חדשות טלוויזיה / סדרות

"העונה הראשונה הציבה לנו רף מאוד גבוה, היה חשוב לוודא שנעמוד בו"

14/1/2026

שלח לחבר+ הוסף תגובה

עשור לאחרי עונתה הראשונה ועטורת הפרסים: המיני סדרה הבריטית "מנהל הלילה" שבה לעונה חדשה שעלתה באמזון פריים. יאיר הוכנר השתתף במסיבת עיתונאים עם השחקנים טום הידלסטון ודייגו קלווה

בשנת 2016 המיני סדרה הבריטית, "מנהל הלילה" המבוססת על רומן באותו שם מאת ג'ון לה קארה משנת 1993, עלתה על המסכים של ה-BBC, זכתה להצלחה עצומה ונרכשה להקרנה ב-160 מדינות. השחקנים טום הידלסטון, יו לורי ואוליביה קולמן זכו בפרסי גלובוס הזהב על תפקידיהם בעוד הבמאית הדנית הוותיקה זוכת הפרסים, סוזן בייר זכתה על עבודת הבימוי המרשימה בפרס האמי.

כמעט עשור לאחר מכן, השחקנים חוזרים עם עונה חדשה באמזון פריים ועם ג'ורג'י בנקס-דייויס בכס הבימוי. אין ספק שזה הפרויקט הגדול ביותר של הבמאית הצעירה. ג'ורג'י ביימה והפיקה שתי סדרות שלא השאירו חותם וירדו אחרי עונה אחת: "כאוס" בנטפליקס ו"Paper Girls" באמזון. האם היא הצליחה במשימתה? במסיבת עיתונאים שבה גם נכח יאיר הוכנר, עורך מדור ביקורות הקולנוע והמבקר הראשי של אתר סרט, עם כוכבי העונה השנייה טום הידלסטון ("לוקי") ודייגו קלווה ("נרקוס: מקסיקו"), הם בהחלט חושבים שכן.

טום, איך זה היה לחזור ולגלם את הדמות של ג'ונתן פיין?

טום: "פיין הוא חייל, הוא התגייס למודיעין, יש לו דם על הידיים, הוא הרג אנשים, יש לו רגשות אשם. האש של האשמה שורפת אותו מבפנים. יש בו מערבולת של רגשות. הוא אדם מורכב, היה לי מעניין לפתוח חלון לנשמה שלו שהוא מעבר למה שראינו בעונה הראשונה".

האם יצרת קשר עם מרגלים כדי לעבוד על הדמות של ג'ונתן?

טום: "לא יצרתי קשר והם לא יצרו איתי קשר ככל הידוע לי. מה שאני לקחתי מדמותו של ג'ונתן פיין היא שבעבודה כמו ריגול יש המון הקרבה אישית וגם המון בדידות. אתה מקריב חלק גדול מעצמך ולכן זאת עבודה יוצאת דופן. ג'ונתן לא יכול להאמין לאף אחד. אין לו אינטימיות אמיתית. הוא מנצל אינטימיות כדי לזכות באמון ואז לבגוד".

למה החלטתם לחזור עם עונה שנייה דווקא עכשיו?

טום: "האמת שזה התחיל מחלום שהיה לדיוויד פייר יוצר הסדרה. משם זה הלך והתפתח. אני גם חושב שזה הזמן הנכון. ג'ונתן פיין התבגר והשתנה. בעונה הראשונה הוא היה בתחילת דרכו. עכשיו הוא דמות עמוקה ומורכבת יותר. העונה הראשונה הציבה לנו רף מאוד גבוה, והיה לי חשוב לוודא שאנחנו עומדים בו ואפילו עולים עליו. שהעלילה תהיה מורכבת יותר, גדולה יותר, חזקה יותר ומפתיעה הרבה יותר".

מה ההבדלים בין העונה הראשונה לעונה השנייה?

דייגו: "צפיתי בסדרה כאשר העונה הראשונה יצאה, היא הייתה קרה יותר מבחינה סגנונית. הצבעים שלה היו כחולים וכהים יותר. הסדרה הנוכחית מצטלמת בקולומביה והיא צבעונית יותר, הצבעים חמים יותר".

טום: "העונה הראשונה היתה אלגנטית יותר, אבל אותה אלגנטיות הסתירה אלימות ודם. העונה השנייה חמימה ומוארת יותר אבל הם מסתירים חשכה שמאחורי העושר. יש המון זיעה בעונה הזאת".

דייגו: "בזכות הלוקיישן של קולומביה יש יותר מוזיקה וקצב". העולם השתנה מאז העונה הראשונה, מה השתנה בסדרה בעקבות זאת?

טום: "העונה הזאת היא על איך בריטניה מעורבת ומתערבת במדיניות פנים במדינות אחרות. פיין כועס על המדינה שלו, על מה שהם מחוללים בעולם. פיין מבוגר יותר, עמוק יותר, חכם יותר, הוא רואה את העולם. פיין נמשך רק לאמת ולא למה שמספרים לו, הוא רוצה להגיע רק אל האמת. בעונה הראשונה הוא היה טירון ועכשיו כבר יש לו ותק והוא יודע כמה וכמה דברים על מקום עבודתו".

לדעתכם הסדרה רלוונטית למציאות העכשווית?

דייגו: "הסדרה הפכה ליותר אקטואלית בגלל מה שקורה בוונצואלה ממש עכשיו".

דייגו, איך זה לגלם איש קרטל קולומביאני?

דייגו: "עבדתי עם הבמאית ג'ורג'י כדי לבנות שכבות על שכבות. לא רציתי שטדי יהיה סתם איש קרטל רע, אז הוא סתם יהיה דמות משעממת ולא היה מעניין עבורי לגלם אותו. חיפשתי את הפגיעות שלו, את המורכבות שלו, את הטראומות מהילדות שמניעות אותו".

את העונה הראשונה ביימה סוזן בייר, את השנייה ביימה ג'ורג'י. שתיהן נשים. תהיתי אם זה צירוף מקרים או שזה היה מתוכנן? וגם, מה אתם מרגישים שעין נשית או אינטואיציה נשית מביאות לז'אנר הזה?

טום: "שאלה מצוינת, הייתי אומר שאי אפשר לדמיין את העונה הראשונה בלי סוזן בייר. התרומה שלה היא חלק מה-DNA של הסדרה. אני זוכר שפגשתי אותה בפעם הראשונה והיא אמרה שהדמות של בר ברומן היא גבר, לאונרד בר, והרעיון הראשון שלה היה שהדמות הזו צריכה להיות אישה והיא חושבת שזו צריכה להיות אוליביה קולמן.

כולנו הסכמנו. וג'ון לה קארה עצמו חשב, שזה רעיון טוב יותר משלו והוא היה רוצה לחזור בזמן ולכתוב את זה ברומן. גם במערכת היחסים של פיין ורופר (יו לורי) היא הייתה אומרת לנו לעתים קרובות, לא להתעמת אחד עם השני אלא לפתות אחד את השני, מה שהרגיש מפתיע ביותר אבל לחלוטין עבד. כבמאית, יש לה עין יוצאת דופן לאמת, וזה מאוד מתגמל כשחקן. היא לא רוצה שום דבר, כללי או קלישאתי. והיא הייתה, מדריכה והשראה יוצאי דופן בפעם הראשונה.

במקרה של ג'ורג'י, סטיבן גארט, המפיק בפועל שלנו, עזר לנסות למצוא במאי ורק כשפגשנו את ג'ורג'י, זה היה הגיוני כי היה בה משהו, היא הביאה פרספקטיבה ייחודית משלה לנרטיב. היא הגיעה אחרי שקראה את התסריטים, והיא אמרה שהדבר הכי מעניין בסדרה הזאת הוא הפגיעות של כל דמות ודמות. הכאב של ג'ונתן פיין, הכאב של טדי דוס סנטוס. היא רצתה לחקור את הפגיעות שלהם, וזה הרגיש כמו מקום יוצא דופן להתחיל בו".

דייגו: "ג'ורג'י כל כך חכמה, היא תמיד מחפשת את האמת בצורה מאוד מלאת נשמה. היא הצליחה לחשוף את האמת מאחורי המסכות של הדמויות ולגעת באמת המורכבת שלהן. העבודה איתה הרגישה אמיתית ולא משחק, לא מופע, אלא פשוט לגעת באמת. היא דחפה אותנו לזה וזה מורגש לכל אורך הסדרה".

אתם יכולים לספר קצת על סצנת הריקוד?

דייגו: "בקטע הריקוד רוקסנה בעצם מביימת אינטימיות בין שני הגברים והם מוצאים זה את זה. הסצנה הזאת הופכת לחלוטין את הציפיות ביניהם. המין הוא כלי משחק עבור שניהם. לטדי אין עניין מיני ברוקסנה אבל בהחלט יש משהו עדין וגם מחשמל בינו לבין ג'ונתן".

טום: "אני אוהב להיות מופתע, הסצנה הזאת בהחלט הפתיעה אותי בעוצמה שלה. יש המון דברים שמתרחשים בסדרה ואי אפשר לחשוף, יש הפתעות שחשוב לשמור עליהן בסוד. זה מותחן וחשוב לנו לגרום לקהל להיות במתח".

דייגו: "יש לי שאלה לטום - אתה חושב שהדמות שלך בעצם רצתה לחזור לאקשן והוא לא באמת רוצה לעבוד במשרד?"

טום: "ג'ונתן הוא מחסל דרקונים, הוא לא מסוגל באמת לפרוש לעבודה משרדית. הוא חייב להיות בשטח ולמצוא לעצמו דרקון כדי לחסל אותו. זה מחזיק אותו בחיים וגורם לו להרגיש חי. הוא מכור לסכנה, לאדרנלין ולמצבים קיצוניים".

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

יאיר הוכנר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות

תגובותהוסף תגובה

אין תגובות לכתבה.

לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

רלוונטי