4 שנים לאחר עונתה הראשונה, הסאטירה הפוליטית של שמואל הספרי ("פולישוק") חוזרת במציאות שבה הפוליטיקה נהייתה רק מושחתת, קיצונית ומסואבת יותר ומנסה להאיר את המנגנונים של הון-שלטון, להגחיך את כל הצדדים הפוליטיים וגם להציב במרכזה דמות תמימה ושוחרת טוב שניתן להזדהות איתה
"מותק בול באמצע", הסאטירה הפוליטית של שמואל הספרי ("פולישוק") שעונתה הראשונה
שודרה ב-2021
מספרת את סיפורה של מותק שלי מרדכי, פליטת ריאליטי צעירה, הנקלעת לג'ונגל הפוליטי שלא בטובתה. בריאליטי אמנם לא ניצחה, אך צברה עדת אוהדות צעירות ומחויבות, שמכונות "סוכריות הזעם". הן עוקבות אחריה וירטואלית ובאופן ממשי ומוכנות לעשות הכל עבורה. בגילומה המקסים של גילי איציקוביץ' הופכת מותק במהלך הסדרה לדמות ניתנת להזדהות, אפילו אם הוצגה בהתחלה כקלולס אולטימטיבית.
העונה השנייה ממשיכה את הסיפור של מפלגת המרכז "בול באמצע" אליה מגויסת מותק. המפלגה, כך מסתבר, היא יציר כפיו של האוליגרך הרוסי המרושע אלכס טורצ'ין (אבי קושניר), המכונה "התמנון" ואכן ידו בכול. קושניר מציג כאן גרסה אפלה ומוקצנת מאוד, השונה מהדמויות הרגילות שלו. התוצאה מצמררת בהתאם. בסוף העונה הראשונה הוא נכנס לכלא לאחר שהטריד מינית את מותק. בתחילת העונה השנייה הוא יוצא מהכלא ומתחיל במסע שיקום תדמיתו.
בשני הפרקים הראשונים, אנו מתוודעים מחדש למפלגה, כאשר ראש המפלגה המושחת, אגוז בזלת (קובי מיימון) הועף ממנה לתפקיד שגריר ב"אוקיינוס השקט". במקומו ממונה חנה חנינא חנן (אופירה רחמים), אישה נכה, מזרחית ויחידנית, כפי שהיא גם מתארת את עצמה בכל רגע נתון. ה"כרטיס המזרחי" שהיא רוכבת עליו בדרך לכוח פוליטי סופג כאן כמה חבטות סאטיריות. כך למשל, כאשר היא מבשרת בשמחה לבני משפחתה על המינוי החדש, ומדברת על כך שתם עידן הקיפוח המזרחי. בני המשפחה אומרים שהם בכלל לא מקופחים, וגם שלא הצביעו עבורה, אלא לליכוד, כפי שהבטיחו לאביהם המנוח. "אתם לא ימין. אתם רפלקס. התניה פבלובית. מצביעים נוסטלגי, סנטימנטלי ומיסטי. באים לבחירות כמו שבאים לאזכרה", מטיחה בהם חנה. בתגובה הם משמיעים קולות של קופים לסמן את תיוג המזרחי מצביע הליכוד כ"בבון" ולא כאדם חושב.
הספרי יורה חיצים בכל הקשת הפוליטית, אך בעיקר מכוון את חיציו המחודדים למפלגות המרכז. כך למשל אומרת חנה בישיבת המפלגה: "אנחנו מרכז. טוב לנו גם עם הימין וגם עם הימין הקיצוני". בהמשך היא משרטטת את האסטרטגיה של המפלגה באמצעות מהלך הטעייה מעולם הכדורגל שבו מתחזים לימין קיצוני ואז שוברים לאמצע ומבקיעים שער. נשמע מוכר? אולי כי זאת אכן האסטרטגיה הפוליטית של מפלגות המרכז בישראל.
נוסף לביקורת המחודדת, יש כאן גם פנטזיה על מפלגה כל-נשית, שבה נשים המייצגות מגזרים שונים בחברה הישראלית. בעונה הזאת מצטרפים שני חברי כנסת חדשים: סוהא אבו אסלאם (סמר קופטי) חברת הכנסת הבדואית, שמוכיחה שיש לה חושים פוליטיים מחודדים וגם הבנה בכדורגל (שהוא מטאפורה טובה לפוליטיקה בסדרה) ונריה בניה, המתנחל (יובל סגל). הוא מציג עצמו כנציג "ההתיישבות הצעירה" וזוכה לתגובה עוקצנית שזה רק שם קוד למאחזים לא חוקיים.
הסאטירה של הספרי מחודדת, במיוחד ברגעים בהם הוא מציב מראה לא מחמיאה למתרחש בפוליטיקה הישראלית בה הקשרים בין הון שלטון ועולם תחתון נראים במלוא תפריהם הגסים. רק מותק היא התמימה וישרת הדרך בעולם המושחת והמסואב. מעניין לראות את ההבדלים בינה לבין הדר מוכתר, ילדת הפלא של הימין. מותק, לעומתה, מוצגת כמי שרק רוצה לעשות טוב בעולם. נותר לגלות אם גם היא תתפתה למנעמי השלטון כאשר מוצע לה תפקיד של שרה. כי כפי שאומר לה היועץ הפוליטי שלה (יגאל עדיקא), "שר זה טוב. יש יותר אגוזים לחלק". מותק תוהה כיצד תוכל להיות שרה מכיוון שלא ניהלה מעולם שום דבר, אך ברור שזה אינו הקריטריון לקבלת המשרה.
הסדרה נפתחת בדיסקליימר הבא: "כל האירועים בסדרה דמיוניים לגמרי. לא קרו. לא קורים, ולא יקרו חלילה. כל המוצא קשר למציאות חיינו עושה זאת על אחריותו בלבד". האירוניה ברורה. מאז שודרה העונה הראשונה, הסיאוב הפוליטי רק גבר, והתחושה שהשחיתות פושה בכל חלקה טובה רק מתגברת. הספרי נע בין סאטירה עוקצנית ובוטה לבין אמונה שאולי אפשר לשנות משהו. הצבת כוח נשי בלב הסיפור היא הדרך להראות שאולי אפשר גם אחרת. אין כאן הצגה של נשים ערכיות לעומת גברים מושחתים, אבל בהחלט מורגשת אמפתיות יתר לדמויות הנשיות החזקות המנווטות בעולם גברי מושחת וכוחני, וצריכות גם הן "להתלכלך" בתהליך.
הסדרה "מותק בול באמצע" משודרת בכאן 11 וביוטיוב של כאן. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן