מבקר הקולנוע של האתר יאיר הוכנר, שגם ישפוט בפסטיבל חיפה הקרוב, עם ההמלצות שלו על הסרטים שאסור להפסיד, הסרטים הישראליים ששווה לראות, סרטים של יוצרות צעירות ואמיצות וגם אזהרות מפני סרטים שלא ידברו לכולם
אפתח בגילוי נאות, הוזמנתי השנה לקחת חלק בצוות השיפוט בתחרות "כרמל" בפסטיבל חיפה. הייתי בצוותי שיפוט בקאן, ברלין, מקסיקו, ברזיל, דנמרק, נורווגיה ועוד שלל ארצות וייסדתי וניהלתי את פסטיבל הקולנוע הגאה, אבל זאת הפעם הראשונה שאני מוזמן לשפוט בפסטיבל קולנוע בין-לאומי חשוב במדינה שאני חי ופועל בה. אני מוקיר את ההזמנה ואת האחריות הכרוכה במשימה. מאז 2003 אני מסקר את פסטיבלי הקולנוע בישראל וגם השנה אני מפרסם רשימת המלצות ואזהרות. בשל תפקידי בצוות השיפוט בתחרות "כרמל", לא אסקר את הסרטים שיקחו חלק בתחרות שבה אני שופט.
ארבעה סרטים בפסטיבל חיפה שאסור להפסיד!
הכדור השחור - יצירת המופת של הצמד הספרדי חאבייר אמברוסי וחאבייר קאלבו (יוצרי הסדרה "Veneno"), "הכדור השחור", היא חוויה קולנועית מטלטלת, אמיצה ומושלמת. הסרט משלב בגאונות בין ריאליזם חברתי נוקב לסוריאליזם היפנוטי וטווה דיוקן פסיכולוגי רב-דורי מבריק של גברים הומואים בהיסטוריה הספרדית עם הופעות קטנות ומעולות של פנלופה קרוז וגלן קלוז.
ה"חאביס" מפגינים כאן שיא של בשלות אומנותית עם בימוי אינטנסיבי, פסקול מהפנט וצילום עוצר נשימה ומצליחים למתוח את גבולות המלודרמה המודרנית. ההחלטה התמוהה של חבר השופטים בקאן 2026 להעניק את דקל הזהב לסרט אחר תיזכר כאחת ההחמצות הגדולות של העשור, שכן מדובר בקלאסיקה מיידית ונוקבת שחודרת מתחת לעור. זוהי פנינה קולנועית נצחית, פנומנלית ושוברת לב, שחובה לראות על המסך הגדול והיא עתידה להיצרב בלבבות שנים רבות. הסרט יוקרן פעמיים בפסטיבל ב-27/9 וב-2/10.
הזעם - נדיר לראות אחידות דעים באתר Rotten Tomatoes כאשר מדובר בסרט פעולה. זה בדיוק מה שמתרחש בעמוד של "הזעם" (The Furious), עם ציון של 98% ביקורות חיוביות בשקלול ביקורות הקולנוע ו-95% בשקלול קהל המגיבים באתר. אחרי שעשה שמות בפסטיבלים של טורונטו ובוסאן, סרט האקשן האדיר בבימויו של אמן אמנויות הלחימה, כוריאוגרף הקרבות והפעלולן, קנג'י טאניגאקי, מגיע להעיף ראשים גם בפסטיבל חיפה.
הסרט עוקב אחר אב שבור לב שיוצא למסע נקמה מורט עצבים במחילות העולם התחתון כדי להציל את בתו החטופה, כשלצדו עיתונאי נחוש המעוניין לנקום ברצח אשתו העיתונאית. במקום עלילות מפותלות, טאניגאקי מספק יצירת מופת קולנועית פיזית וחסרת מעצורים, עם כוריאוגרפיית קרבות עוצרת נשימה שזכתה להשוואות מוצדקות ללהיטי ענק כמו "הפשיטה" (The Raid) ו"ג'ון וויק".
הסרט הזה הוא שילוב פראי, מדמם ומרהיב ויזואלית של קצב מסחרר ואנרגיה טהורה, שמוכיח שוב שכשאקשן נעשה ברמה הגבוהה ביותר, הוא הופך לשפה קולנועית בפני עצמה. חגיגה מטלטלת שחובה לראות על המסך הגדול. אני מקווה שפורום פילם, בעלי הזכויות בישראל, יעשו חסד עם הקהל ויאפשרו לו להנות מהסרט המעולה הזה בבתי הקולנוע ברחבי הארץ. הסרט יוקרן פעמיים בפסטיבל ב-25/9 וב-3/10.
מכתבים צהובים - יצירתו המופתית של אילקר צ'טאק ("חדר המורים"), שקטפה בצדק את דוב הזהב בברלין, היא דרמה פוליטית ומשפחתית עוצרת נשימה ששווה 5 כוכבים. הסרט עוקב אחר זוג אומנים מוערכים באנקרה (טאנסו ביצ'ר ואוזגיו נאמאל בהופעות ממגנטות ושוברות לב) שחייהם הבורגניים מתרסקים באחת לאחר שהם מקבלים את הזימונים הידועים לשמצה הידועים בשם "מכתבים צהובים" המאשימים אותם בחתירה נגד הממשלה.
צ'טאק משרטט בדיוק כירורגי ובכישרון נדיר כיצד משטר פשיסטי מפרק מבפנים את מעמד הביניים באמצעות בירוקרטיה, פיטורים והשתקה. אף שעלילתו מתרחשת בטורקיה של ארדואן, הסרט מהדהד בעוצמה מצמררת ורלוונטית מתמיד גם למדינת ישראל של 2026, ומשמש תמרור אזהרה בוהק מפני אובדן החירות תחת הממשלה הדתית-הימנית-קיצונית. מדובר בסרט חובה מטלטל, חכם ונוקב שחודר לעצמות ואי אפשר להישאר אליו אדישים. הסרט יוקרן פעמיים בפסטיבל ב-29/9 וב-30/9.
האדם הבודד ביותר בעיר - הדוקו-פיקשן האוסטרי הוא יצירה המשלבת ומטשטשת לחלוטין את הגבולות בין קולנוע תיעודי לעלילתי. הסרט מבוסס על סיפור חייו של מוזיקאי הבלוז האוסטרי האגדי אל קוק (שמו האמיתי הוא אלואיס קוך) שמגלם בסרט גרסה מתוסרטת של עצמו, לצדו שחקנים לא-מקצועיים נוספים כולל דמות אחת של איש מאפיה שהנוכחות שלו גונבת את ההצגה. העלילה עוקבת אחר אל קוק, מוזיקאי בלוז וינאי בן 80, החי בדירה היסטורית בווינה. דירה מלאה עד אפס מקום בזיכרונות מחיים שלמים. בעוד העולם שבחוץ ממשיך הלאה ומוזיקת הבלוז הולכת ונשכחת, עולמו של אל עובר זעזוע קשה כאשר חברת נדל"ן רוכשת את הבניין ומיועדת להרוס אותו.
צמד הבמאים המוערך, טיצה קובי וריינר פרימל צילמו את הסרט בפורמט קלאסי של 16 מ"מ בסגנון מינימליסטי ריאליסטי, תוך שימוש בלוקיישנים טבעיים ואלמנטים אמיתיים מחייו של קוק. הסרט הוא תענוג משעשע בעל הומור יבשושי מאופק המזכיר במידה את סרטיו של אקי קאוריסמקי. אף שמדובר ביצירה מינימליסטית, מובטח תגמול מוזיקלי ורגשי מקסימלי. הסרט יוקרן פעמיים בפסטיבל ב-25/9 וב-1/10.
שני סרטים ישראליים מומלצים
ואהבת - צפיתי בסרט "ואהבת", שירת הברבור של איש הקולנוע ניצן גלעדי ז"ל ("חתונה מנייר", "כאילו אין מחר") במסגרת הקרנות האקדמיה. בדרך חזרה הביתה ישבתי ברכבת הקלה והלב שלי פשוט נשבר. הסרט נתקע לי בגרון ואיתו הסוף. כמה יופי, כמה עצב, והמועקה הגדולה שתלווה את הצופים במשך ימים לאחר שיצפו בו. גלעדי, שהלך לעולמו השנה ממחלת הסרטן, השאיר לנו גלעד זיכרון בשם "ואהבת", סרט קולנוע חשוב ומיוחד. הלוואי שהמסר שלו יהדהד עד שיבוא שינוי.
הסרט מתאר את התמודדותה של נעמי, בת 28, חרדית לא שגרתית, מורה ליוגה, נשואה לנריה, בן 31, אהוב נעוריה, תלמיד בכולל. השניים מתקשים להביא ילדים לעולם. כשנעמי מגלה מדוע בעלה נעדר מפגישה גורלית עם הרב שלהם, כל עולמה מתהפך ואהבתה הכבירה אל בעלה עומדת במבחן. מיכאל מושונוב, באחד מתפקידיו הקולנועיים הטובים ביותר שובר את הלב בתפקיד נריה. ההקרנה תתקיים ב-27/9, אל תפסידו!.
נגטיב - סרט הביכורים של מיכאל רוזנוב הוא אחד הסרטים הישראליים המפתיעים והייחודים שתצפו בהם. מדובר בסרט ז'אנר לכל דבר המשלב בין מותחן אימה, לפארסה קומית וגם סיפור אהבה מפתיע ומחמם לב והכל על רקע החברה הישראלית שקורעת את עצמה לגזרים מתוך חוסר סובלנות. העלילה מתרחשת במרפאה לבדיקות HIV בפאתי תל אביב. בתוך המרפאה מתרכז מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, טיפוסים שונים ומשונים המייצגים צדדים שונים של הזהויות הישראליות. לכולם יש סודות, טראומות ודעות קדומות. ברקע העיר בוערת מגל הפגנות נגד השלטון. השגרה המתוחה של המשמרת מתנפצת כאשר חייל צעיר בשם אוראל מקבל תוצאה חיובית.
רון שרעבי וחנא ביראך בתפקידים הראשיים יגנבו לכם את הלב. כל צוות שחקני המשנה ובראשם גל ניסים ("מקיף מילאנו") פשוט מעולים, ויש גם הופעת אורח של אחד משחקני התיאטרון והקולנוע הטובים בארצנו. אם אתם מעוניינים לצפות בקולנוע ישראלי צעיר, בועט, אמיץ ומעולה אל תפסידו את "נגטיב". ההקרנה תתקיים ב-1/10.