כמו בכל שנה אני משתדל לצפות בכמה שיותר סרטים שמוגשים לתחרות פרסי אופיר - האוסקר הישראלי. אלה הסרטים שהכי אהבתי מבין הסרטים הארוכים העלילתיים, הסרטים הקצרים וסרטי האנימציה הקצרים
עלילתי ארוך
צפיתי בכל 22 הסרטים שהוגשו לתחרות ,לחצי מהם לא התחברתי אבל חציים היו בהחלט מעניינים. לפחות לשני סרטים שימשתי כלקטור (קורא תסריט) בעבר ושמחתי לראות שהתסריט קרם עור וגידים והבשיל לכלל ביצוע.
מעל לכולם ניצב הסרט שהכי אהבתי השנה וחוויית הצפייה בו הייתה הכי מרגשת עבורי - סרטו האחרון של אבי נשר "האהבות שלנו" שעוסק בשלל סיפורים שמתרחשים לפני וב-7 באוקטובר. קראתי בשנים האחרונות שלל תסריטים שמנסים להכיל ולעכל את אירועי אותו יום מקולל ולטעמי נשר הצליח לספר את הסיפור של אותו יום באופן לא נצלני ומעורר כבוד.
עדיין לא נרגעתי מהצפייה בסרט שכמכלול הכי עבד עבורי השנה בתחרות. זהו בעיניי אחד מסרטיו הטובים ביותר של נשר אי פעם. אני אוהב במיוחד את הסרטים האפלים של נשר כמו "פעם הייתי" ו"חטאים" ונדמה שב"האהבות שלנו" האפילה בולעת את הגיבורים לתוכה ולא ברור עד הרגע האחרון מי ייחלץ ממנה, אם בכלל. זהו סרט שאולי יעזור במעט בהליך הריפוי שהחברה שלנו עוברת מאז אותו יום. הצילום של עמית יסעור מדהים ודניאל גימפל ראויה לפרס שחקנית המשנה בתפקיד אדיר.
(האהבות שלנו. צילום: מיכל פתאל)
סרטים שמאוד אהבתי:
עצמאות - סרטו החדש של משה רוזנטל עם פסקול מופלא שכולל שיר סיום אדיר של טובה גרטנר .סרט שבו הולך רוזנטל עד הקצה ומעביר סיפור התבגרות כסרט אימה לכל דבר ועניין. עידן טאקו ראוי בהחלט לפרס אופיר לשחקן משנה.
מאמא - יבגניה דודינה טורפת את המסך וראויה לפרס אופיר לשחקנית הטובה ביותר בסרטה של אור סיני העוסק באופן מתוחכם ונוקב בהגירה וביחסי עובד-מעביד.
הבדחן - גידי דר עושה זאת שוב. אחרי "האושפיזין" המופלא" ו"אגדת חורבן" המעולה הוא שב לשתף פעולה עם שולי רנד שמציג עוד הופעה מרשימה שראויה לפרס אופיר לשחקן הטוב ביותר בסרט על מספר בדיחות בקהילה דתית ומאבקו לשרוד.
תיכון מגשימים - הסרט הכיפי של השנה. עמית אולמן ממשיך ללהטט עם הראפ בעברית ואחרי הפילם-נואר שלו "העיר הזאת" מגיע עם סרט נעורים שנדמה לי כ"קראטה קיד" פוגש את "קלולס" בישראל. סרטים כמו שהוא עושה ממלאים אותי בשמחה ובאופטימיות לגבי עתיד הקולנוע הישראלי ומוכיחים שאפשר לעשות בארץ סרטים לקל הרחב שלא חוטאים בחנופה לקהל או בפנייה למכנה המשותף הנמוך. הסרט ראוי לפרס אופיר בקטגוריית המוזיקה המקורית.
שעתיד לבוא - רותי פרי בר ("אסיה") ממשיכה לשרטט בדייקנות מערכות יחסים טעונות. עם רונית יודקביץ' בתפקיד ראשי מרגש ויעקב זדה-דניאל כהרגלו בתפקיד מדויק. הצילום של דניאלה נוביץ' משובח.
ראויים לאזכור
פנתר כפול - סרטו החדש של מרקו כרמל העוסק במייסדי הפנתרים השחורים. סרט חברתי לתפארת עם יעקב זדה דניאל בעוד הופעה סופר מרשימה שראויה למועמדות.
הרמן וקוק - סרטה החדש של אסתר אלקיים. סרט קטן שחודר ללב על שני דיירים בבית אבות כשהאחד בטוח שהשני הוא נאצי שיש לחסלו. שרון אלכסנדר בהופעה נהדרת ובהחלט ראוי להתמודד על פרס השחקן הטוב.
לב זהב - סרטה החדש של אפרת כורם שבעיניי מהווה קפיצת מדרגה מ"בן זקן". חן אמסלם בתפקיד אדיר של כרטיסנית שמוצאת ילד נטוש באוטובוס ומתלבטת מה לעשות איתו.
פרידה מבצק - סרטו המר-מתוק של שמעון שי עם תסריט משעשע ומרתק. אברהם שלום לוי מצוין כבחור מבויש שמנסה לפצוח בדיאטה ומוצא עצמו במסע פנים ירושלמי שגם יביא לו אהבה.
ליגה של גדולים - סרט הילדים הכיפי של יניב ברמן על קבוצת כדורגל בצפון הארץ.
עלילתי קצר
צפיתי בכל 17 הסרטים הקצרים העלילתיים שהוגשו לתחרות והיו ברובם ברמה גבוהה. הסרט שהכי אהבתי הוא סרטו של ניצן גלעדי ז"ל "נחמה" עם ריימונד אמסלם המופלאה שמגיעה למצפה רמון ומחכה למפגש עם בתה. סרט עם טוויסט מצמרר בסיומו וחלק מקסמו הוא נופי הקדומים של מצפה רמון שגלעדי חזר אליהם לאחר שהפליא לצלמם בסרטו "חתונה מנייר".
עוד סרטים שאהבתי
עדשה - שי לי עטרי בחשיפה מקסימלית בסרט של בר כהן שמפגיש בין אשה בהיריון לצלמת.
פפה הגדולה - דילן יוסף שטרית חוזר ומבריק בסרט תזזיתי עם סוף מטלטל דר זוזובסקי מהפנטת כאומנית רחוב שלא נחה לרגע.
כתם קצבים - סרטו הנוקב של מאיר לוינסון בלונט שהיה בין חמשת המועמדים הסופיים לאוסקר על בחור שעובד בקצבייה ונחשד בתלישת תמונות חטופים.
הדברים שאנחנו עושים בשביל אהבה ואזרחות זרה - סרטו של איל סגרסקי שמשלב בין קומדיה לאימה ואומר כמה דברים על העולם המטורף שבו אנו חיים. סרט דיסטופי שדורש את ליטרת הבשר שלו ולא מתפשר לרגע.
חלטורה אחרונה - סרטו הנהדר של מעיין בלך על ג'קי מקייטן ויהודה קיסר. סרט שחוגג מוזיקה ישראלית אותנטית ועושה הרבה צדק עם מקייטן.
כוכבים - הילה רויזמן שבה לעסוק בקשיי העלייה הרוסית. לנה פרייפלד וסווטלנה דמידוב, הזכורות לטובה מסרטה של רויזמן "המחצבה", נמצאות גם כאן ואיתם אנטוני בליי וייסמן - מגדולי השחקנים הרוסים בימינו.
ברוך השם בסדר – נטע רוט רק משתבחת ופורחת בסרט הזה של רייצ'ל שץ על זוג דתי החווה קשיים אחרי חתונתם.
חטאנו לפניך - סרטה של יפעת ננר אורגד על משפחה שצמה ביום כיפור ומה שקורה לה תוך כדי הצום. טלי שרון נהדרת ואיתה יפתח קליין משכנע כהרגלו.
אנימציה קצר
צפיתי בכל 10 הסרטים שהוגשו. לא לכולם התחברתי וחלקם היו לי על גבול הניסיוני. הכי אהבתי את "קייסי" של רוני קידר על דמות בדיונית שיוצאת משליטה. ראויים לציון: "רחב יותר" של פז ברנשטיין על ביקור טראומטי אצל הגניקולוג. "הלופ של ג'מילה" של עידן לוי על ג'מילה השקופה בעיני החברה.
רון פוגל הוא מבקר האתר, חבר הנהלת האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה שמארגנת את טקס האופיר ובשנים האחרונות מכהן כיו"ר ועדת התחרויות באקדמיה.