תרגיע: ביקורת פרק סיום הסדרה

"אני בן אדם שלא למד לקח בחייו", מצהיר לארי דייוויד בפרק הסיום של "תרגיע" (הפעם ככל הנראה האחרון באמת לאחר שדייוויד כבר הכריז בעבר על סיום הסדרה ואף יצר פרק סיום שבו דמותו מתה) וחותם את התמה של כל הסדרה וגם של יצירתו האלמותית הקודמת "סיינפלד" שבה נקבע החוק: "לא מחבקים, לא לומדים". וכך פרק הסיום שנקרא "אין לקחים שנלמדים" סוגר חשבון עם דייוויד ועם האישיות הקטנונית, קנטרנית, מחפשת להתווכח, מיזנתרופית ולא מסוגלת להתנהל על פי כללי החברה.

פרק הסיום של "תרגיע" מתכתב לכל אורכו עם פרק הסיום של "סיינפלד" שכתב דיוויד שבו הואשמו ארבעת החברים בהפרת חוק "השומרוני הטוב" וזכו לעדויות של שלל דמויות לאורך העונות שהעידו על אופיין האגואיסטי וא-סוציאלי. אותו פרק סיום, שהיה לאחד הנצפים בתולדות הטלוויזיה, אכזב מעריצים רבים, בכך שלא עמד ברף של שאר הסדרה והביא לסוף מוסרני שבו הדמויות שילמו על מעשיהן הלא מוסריים במאסר.

כעת, כשניתנה לדייוויד ההזדמנות הוא מחליט לסגור חשבון עם אותו פרק ידוע לשמצה. אמנם מבנה הפרק הוא דומה, למרות שהפעם דיוויד מועמד למשפט בשל מעשה חסד שעשה, כמובן ללא כוונת מכוון - הפרת חוק בחירות בג'ורג'יה שאוסר לתת מים למצביעים. התובע מביא שורת עדים לאורך העונות ממוקה ג'ו ועד חברתו הבלתי נסבלת אירמה (טרייסי אולמן), שמתנקמת בו על כך שזייף מחלה סופנית בכדי שתיפרד ממנו. אך התוצאה הסופית שונה וכך גם רמת הכתיבה שמשתווה למוצלחים שבפרקי "תרגיע". גם כאן, כהרגלו של התסריט המעגלי של הסדרה, כל פרט קטן, גורר תגובת שרשרת שסופה להתנקם בדיוויד עם סיום הפרק, אך הפעם עם טוויסט.

הפרק מצליח להיות משעשע לכל אורכו מהוויכוח הקטנוני והמצחיק עד דמעות עם הדיילת בטיסה ("אתה מתלונן על הלשנה ורוצה שאני אלשין על המלשין?") שמוביל לשורת האשמות של דיוויד את חבריו שממצות את אופיו ואת טיב מערכת היחסים ביניהם. דרך ליאון שצופה לראשונה בפרקי "סיינפלד" ומבהיר שזו הייתה סדרה על זיונים ומחפש את קלטות הסקס האבודות בשיחה עם ג'רי (שמגיע להתארח בפעם השביעית בסדרה), סוזי שמגיעה מחופשת לאשתו הנכה של לארי כדי לעורר סימפטיה אליו, התענגות על שלל מקרים מביכים ואורחים זכורים מהעבר בסצנות פלאשבק שלא נמרחות יתר על המידה ועד מה שנדמה כסוף של לארי בכלא, שבו אנו חוזרים לסצנת הפתיחה של הסדרה מהעונה הראשונה ולדיונים על קפל במכנסיים שנראה כמו זיקפה. אולם אז, כשעולים הההדהודים לסיום "סיינפלד" שגם בו התווכחו החברים בכלא על שטות מהעבר שפתחה את הסדרה, מגיע ג'רי ומשחרר את לארי בשל הפרתו של אחד המושבעים את תנאי הבידוד. "ככה היינו צריכים לסיים את סיינפלד", אומר לו לארי, במשפט די מיותר שמובן למעריצי הסדרות גם בלי שייאמר, והחברים מסיימים את "תרגיע" בדיוק כפי שהייתה לאורך כל אורכה – בוויכוח קטנוני, אך כזה מהחיים עצמם שמייצג את בני האדם על מגרעותיהם הקטנות וטרדותיהם היומיומיות – על האור הבוהק מחלון המטוס שסוזי פתחה.

כך "תרגיע" בסיום 120 פרקים ו-12 עונות שהתפרסו על פני 24 שנה חותמת את התמה שלה בצורה שהוא היה מגדיר pretty pretty good. דיוויד הצליח גם לאורך העונה הזו, כמו לכל קודמותיה, למצוא את הנקודות הקטנות והמעצבנות שלא מוצאות חן בעיניו או לא תואמות לתפיסת עולמו ביחסים הבינאישיים ולדרוך עליהן טוב טוב תוך הסתכסכות עם כל חבריו, מכריו וסביבתו, אבל הוא נותר נאמן לעצמו.

הוא לא ילמד לקח, לא יתפתח, אבל ייוותר עצמו בעולם שהולך ונעשה מטורף יותר ויותר. ובמציאות שהולכת ונעשית הזויה מרגע לרגע, הקטנוניות של לארי דייוויד היא הנורמליות, היא זו שמאפשרת לשמור על שפיות והיא זו שהצליחה לאורך 12 עונות למצוא את המצחיק והאבסורדי, המגוחך ולא הגיוני בריטואלים הקטנים של כולנו שנדמים כחלק מחיי היום יום. דייוויד היה נביא הזעם שקרא את החברה לסדר משלו, קריאה שנדמית הולכת לאיבוד בעולם שמתפרק מערכיו, של אדם בן 76, לא מעודכן לפי ערכי ה-PC ולא כל כך יפה, אבל יודע משהו על העולם הזה. זה העולם שעקום ולא מתיישר עם הקוד האישי שלו.

כל העונות של "תרגיע" משודרות ב-HOT VOD ו-NEXT TV וב-yes VOD.