עם רידלי סקוט כבמאי, מאט דיימון בתפקיד הראשי, ספר מצליח שעליו הוא מבוסס וייעוץ של אנשי נאס"א כדי לשמור על אותנטיות לא פלא ש"להציל את מארק וואטני" הפך ללהיט ענק עם הכנסות של 630 מיליון דולר, זכייה בגלובוס הזהב ו-7 מועמדויות לאוסקר. עדיאל קורן חוזר לסרט המד"ב שמזכיר לאנושות שהתקווה הגדולה ביותר שלנו טמונה ביכולת לשתף פעולה
באוקטובר 2015 עלה לאקרנים סרטו של רידלי סקוט The Martianבכיכובו של מאט דיימון שבישראל תורגם לשם המגושם במקצת "להציל את מארק וואטני". עשר שנים עברו, והסרט עדיין זכור כאחד מסרטי המדע הבדיוני הבולטים של התקופה. הוא ריגש מיליוני צופים והצליח לעורר עניין גם אצל מי שביומיום רחוקים מעולם המדע.
בדומה ל"כוח משיכה" (2013) של אלפונסו קוארון, גם "להציל את מארק וואטני" נשען על נקודת מוצא מוכרת: אסטרונאוט שנותר לבדו במאדים ונאלץ לשרוד מול תנאי החלל העוינים. אלא שסקוט בחר להציג לא רק סיפור אישי אלא גם קולקטיבי - הישרדותו של מארק אינה תלויה רק בתושייה שלו, אלא בשיתוף פעולה חובק עולם: מהנדסי נאס"א, אזרחים על פני כדור הארץ ואסטרונאוטים ממשלחות אחרות.
השם העברי מרפרר כמובן ל"להציל את טוראי ראיין" (1998), שבו גילם דיימון דמות שחייה שווים מבצע הצלה מסוכן. ההקבלה אינה מקרית: בשני הסרטים מתעוררת השאלה עד כמה מוצדק להקריב רבים למען יחיד. התשובה ב"להציל את מארק וואטני" נשענת על אידיאליזם מובהק - אמונה באחווה, בערבות הדדית ובאחריות אנושית משותפת. בכך הוא בולט ביחס לסרטי הישרדות אחרים, שבהם הגיבור נותר לרוב במאבק אינדיבידואלי מול איתני הטבע.
הצלחת הסרט לא נבעה רק מהעלילה. אנדי ויר, מחבר הספר "לבד על מאדים" שעליו התבסס התסריט, השקיע מחשבה רבה בדיוק המדעי. הבמאי רידלי סקוט, שמאחוריו כבר קלאסיקות מד"ב כמו "בלייד ראנר" ו"הנוסע השמיני", דאג לשמר את האותנטיות ונעזר ביועצים מסוכנות החלל נאס"א, שסיפקה תמונות, ידע טכני ואפילו את הלוגו הרשמי שלה. הסרט אף הוקרן לאסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית.
צירוף מקרים מרשים התרחש סמוך ליציאתו של הסרט כאשר נחשף מחקר חדש על מים זורמים על פני מאדים, מה שהגביר עוד יותר את האפקט הציבורי. עם זאת, מומחים שראו את הסרט ציינו גם אי דיוקים: סופות אבק חלשות בהרבה במציאות וכוח המשיכה בכוכב האדום נמוך מזה שהוצג על המסך. ועדיין, כפי שהגדיר זאת ד"ר ג'יימס גרין מנאס"א - הסרט היה "ריאלי במידה סבירה", ובעיקר עורר עניין עצום במדע בקרב הצופים.
הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל טורונטו בספטמבר 2015, ובהמשך גרף מעל 630 מיליון דולר ברחבי העולם, פי שישה מתקציבו. באתר Rotten Tomatoes הוא מחזיק בציון של 91% ביקורות חיוביות ומבקרים מובילים הדגישו את אופיו ההומני והאופן שבו הפך את המדע ל"מגניב". בטקס גלובוס הזהב קטף את פרס הסרט הטוב ביותר בקטגוריית קומדיה/מוזיקלי - החלטה מפתיעה למדי, בהתחשב בכך שמדובר בסיפור הישרדות עיקש על מאדים. מאט דיימון זכה שם בפרס השחקן הראשי, אך באוסקר הסתפק הסרט בשבע מועמדויות, בהן לסרט הטוב ביותר ולשחקן, ויצא בידיים ריקות.
מעבר להצלחה הקולנועית, הסרט מילא תפקיד חשוב ביצירת עניין ציבורי בחקר החלל. נאס"א יצרה אתר אינטראקטיבי למעקב אחר "מסעו" של וואטני על מאדים, והסרט תרם להעלאת המודעות לתוכניות עתידיות לשיגור משימות מאוישות. אפילו נשיא ארה"ב דאז, ברק אובמה, שיבח אותו כ"אחד מסרטי המדע הבדיוני הטובים ביותר שראה".
בשנה הבאה יעלה לאקרנים הסרט "פרויקט הייל מרי", העיבוד הקולנועי לספרו השלישי של אנדי ויר, הפעם בכיכובו של ראיין גוסלינג. על הבימוי אחראים כריסטופר מילר ופיל לורד, שביימו בעבר את "רחוב ג'אמפ 21" האהוב ואם לשפוט לפי התקדים של "להציל את מארק וואטני", יש למה לצפות.
עשר שנים חלפו, ו"להציל את מארק וואטני" ממשיך להיות רלוונטי. זהו סרט מדע בדיוני נטול חייזרים ואפקטים מופרזים, המתמקד דווקא בכוח האנושי: יצירתיות, ידע ואופטימיות ככוחות הישרדות. במקביל, הוא מציב במרכזו קהילה עולמית שמאמינה ששווה להיאבק למען חיי אדם. במיוחד בימים קשים כמו אלה, הוא מזכיר שבין אם נעמוד בפני אתגרים על פני כדור הארץ או על כוכב אחר, התקווה הגדולה ביותר שלנו טמונה ביכולת לשתף פעולה, לחשוב יחד ולמצוא פתרונות שמצילים חיים.