כולם רוקדים עכשיו: עשרת סרטי הריקוד הגדולים

כובע צילינדר (1935)

פרד אסטר הוא הכוכב המרקד המפורסם ביותר בתולדות הקולנוע ומבין כל שותפיו לריקוד על המסך הגדול יש רק אחת ששמה כמעט נרדף לשלו, וזו ג'ינג'ר רוג'רס האגדית. הצמד כיכב בלא פחות מ-10 סרטים יחד! על אף שקשה לבחור רק אחד מביניהם, נתמקד בסרטם הרביעי "כובע צילינדר". זהו אחד מסרטיהם הגדולים ביותר ומכיל את אחד מקטעי הריקוד המפורסמים ביותר בקולנוע לצלילי השיר "Cheek to cheek" אותו שר אסטר.

העלילה עוקבת אחרי ג'רי (אסטר), רקדן המגיע ללונדון כדי לככב במופע ומתאהב עד מעל הראש בדייל (רוג'רס) היפהפייה. היא מצידה דוחה אותו על הסף, שכן היא חושבת אותו למישהו אחר. מכאן מתחילה קומדיה של טעויות רוויה בשירה וריקוד, כמיטב המסורת של הצמד החינני והאלגנטי ביותר שנראה על מסך הקולנוע.

הנעליים האדומות (1948)

"אם תנעלי את הנעליים האדומות, תרקדי את עצמך למוות" - כך אומרת האגדה של הנס כריסטיאן אנדרסן. זו התמצית עליה מבוסס הסרט הבריטי הקלאסי משנת 1948. ויקי פייג' (מוירה שירר) היא בלרינה צעירה המתקבלת ללהקת 'בלט לרמונטוב'. לאחר שהרקדנית הראשית עוזבת, הופכת ויקי לפרימה בלרינה.

במקביל מגיע ללהקה מלחין צעיר בשם ג'וליאן שמתבקש לכתוב מוזיקה עבור מופע חדש בשם 'הנעליים האדומות'. ויקי מתאהבת בג'וליאן ובמקביל קוצרת הצלחה מסחררת עם המופע החדש. כשג'וליאן מפוטר מחליטה ויקי ללכת איתו, אך האם היא מסוגלת לחיות מבלי לרקוד? ל"נעליים האדומות" יש את הכל - משחק נפלא, סיפור מעניין ומראה יפהפה ואם בכך היה מסתכם, זה כבר שווה את מחיר הכרטיס. אבל הסרט לא עוצר כאן ונותן כמה מתצוגות הריקוד המרהיבות ולעיתים סוריאליסטיות בקולנוע. צפיית חובה עבור כל אוהבי הריקוד באשר הם.

שיר אשיר בגשם (1952)

רבים רואים ב"שיר אשיר בגשם" כמיוזיקל הטוב ביותר אי פעם. ג'ין קלי, אחד הכוכבים המרקדים הגדולים בתולדות הקולנוע, מככב לצידם של דבי ריינולדס ודונלד או'קונור בסרט על תעשיית הסרטים. דון לוקווד (קלי) הוא כוכב ראינוע בתקופה בה סרטים עוברים לקול. לינה, הכוכבת שלצידו אותה אינו סובל, לא בנויה לסרטים מדברים. קולה הצורמני מחרב אוזניים.

בלית ברירה מציע קוזמו (או'קונור), חברו הטוב של דון, כי קולה של לינה ידובב. למשימה מגויסת קת'י סלדון (ריינולדס) בה דון מתאהב. הסרט כולל כמה מהשירים והריקודים המפורסמים ביותר בקולנוע ובראשם, כמובן, "Singing in the Rain". עם השנים צבר הסרט עדת מעריצים אדירה. האהבה אליו העניקה לו סיבוב נוסף על המסך הגדול, כאשר לאחרונה "שיר אשיר בגשם" המקורי חזר לבתי הקולנוע ברחבי הארץ.

[*] שיגעון המוזיקה (1977)

כבר מתחילת הקריירה שלו היה ברור שג'ון טרבולטה הוא יותר משחקן רגיל, וב"שיגעון המוזיקה" הוא הוכיח מעבר לכל ספק שהוא גם יודע לרקוד. ג'ון מגלם את טוני מנרו, נער בן 19 שבורח מחייו סרי הטעם לרחבת הדיסקוטק שם הוא המלך הבלתי מעורער. כמו "גריז", בו כיכב טרבולטה שנה לאחר מכן, גם "שיגעון המוזיקה" זכה למעמד של סרט פולחן למרות מסרים בעייתיים, בעיקר ביחס לנשים. ראו הוזהרתם, הסרט מכיל סצנות אונס וניסיון אונס, לא מדובר פה על מחזמר קליל וחמוד. אבל אם חשקה נפשכם בקצת קסם דיסקו, ריקודים אייקונים ופסקול אחד אדיר מאת הבי ג'יז, הגעתם למקום הנכון.

פלאשדאנס (1983)

זהו הראשון מבין שלישיית סרטי קאלט מבוססי ריקוד משנות ה-80 ברשימה הזו וכנראה בעל שיר הנושא (בביצועה של איירין קארה) הממכר והמרקיד ביותר מהם. אלכס אוונס (ג'ניפר בילס) חולמת להתקבל לבית ספר לריקוד ולהפוך לרקדנית מקצועית, אבל בינתיים מתפרנסת כרתכת ורקדנית במועדון לילה. אולם החיים לא עושים הנחות לאף אחד והשאלה המתבקשת - האם אלכס תמשיך לרדוף אחרי החלום? גם מבקרים לא עושים הנחות והסרט לא צבר אצלם נקודות זכות, אבל הקהל הצביע ברגליים והפך את "פלאשדאנס" ללהיט. בשנת 2008 הפך הסרט למחזמר, 11 שנים לאחר מכן אף הגיע לבמות תל אביב בגרסה מקומית.

פוטלוס (1984)

בעיירה הקטנה והשמרנית בומונט אסורים הרבה דברים - סמים, אלכוהול וגם ריקודים בגלל הכומר שו מור (ג'ון לית'גו). אל העיירה הזו עובר רן מקורמיק (קווין בייקון) עם אמו מהעיר הגדולה. הנער המרדן הוא גם רקדן חובב בסתר ואיסור הריקודים מכאיב לו במיוחד. כך מתחילה המלחמה האישית של רן בממסד המקומי להשבת הקצב לבומונט. כמו הרבה סרטי ריקודים, גם פוטלוס זכה לגרסה בימתית בשנת 1998. ב-2011 נעשה רימייק אך כצפוי, הוא לא זכה למעמד הקאלט של קודמו. פס הקול המקורי ושיר הנושא אותו כתבו קני לוגינס ודין פיצ'פורד היו מועמדים לפרסי גראמי ואוסקר וממשיכים להרקיד אנשים עד עצם היום הזה.

ריקוד מושחת (1987)

סוגר את שלישיית סרטי שנות ה-80 ברשימה, הסרט עם ההרמה הכי מפורסמת בקולנוע ושנאה עזה לישיבה בפינות. "ריקוד מושחת" מגולל את סיפורה של פרנסס 'בייבי' האוסמן (ג'ניפר גריי) שמגיעה עם משפחתה לאתר נופש בו עובד ג'וני קאסל (פטריק סווייזי) בתור מדריך ריקוד. בעקבות סדרה מצערת של אירועים מתנדבת בייבי להיות בת זוגו לריקוד של ג'וני בהופעה ומתאהבת בו תוך כדי.

הסרט הפך את פטריק סווייזי ז"ל לכוכב על בן לילה. לא רק שחקן חתיך אלא גם רקדן לא רע בכלל ואפילו זמר (הוא שר בסינגל She's like the wind מתוך פס הקול זוכה הפרסים). הסרט היה להיט ואף זכה למספר עיבודים כולל מחזמר וסרט המשך ב-2004, אבל גם אחרי 35 שנה נותר סיפור אהבתם של ג'וני ובייבי הטוב מכולם.

[*]

בילי אליוט (2000)

בילי בן ה-11 גדל בעיירת פועלים באנגליה. אביו שולח אותו ללמוד אגרוף, אבל הוא מצידו מעדיף בלט ומתחיל ללמוד ריקוד בסתר. הוא לא מוותר גם כשמשפחתו מגלה ומנסה לשים לכך סוף. כשאביו רואה אותו רוקד ומבין כמה הילד מוכשר, הוא מחליט לעשות הכל על מנת לעזור לבנו להגשים את חלומותיו. אין הרבה סרטים שתופסים את חוויית הריקוד מנקודת מבטו של ילד, מהבחינה הזו "בילי אליוט" הוא פנינה נדירה. סרט התבגרות בו הילד לא צריך להוכיח שהוא גבר מאצ'ו, אלא ללכת בעקבות החלום גם כשהחברה חושבת אחרת.

סטפ אפ (2006)

המותג "סטפ אפ" הוא מקבילת הריקוד לסרטי ג'יימס בונד. בהתחלה היה רק אחד, עכשיו יש כל כך הרבה שקשה לעקוב אחריהם. שישה סרטים וסדרת טלוויזיה עד כה והכל התחיל מסרט קטן לפני 16 שנה. "סטפ אפ" המקורי עקב אחרי טיילר גייג' (צ'אנינג טייטום), עבריין שמסכים לעבוד כשרת בבית ספר לריקוד על מנת להתחמק מעונש מאסר.

בבית הספר הוא פוגש בנורה, בלרינה שרוצה לשדרג את הריקוד שלה לקראת אודישן חשוב. טיילר מתנדב לעזור לה עם ריקודי הרחוב והברייקדאנס שלו. הניצוצות עפים, הפכים נמשכים והשניים מתאהבים. הסרט הפך את טייטום לכוכב קולנוע מרקד, דבר נדיר בתקופתנו, אם כי כל דמיון בינו לג'ין קלי מקרי בהחלט. הוא המשיך לרקד על המסך גם ב-"מג'יק מייק" וסדרת "סטפ אפ" ממשיכה איתנו עד היום.

ברבור שחור (2010)

אומרים שריקוד טוב לנפש אבל הבמאי דארן ארונופסקי נוטה שלא להסכים. נינה (נטלי פורטמן) מתמודדת על התפקיד הראשי במופע "אגם הברבורים" . בעוד היא רוקדת ללא קושי את תפקיד הברבור הלבן, היא מתקשה לרקוד את תפקיד הברבור השחור האפל והחושני. ללהקה מגיעה לילי (מילה קוניס). היא נועזת יותר ומיטיבה לרקוד את הברבור השחור. נינה מרגישה כי לילי מנסה לגנוב ממנה את התפקיד ומידרדרת להתקפי הזיות פסיכוטיים. במאי "רקוויאם לחלום" ידוע כמי שבוחר בנושאים פחות מאופטימיים לסרטיו, אז מה כבר אפשר לצפות כשהוא מחליט לעשות סרט על בלט? התמוטטות פסיכולוגית מעוררת אימה של הרקדנית הראשית כמובן.