הגופה: ביקורת מיני סדרה

"הגופה", המיני-סדרה החדשה מבית היוצר של נטפליקס בכיכובה של שירה האס, היא מוצר בידורי יעיל ומנקה ראש לתקופה שאנחנו נמצאים בה. העלילה לא מורכבת מדי, על אף שהיא מתחזה לכזאת. הקפיצות בזמנים והתפניות העלילתיות מוגזמות וגדולות, אך באופן כמעט פלאי התסריט מצליח להתגבר על שלל מכשולים ואיכשהו המוצר הסופי נראה הגיוני ולא מופרך. העלילה מבוססת על נובלה מאוירת של סי ספנסר המנוח, מבית היוצר של DC, והסדרה מוקדשת לו. לעומת מרבית הנובלות הגראפיות המוכרות aka קומיקס, לא מדובר בז'אנר גיבורי על. "הגופה" הוא פילם נואר דיסטופי בוגר באופיו הפונה לקהל של חובבי מותחנים וקונספירציה.

העלילה מתרחשת בלונדון וגיבוריה הם ארבעה בלשים, המתנהלים בארבעה פרקי זמן שונים בתקופות שונות, כאשר כל אחד מהם נתקל באותה גופה בדיוק. ב-1890 חוקר את התעלומה אדמונד הילינגהד שמנסה לפתור את הרצח המסתורי תוך כדי שהוא מסתיר סוד משלו. בשנת 1941 זהו צ'ארלס ווייטמן, בלש יהודי המתמודד עם אנטישמיות וחיבה לפשעים ועבירות קלות עם עבר מזעזע.

בהווה בשנת 2023 שהרה חסן היא בלשית חוקרת ממוצא מוסלמי הזוכה להערכה מקצועית אך נחשדת על ידי מפקדה בהתלהבות יתר. בשנת 2053 הפוסט-אפוקליפטית נמצאת אייריס מייפלווד, הסובלת מנדודי שינה ובעלת חוליות חשמליות בגב שהבריאו אותה מנכות. הגופה שהיא מצאה גוססת ובאופן מפתיע דומה באופן מחשיד לפרופסור לפיזיקה באוניברסיטה בעיר.

התוצאה ממכרת והיא בינג' ראוי לחלוטין. מה שמיוחד בסדרה הזאת שהיא לא בוטה בניסיון שלה למצוא חן או להחזיק את הקהל שלה בכוח על ידי תפניות עלילתיות מביכות. היא נשענת על תסריט מוצלח וארבע דמויות מעוררות אמפתיה הכתובות היטב ומשוחקות פשוט נפלא. את שהרה חסן מגלמת אמאקה אוקאפור שלא הכרתי עד הצפייה, ועל אף שהיא דמות קשוחה היא גם דמות אמפטית. את הבלש צ'ארלס ווייטמן משנת 1941 מגלם ג'ייקוב פורצ'ן-לויד ("גמביט המלכה"). הבלש היהודי מתמודד לא רק עם האנטישמיות והחשדנות של מפקדיו, אלא גם עם שיא תקופת הבליץ בלונדון כאשר הגרמנים הפגיזו את העיר ללא רחם. יש גם מישהי מסתורית המחלקת לו הוראות בטלפון ואחת מהן היא להעלים את הגופה.

הדמות של אלפרד בילינגהד הבלש בשנת 1890, המנווט בתוך לונדון הוויקטוריאנית והמאוד שמרנית, היא הדמות הטראגית ביותר. הוא נשוי לאישה נאמנה, יש לו בת פסנתרנית מוכשרת והוא גם בלש מבריק, אבל עיניו הכחולות מספרות סיפור אחר, עצוב במיוחד. מגלם אותו קייל סולר, הזכור מהסדרה "אנדור" שם גילם את הבלש החוקר סיריל קארן. שירה האס הכריזמטית ממשיכה את גל ההצלחה הבינלאומי שלה אחרי הלהיט של נטפליקס "המורדת" ורגע לפני שהיא מגלמת גיבורת על בסרט "קפטן אמריקה" חדש. היא נכנסת לנעליה של איריס מייפלווד האסרטיבית, בלשית משנת 2053 שמוצאת את הגופה בדיוק באותו מקום שהבלשים האחרים מצאו אותה. היא גם תפגוש את הדמות המסתורית המניעה את העלילה, מאניקס הנכלולי, בגילומו של השחקן הבריטי המצליח סטיבן גרהם.

"הגופה" הוא פרויקט טלוויזיוני שאפתני באופן יחסי, המחבר ארבע תקופות שונות לחלוטין. התסריט הכתוב היטב, הבימוי המקצועי והעריכה המושלמת הופכים את החוויה למבדרת למדי, קצבית ונטולת יומרנות מעיקה. היא גם מותאמת מאוד לתקופתנו, בעיקר למי שאוהבי סדרות וסרטי מתח אך הספיקה לו האלימות בשאר אמצעי המדיה בשבועיים וקצת האחרונים. ב"הגופה" אין אלימות פיזית בוטה ובעיקר יש בה אנושיות ורגש שמניעים אותה.

הסדרה "הגופה" משודרת בנטפליקס. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן