כבוד: במאי ישראלי זכה באוסקר של סרטי הטבע

פרס "פנדה" לסרטי טבע מוענק משנת 1982 לסרטים מצטיינים בתחום הטבע והסביבה. השנה ניגשו לתחרות על הפרס היוקרתי, ה"אוסקר" של סרטי הטבע, מעל 700 סרטים מ-38 מדינות, מהם נבחרו 25 סרטים שהתחרו בקטגוריות שונות כמו עריכה, מוזיקה, הפקה, עריכה ובימוי, והכישרון העולה. הפרסים, בקטגוריות השונות, הוכרזו לאחרונה בטקס חגיגי בבריסטול, אנגליה.

הזוכה בקטגוריה החשובה של הכישרון הצעיר והמבטיח הוא הישראלי ליאור קסטנברג בן ה-26, על סרטו "נחשים וסולמות". קסטנברג יזם, כתב את התסריט, צילם, ביים וערך את הסרט והפסקול. הסרט נוצר במסגרת עבודת הגמר של היוצר באוניברסיטת מערב אנגליה, בה סיים את לימודי התואר השני בהצטיינות במסלול צילום טבע. מסלול זה מלווה על יד ה-BBC, שנודע בסרטי הטבע המרהיבים שלו, והוא מסלול הלימודים המוביל בתעשייה.

הסרט הקצר בן כ-15 דקות, "נחשים וסולמות" (Snakes and Ladders) כשמו של משחק הילדות הפופולרי שנודע אצלנו בארץ בשם "סולמות וחבלים", מתעד את פועלם של האנשים המקדישים את זמנם, ואף מסכנים את עצמם, למען הצלת בעלי חיים שנלכדו בבורות מים במדבר. הסרט עוקב אחרי המחלצים, אביעד בר, גיא חיימוביץ' וארם אבירם, במהלך סוף שבוע אחד, בו הם עסוקים במשימה הקשה הזאת, ומראה כיצד מסירות למשימה, אהבת בעלי חיים מכל הסוגים, נחישות ואומץ, מצליחים להציל בעלי חיים שגורלם נחרץ למוות אכזרי מרעב או מטביעה בבור מים.

על מנת להגיע לבעלי החיים הלכודים בתוך הבורות, המחלצים משתמשים בחבלים המורידים אותם לעומק הבור, בו נמצא בעל החיים שאותו הם מנסים להציל. במקרים רבים, אלו נחשים ארסיים, שאותם הם תופסים בידיים חשופות ומכניסים לתוך שק בד, אותו הם קושרים לסולם, שעליהם לטפס עליו. אחד מגיבורי הסרט מעיד שלמרות תפיסה כזאת של אלפי נחשים, הם מעולם לא הוכשו. עוד סכנות שמצפות להם בבור הם עקרבים ארסיים, לטאות כוח ואוויר מזוהם, שעשוי להיות גם מסכן חיים. הסרט נפתח בצילום גולגולת של תיש, בשוט כמו מערבוני. הצילום היפהפה של הסרט נע מתיעוד המתרחש בתוך הבורות, לצילומים של החיפושיות, העקרבים והלטאות במדבר. יוצר הסרט התמחה בצילום חרקים והדבר ניכר בכמה צילומי קלוז אפ יפים במיוחד. הסרט מתרחש בנגב, והגיבורים שלו הם כמו הקאובויז העשויים ללא חת, המתמודדים עם טבע פראי ויכולים לו. בקטעים בהם הם מספרים על עצמם למצלמה, משולבות תמונות עבר שלהם כילדים ונערים, המחזיקים נחשים ולטאות, אות לתשוקה שלהם לטבע שהחלה בגיל צעיר ולא עזבה אותם גם כאנשים בוגרים בעלי משפחה וילדים.

[*]

הסכנות הרבות לא מרתיעות את הגיבורים הנועזים של הסרט. בסיום הדרמטי של הסרט, מצליח אחד מהם להשתחל לתוך בור מים ישן שהונחה עליו שבכה על מנת למנוע נפילה. לטאת הכוח שנלכדה בתוך הבור נראית למחלצים מתה במבט ראשון, אך כשהם מגלים שהיא חיה, נכנס אחד מהם לבור המסוכן על מנת לחלץ אותה, לתדהמתו של חברו למשימה שחושב שזוהי משימה מסוכנת מדי, אפילו עבורם. בסוף החילוץ הדרמטי, מתגלה לטאת הכוח, חיה הנמצאת בסכנת הכחדה, והמצלמה מתמקדת בעיניה של החיה המרשימה הזאת, ובעיניו הנוצצות מדמעות של המחלץ, שמעיד שזהו הדבר המרגש אותו ביותר. ואכן, הסרט מצליח להעביר באופן יפה את המסירות ואהבת בעלי החיים של האנשים, המוכנים לסכן את עצמם עבור בעלי החיים, שרוב האנשים אינם חושבים כלל עליהם ובוודאי לא היו מסכנים את חייהם עבור הצלתם.

הסרט מסתיים בכיתוב המספר על גורלה של לטאת הכוח שהועברה לשיקום, ובמסך מפוצל בו רואים את השילוח חזרה לטבע של כל בעלי החיים שהצילו גיבורי הסרט. בשוט האחרון, אחד מגיבורי הסרט משלח לחופשי נחש, ואומר לו "ביי חמודי". בשתי המילים הללו טמונה הגישה של הסרט, שמצליח לעורר בצופיו הזדהות עם המשימה של גיבוריו: הצלת בעלי חיים שרבים מאיתנו תופסים כאיום, אך הם למעשה חלק מהמערכת האקולוגית והיכחדות שלהם משמעה היכחדות של העולם שלנו.