חדשות טלוויזיה / סדרות

"עשן": ביקורת מיני סדרה

31/8/2025
עשן: ביקורת מיני סדרה
שלח לחבר+ הוסף תגובה
טארון אגרטון וג'רני סמולט מככבים במיני סדרה של אפל TV שיצר הסופר דניס ליהיין ("מיסטיק ריבר") ומבוססת על פודקאסט שעסק בגל ההצתות המסתוריות שפקד את קליפורניה בשנות ה־80 וה־90. התוצאה שורפת את המסך ומותירה תחושה של אוויר נקי, שונה ובלתי צפוי בנוף הטלוויזיוני של היום
הסופר שחתום על "מיסטיק ריבר" ו"שאטר איילנד" עובר למסך הקטן. דניס ליהיין, אחד השמות המוכרים בז'אנר הפשע הפסיכולוגי, יצר מיני-סדרה חדשה עבור אפל TV. על הנייר זה נשמע כמו הצלחה בטוחה: הצתות מסתוריות, חוקר כריזמטי ובלשית צעירה שלא מוותרת. אבל האם שווה לשרוף עליה את הזמן?

"עשן" עוקבת אחר שיתוף פעולה טעון בין בלשית צעירה ושאפתנית (ג׳רני סמולט, "ארץ לאבקראפט") לבין חוקר הצתות מבריק (טארון אגרטון, "קינגסמן: השירות החשאי"). השניים מנסים לפענח סדרה של שריפות מסתוריות, שמתגלה מהר מאוד כמעשה ידיו של מצית סדרתי מתוחכם ואכזר. ככל שהחקירה מתקדמת, הגבולות בין המקצועי לאישי מיטשטשים, והחקירה הופכת למסע רגשי טעון – כזה שחושף לא רק את מבנה הפשע, אלא גם את החרכים הפסיכולוגיים של החוקרים עצמם.

הסדרה מבוססת על הפודקאסט "Firebug" , שעסק בגל ההצתות המסתוריות שפקד את קליפורניה בשנות ה־80 וה־90. הפודקאסט, ששילב בין חקירה עיתונאית לממד כמעט ספרותי, בחן מקרוב את עולמם של חוקרי ההצתות והמתח הפסיכולוגי סביב הפשעים. הסדרה לוקחת את אותו גרעין ומתרגמת אותו לדרמה קולנועית, כזו שמעמיקה לא רק באש עצמה - אלא גם במה שהיא מציתה בתוך הנפשות הפועלות.



בפרקים הראשונים נדמה ש"עשן" צועדת באותו שביל מוכר: הגיבור המסוקס במרכז, שותפתו בתפקיד המשני ומפקד מזדקן שמכוון מהצד. גם הקצב האיטי דורש סבלנות גדולה מהצופה. אך סמוך לפרק השלישי משהו משתנה - סטייה עדינה במסלול שמערערת הכול וגורמת להבין שהעלילה הולכת לכיוון אחר לגמרי. כמו הדמות הראשית - אותה מגלם אגרטון בצורה נפלאה - גם הסדרה מציגה תחילה מצג שווא של שמרנות, אך שוברת בהדרגה כל תבנית צפויה, אפילו אצל הצופים המנוסים ביותר. היא לוחשת לצופיה: רק מי שיישאר סבלני, ירוויח. זה מזכיר תופעה שניתן למצוא גם בסדרות כמו "שובר שורות" או "משחקי הכס", שבהן מי שמדלג מעל המכשולים הראשונים - קצב איטי, נרטיב מסורבל - זוכה להיכנס לעומק הסיפור.

אחת הדוגמאות המעניינות למבנה החמקמק מופיעה כבר בפרק השני, כאשר מתגלה שהגיבור כותב ספר פרוזה על חוקר הצתות בדמותו. כשאשתו קוראת את הטיוטה הנכספת - שמלאה בדמויות גבריות קלישאתיות - היא מעירה על היעדר נשים. מהרגע הזה, נדמה שהעלילה מתיישרת כמעט במודע אל כיוונה של הבלשית קלדרון, שמקבלת מקום מרכזי ומתחילה להוביל את הסיפור. זהו רגע שמבהיר: היוצרים רואים את הביקורת, מכירים בקלישאות ומתכוונים לשבור אותן.

ועדיין, עבור צופי 2025, לבקש סבלנות זו דרישה לא פשוטה. בעולם הנטפליקס המהיר, שבו הכל זמין במכה אחת, לא קל לעקוב אחרי פרקים שנפתחים לאט או להמתין שבוע־שבוע לפרק חדש. אבל ההשקעה משתלמת: בהמשך, "עשן" הופכת לרכבת הרים רגשית שמטלטלת בין טרגדיה לאכזריות, בין זעזוע לציפייה מורטת עצבים. כמו כל הדמויות המורכבות של ליהיין עד כה, גם כאן אין דמות אחת מושלמת. כולן פגומות בדרכן: משקרות, פוגעות, מסתירות ובכל זאת מצליחות לעורר אמפתיה. אפילו הדמות המשנית שמגלם גרג קיניר - מפקד שכבר עייף מהפוליטיקה של התפקיד - מגלה צדדים מפתיעים שמותירים את הצופה לא שקט.

בסופו של דבר, "עשן" שורפת את כולם. היא לא מותירה הרבה במה להיאחז בו - לא אנושית ולא מוסרית. כמו עשן שחור שעולה משריפה, היא צובעת את המציאות באפלה ומכריחה את הצופה להביט בה ישירות. התוצאה לעיתים משמימה, לעיתים חונקת, ולעיתים פשוט אינטנסיבית - אבל כשהמסך מחשיך, היא מותירה תחושה של אוויר נקי, שונה ובלתי צפוי בנוף הטלוויזיוני של היום.

"עשן" זמינה לצפייה בשירות הסטרימינג אפל TV+. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן
לירון רחל ארז - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
תגובותהוסף תגובה
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
 
חיפוש בארכיון הטלוויזיה
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לבחור שנה וחודש וללחוץ על כפתור החיפוש)
   
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Xאוהבים לחיות ב Seret?לחצו ועקבו גם באינסטה!
Xאוהבים לחיות ב Seret?פרגנו בלייק והישארו מעודכנים גם בפייס!