה קופצת לומר שלום. זה ממש לא נגמר שם מבחינת הופעות אורח, ומעריצי הסדרה יזכו להפתעה לקראת סיום הסרט.אם אהבתם את חמשת הסרטים הראשונים בסדרה, אתם יודעים בדיוק למה לצפות. צריך לכבות את המוח ופשוט להנות. אין אפילו קמצוץ של עלילה או טיפת היגיון מאחורי השיגעון של הוויינס. אם חששתם שתרבות הווק תהפוך את הסדרה ל״מכסחות השדים״, תופתעו לטובה. נדמה שהמשפחה המטורללת מנסה להתריס מול הילדים שצועדים ברחבי אוניברסיטת קולומביה עם שיער צבוע וכאפייה. לא תמצאו אף סרט בעשור האחרון שמעז להזכיר את הנושאים שמרלון ושון מפרקים בסרט הנוכחי לחתיכות. במובן הזה, ״מת לצעוק״ החדש מאיים להפוך לקפסולת זמן, כזו שעוד תזכיר לנו ב-2036 את כל מה שהיה רקוב בשנת 2026.
הסרט דוחס אלפי בדיחות על 15 סרטים וסדרת טלוויזיה אחת לתוך 96 דקות, פלוס סצנת פוסט-קרדיטים. אבל מעבר לסרטי אימה, הסרט גם מכסה את כל מה שהוויינס פספסו מאז שנות האלפיים: מהקוביות בבטן של טיאנה טיילור בסצנת הפתיחה, הפיכתו של קניה ווסט לאנטישמי פאשיסט, התמכרות הסמים של בריטני ספירס ועד פשיטות של רשויות ההגירה. כאן מגיעות הבעיות. חציו השני של הסרט מרגיש דחוס ומפוספס, פחות כמו סרט קולנוע ויותר כמו רפרוף בסרטוני יוטיוב זריזים, רק בלי הצנזורה הקשוחה של הפלטפורמה. גם אם הבדיחות עובדות, זה הופך בשלב מסוים למנת יתר מתישה.בגלל עומס הדמויות, סינדי וברנדה הופכות לפעמים להערות שוליים, גם אם ההופעה שלהן גונבת את ההצגה. לעומתן, הסטלן האהוב שורטי מקבל יותר מדי זמן מסך, ואם הוא היה הלוזר בסרט הראשון, כעת הוא שרירן שנכנס בכוח לכל סצנה, גם אם הוא לא קשור אליה בכלל. גם דמותו של ריי וילקינס, תופסת ממדים כל כך סוריאליסטיים שהוא דווקא מצליח לחלץ כמה גיחוכים. הסרט השישי בסדרת ״מת לצעוק״ אולי לא יהיה קלאסי כמו שני הסרטים הראשונים בסדרה, ואפילו לא מצחיק כמו הסרט השלישי, אבל זו סטירת לחי מתוקה לקהל האמריקאי. אולי גם הקהל הישראלי יוכל להתבונן על התוצאה ולהשליך על המציאות במדינה שלנו.
מה זה החרא הזה שבטעות נקלעתי לראות ? סרט לא מצחיק בשום צורה, אולי כמה קטעים שמעלים גיחוך קל, גס, מטומטם ברמות, פשוט לא. חבל על הכסף של הכרטיסי ועל השעה וחצי הכי ארוכות בהיסטוריה.
לא זוכרת מתי ישבתי בקולנוע וצחקתי כל כך הרבה בלי הפסקה. יש פה בדיחות על כל סרטי האימה הכי גדולים וגם על סרטים אחרים. מלא הפתעות כולל אחת ענקית בסוף. רוצו לראות.