סרטי השנה של אתר Seret: מקומות 8-15

15. רוז הרובוטית (36 נקודות) - נדיר למצוא בבתי הקולנוע סרטי אנימציה משפחתיים המסוגלים להצית את הדמיון, כאלה שבאמת מסוגלים לספר סיפור מרגש ומשמעותי, וגם להפוך אותו לחוויה קולנועית חזותית מרהיבת עין. "רוז הרובוטית" מצליח לעשות מה שהמון סרטים אחרים לא מצליחים - ליצור סיפור מנחם, מלא תקווה ומחמם לב על רובוטית שמתרסקת באי בודד והופכת לאם חורגת לאווז. לא סתם הוא נחשב למועמד המוביל לזכייה באוסקר האנימציה.

סרט השנה של אור טילינגר (Seret) – "עמוס ברגעי צחוק ורגעים מרגשים עד דמעות. סרט שמצליח להיות גם מהנה וגם משמעותי כאחד ומזכיר לנו את האיזון העדין בין החדשנות האנושית לעולם הטבע הפראי. סרט שללא ספק יהפוך עם הזמן לקלאסיקה על זמנית".

14. מתחרים (37) – בשנה שבה הקולנוע הסקסי חזר למסכים, "מתחרים" שעוסק במשולש רומנטי הרסני בין שלושה טניסאים היה הנציג הבולט מבלי להראות כמעט דבר אבל עם בימוי מבריק של לוקה גואדנינו ("קרא לי בשמך"), כשכל פריים בסרט הוא חגיגה של שיכרון חושים של הצלם התאילנדי המהולל סיימבו מוקדיפרום. הפסקול הטרנסי הסוחף של טרנט רזנור ואטיקוס רוס מאחד את הצילום והעריכה ומספק את המארז המושלם לסרט.

13. מרשעת (38) – התופעה של השנה, הסרט היחידי בעשרת שוברי הקופות הגדולים של 2024 שהוא לא סרט המשך (אבל כן עיבוד לאחד מהמיוזיקלס המצליחים בהיסטוריה של ברודווי וסיפור מקור לקלאסיקה הקולנועית הגדולה "הקוסם מארץ עוץ") וזה שהוכיח לנו שאריאנה גרנדה היא גם שחקנית מוכשרת. סיפור המקור של המכשפה אלפבה מציג כמיטב המסורת של הוליווד מסר הומני וליברלי נגד גזענות ועוד יותר כמיטב המסורת הופך מחזה של שעתיים וארבעים לסרט באותו אורך, שהוא רק החלק הראשון מבין שניים.

12. חולית חלק 2 (38) - שלוש שנים אחרי שהסרט הראשון זכה בשישה פרסי אוסקר ולהצלחה בינלאומית קופתית וביקורתית, הקולנוען דניס וילנב ("אסירים", "המפגש") מספק לקהל המעריצים את פרק ההמשך לאפוס המדע בדיוני המבוסס על רב המכר האייקוני של פרנק הרברט ומצליח בו זמנית גם להעניק חוויה קולנועית אולטימטיבית עם סצנות פעולה וקרב מרשימות, אבל גם כזו שתאתגר את הקהל בשאלות על שחיתות פוליטית ופונדמנטליזם דתי, שרלוונטיות גם לישראל של ימינו. זה לא רק תענוג קולנועי סוחף, אלא גם סרט מעורר מחשבה. סרט השנה של עדיאל קורן (Seret): "וילנב עיבד את יצירתו של פרנק הרברט בצורה מרהיבה ומפורטת, עם תשומת לב מדויקת לפרטים הקטנים. הסרט, למרות אורכו, מצליח לשמור על קצב מהיר ולתת חוויה יוצאת דופן. התסריט עוסק בשאלות פוליטיות רלוונטיות שמעסיקות את העולם, ובפרט את ישראל, ויוצר חוויה קולנועית מדהימה ומעוררת מחשבה".

סרט השנה של מתן יניב (Seret): "אם בעוד כעשרים שנה נסתכל לאחור, זהו הסרט שנזכור משנת 2024. דני וילנב הבמאי, הנס זימר מעצב הפסקול וגרג פרייז'ר הצלם נמצאים כולם בשיאם כאשר הם חותמים את האדפטציה לסיפרו של פרנק הרברט באירוע קולנועי מרהיב כפי שהוא גם טרגי".

11. ימים מושלמים (38) – יש במאים שהצפייה בסרטיהם מזמנת לצופה חוויה שהיא הרבה מאשר צפייה בסרט קולנוע. וים ונדרס הוא אחד הבמאים האלה. יש לו יכולת מופלאה לגעת בנפשו של הצופה ולאט לאט להעביר אותו מסע רוחני ביחד עם גיבורי סרטיו. עלילת סרטו החדש עוקבת אחר היראימה, מנקה שירותים ציבורים ברובע יוקרתי של טוקיו. הוא מתבונן בעולם ומראה לצופים כי יש הנאה בדברים הפשוטים בחיים. הסרט שזכה בפרס המשחק בפסטיבל קאן והועמד לאוסקר לסרט הבינלאומי מספק חוויית צפייה מדטטיבית שבה לא קורה כלום - ובו זמנית קורה הכל.

סרט השנה של דניאל עמיר (Seret): "בלב שנה כה כאוטית מכל עבר, ששמירה על צלם אנוש הופכת לדבר בסימן שאלה, המחווה הפואטית והנוגעת הזו של הבמאי הוותיק וים וונדרס ("פריז, טקסס") למנטור הרוחני שלו, הבמאי היפני יאסוז'ירו אוזו, מזכירה לכל צופה בשעתיים פשוטות כי אנושיות ויופי קיימים עדיין בעולמנו"

סרט השנה של אסף פולונסקי (במאי, "שבוע ויום"): סרט שאני ממשיך לחשוב עליו ונזכר בו לא מעט, וכשזה קורה, זה בעיקר מעלה חיוך והרגשה טובה – הרבה בזכות הסוף המושלם שלו."

סרט השנה של בועז ארמוני (במאי, "מסווג חריג") – "סרט זן שהזכיר לי את מהות הקולנוע - התבוננות. בצל ענפי העץ, בחמימות קרני השמש, בזרים ברחוב, במוזיקה, בכל אותם רגעים קטנים של אושר, שמחה ועצב המרכיבים את פסיפס החיים. רגעים שלרוב חולפים מבלי שנעצור להתבונן בהם, פשוט להיות בתוכם ולנשום. הסרט הזה מאפשר לנו לחוות את הרגעים האלה באופן מושלם ע"י נקודת מבט ייחודית של אדם, שהוא עצמו שקוף לרוב המבטים החולפים על פניו ביום יום".

10. חדר המורים (39) - כנראה המותחן הטוב ביותר של השנה, ואין בו רצח מדמם, מרדף מכוניות, רוצחים שכירים, חוקרי FBI ואנשי החוק יופיע למספר שניות ממש בסוף הסרט. הגיבורה של הסרט היא מורה צעירה ואידיאליסטית עם המון כוונות טובות, זירת ההתרחשות המרכזית היא חדר מורים בחטיבת ביניים עירונית ואפרורית למדי בגרמניה. סדרת גניבות המתרחשת במוסד גורמת לגיבורת הסרט לבצע מעשה שלדעתה יפתור את הסיטואציה, אבל רק הולך ומסבך את העניינים. הסרט, שנבחר כנציג גרמניה בשנה שעברה לאוסקר, הוא מרתק ומתוחכם עם ליאוני בנש המצוינת בתפקיד הראשי.

9. אמיליה פרז (39) - זוכה פרס חבר השופטים ופרס פרס השחקניות הטובות ביותר בפסטיבל קאן הוא מחזמר בספרדית על ראש קרטל סמים במקסיקו המעוניין לעבור תהליך התאמה מגדרית ולחיות את שארית חייו כאישה בבימויו של אחד מגדולי הקולנוענים של תקופתנו, הבמאי הצרפתי ז'אק אודיאר ("נביא"). עם זואי סלדנה, סלינה גומז וקרלה סופיה גסקון בתפקיד הראשי וגם תפקיד משנה למארק איווניר הישראלי (ואפילו הופעת אורח של שאולי ואירנה) זה סרט שמזכיר את הקולנוע של אלמודובר כאשר היה בשיאו.

סרט השנה של תמר שלומוביץ (Seret): "כל פרט ב'אמיליה פרז', מהדיאלוגים והמונולוגים הקצביים למשחק, הכוריאוגרפיה הבוטה והסוחפת, ועיצוב ההפקה האפל והיפהפה, בא לשבור את התבנית ולצאת מהמסגרת. עם שקיעת עולם הקולנוע בעידן המייאש של הרימייקים וסרטי ההמשך, אין דבר משמח מלראות סרט המהווה ניצוץ של תקווה לכך שזה עדיין אפשרי להוציא יצירה מקורית במאה ה-21".

8. מעשייה אמריקאית (40) – זוכה פרס התסריט המעובד באוסקר ומועמד לסרט הטוב ביותר הוא סרט נבון ומרתק שעוסק בציניות בנושא סטריאוטיפים ומיתוסים ושואל האם תפקיד התרבות הוא לנתץ מיתוסים אלו, ואולי בכלל לנצל את הסטריאוטיפים. העלילה עוקבת אחר סופר אפרו-אמריקאי מתוסכל שכותב בצורה גבוהת מצח ולא מצליח למכור את ספריו. כשהמו״ל שלו מתייאש ממנו, מחליט הסופר לכתוב ספר ״שחור״ בשפה בוטה, שמנציח את כל הסטריאוטיפים המוכרים על החברה האפרו-אמריקאית לדורותיה, והופך להצלחת ענק. ג'פרי רייט ("ווסטוורלד") מצוין בתפקיד הראשי.