חדשות טלוויזיה / סדרות

הסדרות הטובות ביותר של 2022: מקומות 5-1

הסדרות הטובות ביותר של 2022: מקומות 5-1
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
עשירים באיטליה, מורדים באימפריה, מפקדות מתוסכלות וקייט בוש – הטלוויזיה של 2022 סיפקה לא מעט לדבר עליו, גם בעידן ששיחות הברזייה חלפו ממנו. אבל מי היא הטוענת לכתר? ובאיזה מקום נמצאת "סמוך על סול"? מצעד הסדרות הטובות ביותר של השנה החולפת – חלק 2
5. "הלוטוס הלבן" (עונה 2, HBO)

על פניו, העונה השנייה הכה מדוברת של "הלוטוס הלבן" לא הייתה צריכה כלל להתקיים – הקפסולה האנושית והגרוטסקית של העונה הראשונה הייתה כה אפקטיבית בפני עצמה; אז למה להמשיך? ועדיין, היוצר והכותב מייק ווייט מניח בעונה האחרונה של הסאטירה מבית "HBO" משהו אחר – עמוק יותר, בוטה יותר, מלחיץ יותר. עם קאסט מוכשר (מאשת השעה ג'ניפר קולידג', שחזרה מהעונה הקודמת, ועד אוברי פלזה בתפקיד אוברי פלזה-י ביותר) ומעבר לעיסוק מיני יותר מאשר פוליטי, "הלוטוס הלבן" לא מרפה מהצופה – היא דורשת ממנו סימפטיה אך גם שנאה; היא מסקרנת אותו עם סצנות בוטות אך גם מזמינה אותו לצחוק עליהן. אולי הדמויות באו להירגע בחופשה בסיציליה, אך הקהל לא השתעמם לרגע.



4. "האקס" (עונה 2, HB0 MAX)

הסדרה השנייה שחוזרת מהמצעד בשנה שעברה היא עדיין אחת הקומדיות הכי מבדרות ובו בזמן עמוקות שהטלוויזיה האמריקאית יכול להציע לנו. "האקס" מתארת את עלילותיהן של צמד הקומיקאיות עם יחסי האהבה-שנאה-תיעוב הכי פוטוגניים על המסך הקטן – הבדרנית הקשוחה והאגוצנטרית דברה ואנס (ג'ין סמארט), שמתמודדת עם בוסריות חומריה, והכותבת המילניאלית והמפונקת שלה אווה דניאלס (האנה איינבינדר), שמנסה בעור שיניה להציל את עבודתה לאחר טעות פטאלית.

העונה השנייה בוחנת באופן חכם וחינני כאחד את המושגים נשיות, תפקיד חברתי, שואו-ביזנס, חמלה, חברות ועוד ועוד בראי עידן אינדיבידואלי למדי. סמארט ואיינבינדר קורעות את זו את זו לגזרים מדי סצנה, אך אין כאן ציניות מוחלטת או רגש מזויף של סיטקומים ישנים, אלא הבנה של אמביוולנטיות המציאות, והרצון להתרחק ככל האפשר מההגדרות שתוחמות אותה.



3. "סמוך על סול" (עונה 6, AMC)

מה עוד אפשר להגיד על פריקוול מהולל לתוכנית כה אייקונית עד שהיא כבר מזמן הפכה ל-Meme אינטרנטי מהלך? מסתבר כשהעונה האחרונה מבינה את הביטוי "לשמור את הטוב לסוף". העונה השישית, שחולקה לשני חלקים וכללה 13 פרקים (מה שלרוב נחתם ב-10), ניסתה לענות לשאלה לה מעריצים רבים חיכו כה הרבה זמן: מהו הרגע שבו ג'ימי מקגיל (בוב אודנקירק), עורך הדין הישר הפך לסנגור האגוצנטרי והאקסצנטרי סול גודמן? עם טוויסט שמותח את גבולות המונח "פריקוול", יוצרי הסדרה וינס גיליגן ופיטר גולד, הוכיחו לנו ש"מותו" של ג'ימי אירע מזמן – היה זה רק ליבו שעוד לא נותר אטום. עם סיומה של אפוס קומדיית הפשע הזו, אפשר להגיד שאחת הסדרות הטובות ביותר של העשור הנוכחי הייתה בעצם סיפור פשוט על אהבה שמבוצע בדיוק מופתי.



2. "ניתוק" (אפל TV+)

לפני עשור, עבור הציבור הרחב בן סטילר היה לרוב "זולנדר" (או אם אתה בן דורי, אלכס האריה מ-"מדגסקר"). אם תשאל היום את חובב הטלוויזיה מיהו בן סטילר, ייתכן ותקבל את התשובה הבאה: במאי חתרני באחת סדרות המד"ב והמתח היצירתיות ביותר שהמסך הקטן ראה בשנים האחרונות. "ניתוק" – ספק מתח, ספק תעלומה, ספק פרנואידיות מצולמת – מתארת את סיפורה של חברת ביוטכנולוגיה מפוקפקת, שמעבירה את עובדיה תהליך נוראי – היא מחלקת (פיזית) את חייהם לשניים – החיצוניים והפנימיים.

חלקו החיצוני של האדם לא זוכר דבר מלבד עיסוקיו בשעות הפנאי, ואילו הפנימי זוכר רק את מה שאירע במשרד – כלוא כעובד "מסור" 24/7. הביצוע המדהים של הקונספט המשונה הזה, דווקא בתקופת פוסט-קורונה/פוסט-אמת שבה יחסי המעביד-עובד מועמדים למבחן, לא נכנע לתכתיבים מיינסטרימים ולא מחזיק בידו של הצופה לאורך כל הדרך – הבלבול והזרות רק תורמים ליצירת המתח הבלתי נגמר כאן. עם שמות גדולים כמו כריסטופר ווקן, פטרישיה ארקט, ג'ון טורטורו ואדם סקוט ("מחלקת גנים ונוף"), "ניתוק" היא לא תוכנית שתשכחו במהרה.

1. "הדוב" (דיסני+)

עבור רבים מאיתנו, חוויית האכילה היא חוויה רגשית – אנחנו נהנים ומצפים למאכל אחד, סולדים ונגעלים מאחר, אסירי תודה למי שהכין אותו או חשים תחושת נקם כלפיו. "הדוב", הדרמה הקומית מבית "הולו" שזמינה צפייה בישראל בדיסני+, מעבירה אותנו את כל התחושות האינטנסיביות ביותר שאנו יכולים לחוש, ועדיין אנחנו רוצים לחזור לעוד ועוד מנות. סיפורו של השף עטור הפרסים כרמי (ג'רמי אלן ווייט המצוין), שחוזר לנהל את מעדניית הסנדוויצ'ים המשפחתית אחרי שאחיו הבחור מייקל (ג'ון ברנת'ל) מתאבד, מוצג בצורה כה קינטית וקלאסטרופובית לעיתים, שאנו טועים עד כמה כל "זה" – הטרחה שעובר כרמי - שווה את זה בכלל.

הפרקים הקצרים (יחסית) והעובדה שגיבורנו לא נופל ישר לתדמית שנוצרת לנו בראש כשאנו שומעים את המילים "שף עטור פרסים" (אך באותה מידה לא זוכה מאיתנו למחילה מיידית כשהוא "חוטא") מקיימת ב"הדוב" מקום לניתוח מעמיק, קשה וכואב של אבל ואשמה. עד כמה אנו מנסים להכחיש אותם, עד כמה אנו מנסים לשלבם בסדר הקיים או עד כמה שאנו מנסים "להצדיקם" – הכאב שם. ועם זאת, ולמרות (ואולי בזכות) הנושאים הכבדים, "הדוב" עומדת בגאון בראש רשימת התכניות שלי לשנת 2022.



לחלק הראשון של הכתבה: מקומות 6-10 - לחצו כאן
דניאל עמיר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
תגובותהוסף תגובה
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
אין מאמרים מחודש ינואר
 
חיפוש בארכיון 2023
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
2023
2024
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Lassie 21לאסי 2: הרפתקה חדשהציון גולשים10 / 9.5ציון מבקרים5 / 3.5
Kong Fu Panda 42קונג פו פנדה 4ציון גולשים10 / 9.3ציון מבקרים5 / 3.3
White Bird A Wonder Story3ציפור לבנה: סיפור פלאציון גולשים10 / 9.0ציון מבקרים5 / 3.0
Home 20234ביתציון גולשים10 / 9.0ציון מבקרים5 / 3.7
The Nannies5מטפלות בענייניםציון גולשים10 / 8.9
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט