הוא היה לסרט המצליח ביותר של שנת 2016, זכה לשבחי הביקורות והצליח להפנות את הגיבורים שלו אחד נגד השני כשהצופים יכולים להזדהות עם שני הצדדים ולהבין את מניעיהם. עדיאל קורן חוזר לסרט של האחים רוסו ומארוול שהוביל את האולפן לשיאים חדשים
אחרי שהאחים ג'ו ואנתוני רוסו הוכיחו ב"קפטן אמריקה: חייל החורף" (2014) שהם מסוגלים לביים מותחן פוליטי הדוק, הציפיות לקראת חזרתם לכיסא הבמאי היו בשמיים. האתגר ב"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" היה כפול: להמשיך את הקשת הנרטיבית של סטיב רוג'רס ובמקביל לנהל אנסמבל דמויות עצום שאפילו עוד לא הופיע בסרטי "הנוקמים" הרשמיים.
התסריטאים מרכוס ומקפילי ניסו לעשות דה-קונסטרוקציה של ז'אנר גיבורי-העל. במקום עוד סיפור של "טובים מול רעים", הם כתבו תסריט שבו לשני הצדדים יש טיעונים הגיוניים לחלוטין. כדי להוסיף שמן למדורה, ההפקה סגרה עסקאות היסטוריות שהביאו אל המסך שתי דמויות ענק חדשות: הפנתר השחור (צ'דוויק בוזמן) וספיידרמן (טום הולנד) בזכות עסקה של דיסני מול סוני.
המהלך המפתיע ביותר התרחש דווקא מאחורי הקלעים. בעקבות מתקפת ההאקרים כנגד סרטי סוני בסוף 2014, נחשף כי מארוול ניהלה משא ומתן לכלול את דמותו של ספיידרמן ביקום הקולנועי שלה. למרות שהשיחות נכשלו בהתחלה, בפברואר 2015 הגיעו הצדדים להסכמות. בשיא שלב הצילומים, נערכו מבחני בד לשישה שחקנים נבחרים וטום הולנד זכה בתפקיד המבוקש ונכנס לתפקיד האיקוני.
לקראת יציאת הסרט, הקמפיין השיווקי אילץ את הקהל לבחור צד: #TeamCap מול #TeamIronMan. הופצו כרזות אלטרנטיביות וסרטוני וידאו קצרים שהציגו את שני הצוותים המפולגים של "הנוקמים". כשהקדימון השני הופץ לרשת האינטרנט, הוא הפך לסנסציה, ותוך פחות מ-24 שעות מעלייתו ליוטיוב זכה לכ-95 מיליון צפיות.
כשהסרט עצמו הגיע לבסוף למסכים, הוא הוכיח שהוא מספק הרבה מעבר להבטחה השיווקית, והבמאים השתמשו באקשן עצמו כדי להמחיש את השבר בין הגיבורים. הסרט הציג ניגוד בין שני שיאי פעולה. הראשון הוא קרב שדה התעופה בלייפציג - מופע ראווה קומיקסי, ענק, צבעוני ומלא הומור, שבו הגיבורים נזהרים שלא באמת להרוג אחד את השני. הניגוד המוחלט מגיע בעימות הסופי בבונקר בסיביר. שם, האקשן הופך לקלסטרופובי, חשוך ואכזרי בו שלושה אנשים פצועים מוציאים את הזעם והטראומה שלהם אחד על השני ללא רחמים.
"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" זכה לביקורות חיוביות בקרב הקהל ומבקרי הקולנוע. לצד ההצלחה הביקורתית, הסרט ריסק את הקופות וגרף ברחבי העולם הכנסות של כ-1.15 מיליארד דולר. הוא הפך מיד לסרט המכניס ביותר של שנת 2016, ולסרט הקומיקס הרביעי בגודל הכנסותיו בהיסטוריה באותה עת.
אי אפשר לדבר על ההשפעה התרבותית של "מלחמת האזרחים" בלי להזכיר את הקונטקסט ההיסטורי. אביב 2016 ייזכר כנקודת הרתיחה של מלחמת הקומיקס הגדולה בקולנוע. בהפרש של שישה שבועות בלבד זה מזה, יצאו לאקרנים שני מגה-בלוקבסטרים עם נקודת פתיחה זהה לחלוטין: שני הגיבורים הגדולים והאהובים ביותר של האולפן מתעמתים זה מול זה עד זוב דם, על רקע שאלות של פיקוח ונזק היקפי, כאשר נבל אנושי מושך בחוטים.
מצד אחד הגיע "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" מבית DC והבמאי זאק סניידר. מצד שני, "מלחמת האזרחים" של מארוול. על הנייר, ל-DC היה יתרון מוחץ: באטמן וסופרמן הם אייקונים מוכרים יותר בתרבות הפופולרית. אך במבחן התוצאה, "מלחמת האזרחים" הביס את "באטמן נגד סופרמן" גם בקופות, גם בביקורות, ובעיקר במבחן הזמן.
התוצאה הוכיחה מדוע מארוול שלטה בעשור ההוא. בעוד ש-DC ניסו לרוץ מהר ועימתו בין באטמן לסופרמן כבר בסרט השני של היקום הקולנועי שלהם (כשהשניים אפילו לא מכירים זה את זה), מארוול הרוויחה זאת דרך בניית עולם. הקהל בילה שמונה שנים ו-12 סרטים בלמידה, הזדהות ואהבה עם סטיב רוג'רס וטוני סטארק.
עשור לאחר מכן, מורשתו של "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" ברורה מתמיד. מעבר לכך שהותיר את הנוקמים שבורים ומופרדים רגע לפני אירועי "מלחמת האינסוף", הסרט סלל את הדרך לעידן חדש במארוול. הוא פתח את הדלת לדור הגיבורים הבא, נתן את המושכות לאחים רוסו שיובילו את האולפן לשיאים חדשים, והוכיח שמתחת לאפקטים ולחליפות, הלב של היקום הקולנועי נמצא תמיד במערכות היחסים המורכבות והפגיעות של הדמויות.