מגדולי הבמאים האירופאיים: ז'אן לוק גודאר הלך לעולמו בגיל 91

"כל מה שצריך בשביל סרט, הוא אקדח ובחורה" (גודאר): ז'אן לוק גודאר, מגדולי במאי הקולנוע האירופאיים ומאבות "הגל החדש" הצרפתי, הלך לעולמו היום (שלישי) בגיל 91.

גודאר נולד ב-1930 בפריז ובמהלך לימודיו באוניברסיטת הסורבון ייסד את מגזין הקולנוע החשוב בעולם "מחברות הקולנוע" לצד חבריו ללימודים פרנסואה טריפו, אריק רוהמר וקלוד שברול. החבורה הצעירה הטיפה במגזין לקולנוע מסוג חדש, קולנוע של במאים אוטרים בעלי טביעת יד ניכרת על סרטיהם, כזה ששובר את חוקי העריכה, הצילום והנרטיב הקלאסיים. ב-1960 ביים גודאר את מה שנחשב לאחד מגדולי סרטי 'הגל החדש' – "עד כלות הנשימה" בכיכובם של ז'אן-פול בלמונדו וג'ין סיברג. הסגנון הוויזואלי ומבנה הסיפור שובר המוסכמות בסרט השפיעו על במאים רבים והביאו להכרה עולמית בתנועת 'הגל החדש'.

שנתיים לאחר מכן, ב-1962, ביים את הסרט המצליח "לחיות את חייה" בו גילמה אשתו של גודאר השחקנית אנה קארינה צעירה שחלומה להיות שחקנית אך מידרדרת לעולם הזנות. שנה לאחר מכן ביים את אחד מסרטיו הגדולים "הבוז" בכיכובה של בריז'ט בארדו וב-1965 ביים את "פיירו המשוגע". גודאר המשיך לביים לאורך השנים כשעם הזמן סרטיו הפכו לפוליטיים וניסיוניים יותר. בשנת 2018 ביים את סרטו האחרון "ספר התמונה" עליו היה מועמד לדקל הזהב. בשנת 2017 עלה לאקרנים סרטו של מישל הזנוויציוס "יוצא מן הכלל" שמגולל את סיפור אהבתם הקצר גודאר (בגילומו של לואי גארל) עם ויאזמסקי (סטייסי מרטין) בסוף שנות ה-60 בצרפת. הסרט פתח באותה שנה את פסטיבל ירושלים והוצג בפסטיבל הקולנוע בקאן.

גודאר זכה לביקורת בשל עמדותיו האנטי אמריקאיות ואנטי ישראליות וההחלטה להעניק לו אוסקר של כבוד עוררה סערה בהוליווד. בין היתר צילם סרט תעמולה פרו פלסטיני ב-1970 בשם "עד הניצחון" ואת הסרט "המוזיקה שלנו" בו מגלמת שרה אדלר עיתונאית שמגיעה לסראייבו כדי לראיין את המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש. הוא אף כינה את ישראל כ"גידול סרטני על מפת המזרח התיכון'', קרא למפיק צרפתי "יהודי מלוכלך" והאשים יהודים כי הלכו בכוונה לתאי גז כמו עדר כדי לעזור להקמת מדינת ישראל. מצד שני התייחס לזוועות השואה במספר מסרטיו ואף התייחס לעצמו בתור "היהודי של עולם הקולנוע".