חדשות טלוויזיה / סדרות

"קודה": ביקורת סרט

קודה: ביקורת סרט
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
הוא מחזיק בתואר הרכישה הגדולה בתולדות פסטיבל 'סאנדנס' ועמד על 100% ביקורות חיוביות – "קודה" הוא סרט אינטימי מלא נשמה, שמחה ולב. עם זאת, תואר אחר שהוענק לו – 'הרימייק האמריקאי הראשון שטוב מקודמו' – מעט מוגזם. אז איך "קודה" עומד מול הסרט הצרפתי "משפחת בלייה", ואיך הוא עומד בזכות עצמו?
רימייקים אמריקאים ללהיטים בינלאומיים לרוב נכשלים כמעט בכל אספקט של הסרט המקורי במקרה הרע, ונופלים לתהומות הנשייה במקרה הטוב. כך קרה ל-"מחוברים לחיים", "אולדבוי", "הטינה", "אני חושב שאני אוהב את אשתי" וכו'... אז איך דווקא רימייק ללהיט צרפתי מודרני, "משפחת בלייה", שמושרש לא מעט בהוויה הצרפתית, הפך למכירה הגדולה ביותר בתולדות פסטיבל "סאנדנס" – 25 מיליון דולר, למועמד חזק לאוסקר (למרות יציאתו בתקופה "שוממת" לסרטי פרסים – הקיץ) אחרי שגרף ארבעה פרסים בפסטיבל (הסרט האמריקאי הטוב ביותר, הבימוי, אנסמבל השחקנים וחביב הקהל) ולסרט ששבר סוף סוף את אקסיומת "הרימייק הגרוע"? זהו "קודה" ("CODA"), סרטה של שאן הדר (שזהו סרטה העלילתי השני באורך מלא בלבד), שעלה בחודש שעבר ב-"אפל TV+" ובהחלט ראוי לתשומת לבכם.

"קודה" (שם בעל כפל משמעות – "CODA" הן ראשי התיבות של Child of deaf adults – ילד להורים חירשים – וגם מונח מוזיקלי, שמשמעותו סיום מתמשך של יצירה – לדוגמה, "Hey Jude") מספר את סיפורה של רובי (אמיליה ג'ונס הבריטית, "המפתחות של משפחת לוק"), בת שומעת למשפחת רוסי החירשת שכוללת את האב פרנק (טרוי קוטסור), האם ג'קי (זוכת האוסקר מרלי מטלין) ואחיה הגדול ליאו (דניאל דוראנט) – המתגוררת בעיירה גלוסטר שבמסצ'וסטס. בעוד היא משמשת כפיה ואוזניה של משפחתה מאז שהיא זוכרת את עצמה (במיוחד בכל הנוגע לעסק הדייג של אביה ואחיה), רובי מוצאת נחמה דווקא בשירה.



כשמגיע הזמן לבחור מגמות בתיכון בו היא לומדת, רובי משתמשת בתירוץ החיבה לנער מיילס (פרדיה וולש־פילו, שבעברו עוד סרט מוזיקלי מצוין – “Sing Street”) ונרשמת למקהלה. שם היא פוגשת במורה הקשוח למוזיקה ברנרדו (אאוחניו דרבז), שמזהה את הכישרון הגלום בה ומעוניין לאמן אותה לאודישן למכללה היוקרתית "ברקלי" בבוסטון. כעת על רובי להתמודד עם כמה חזיתות מנוגדות – החיים שהכירה בצמוד למשפחתה, הקרבה למיילס, האמונה של ברנרדו בה וחוסר האמון האישי שלה בעצמה.

הדר מוסיפה ל-"קודה" שני אלמנטים חשובים שלא היו קיימים ב-"משפחת בלייה": ראשית, ליהוק שחקנים חירשים לתפקיד המשפחה. בעוד שבגרסה הצרפתית, משפחתה של הנערה גולמה ע"י שחקנים שומעים שלמדו את שפת הסימנים – מה שהוליד מחאה לא קטנה מצד הקהילה החירשת במדינה – הדר השכילה ללהק שחקנים חירשים במציאות, מה שמחזק את הדינמיקה ביניהם לבין עצמם והניגודיות ביניהם לבין ילדתם רובי. שנית, שינוי עיסוקם של משפחת רוסי מחוואים לדייגים (ושינוי גילו של אחיה של רובי מילד לבוגר, כך שיוכל להיות חלק מהעסק המשפחתי) באזור המושתת כלכלית על עיסוק זה. הדר נזכרה בביקוריה בקיץ לאזור זה בניו-אינגלנד כשהייתה ילדה, והתייעצה עם מפקחי דיג, דייגים מקומיים ואפילו בבמאי קנת לונרגן שעסק במקום בסרטו המצליח "מנצ'סטר ליד הים" – כדי להבין את החשיבות הכה קריטית של עסק דייג מאוזן ורווחי למשפחה מהמעמד הנמוך בעיירה. כך, הדילמה שיושבת על כתפיה של רובי גדולה יותר, והבחירה בין "גחמה אישית" כמו שירה לבין שמירת משפחתה "על הרגליים" משמעותית יותר.



מלבד זאת, הדר חוזרת על לא מעט מהפיתוח העלילתי, סצנות קריטיות ואף בדיחות נבחרות מהסרט המקורי. עם זאת, בעוד הסרט המקורי נע קדימה בזכות ההומור מחמם הלב והכנות שלו, "קודה" לעיתים קורס תחת עומס המלודרמטיות שהדר העמיסה עליו (בייחוד במישור החברתי), ומשאיר חלקים מעט רפטטיביים ומשעממים בו. דוגמה טובה להבדלי הגישות הקולנועיות בין המדינות הוא בבחירת השירים – סרטו המקורי של אריק לארטיגו הורכב מקטלוג שיריו של המוזיקאי הצרפתי מישל סרדו; בסרטה של הדר, שירים אלו מוחלפים (מן הסתם) בשירי "Soul" ו-"מוטאון" ישנים (אטה ג'יימס, מרווין גיי), שמסתדרים לא רע עם וייב "מעמד הפועלים" שהבמאית מעניקה לסרט.

עם זאת, סצנות שמבוססות אקסקלוסיבית סביב שיר ומועברות לכאן נפגעות משינוי המוזיקה (ספציפית בסצנת הסיום) – לא בשל איכות השיר (השירים המוצגים ב-"קודה" הם לא פחות ממעולים), אלא בשל האסוציאציות השונות שעולות לנו לראש כשאנו שומעים את השירים המוכרים בסרט האמריקאי מול השירים הצרפתיים, שעלומים יותר למרבית הקהל הבינלאומי ויתפרשו עבורנו כעוד דיאלוג בסצנה – רק עם מוזיקה – מאשר שיר קיים עם מלחין וכותב. בצורה זו נוצר מצב בו עצם חידוש הסרט והעברתו לטריטוריה אחרת פוגם באלמנט חזק מאוד בסרט המקורי. "קודה" הוא אכן סרט מקסים, אנושי, מצחיק ומרגש – ואת כל התארים הללו ועוד, שבוודאי ייקחו אותו רחוק בעונת הפרסים הקרבה, אין לקחת ממנו. אבל את התואר "הרימייק האמריקאי שמתעלה על קודמו" הוא כנראה יצטרך להשאיר בצד.

הסרט "קודה" משודר באפל TV+. לביקורות סרטים נוספות >> לחצו כאן
דניאל עמיר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
משפחת בלייה (עמוד סרט)
 
חיפוש בארכיון 2021
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
The Raft1הרפסודהציון גולשים10 / 8.4ציון מבקרים5 / 3.5
Free Guy2לשחרר את גאיציון גולשים10 / 8.3ציון מבקרים5 / 3.3
La Belle Epoque3התקופה היפה בחייציון גולשים10 / 8.1ציון מבקרים5 / 3.5
Od Sipur4עוד סיפור אחדציון גולשים10 / 8.1ציון מבקרים5 / 2.0
Luca5לוקהציון גולשים10 / 8.0ציון מבקרים5 / 3.4
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט