חדשות קולנוע וסרטים

"אנשים חיכו לי ליד הבית, חלקם התנהגו כמו סטוקרים. התרגלתי לזה"

11/10/2026

שיתוף+ הוסף תגובה

וירג'יני אפירה היא אחת הכוכבות הגדולות בצרפת, כשבפסטיבל קאן האחרון כיכבה בשני סרטים בתחרות הראשית. לכבוד צאת סרטו החדש של אסגאר פרהאדי "מעשיות מקבילות" שבו היא מככבת היא נפגשה עם רון פוגל בקאן לשיחה על העבודה עם הבמאי האיראני, גילום התפקיד הכפול בסרט וההתמודדות עם מעמד הסלבריטי שלה בצרפת

וירג'יני אפירה בת ה-49 היא היום אחת השחקניות המובילות בקולנוע הצרפתי. אחרי קריירה בטלוויזיה הבלגית, היא הפכה לאזרחית צרפת ובעשור האחרון כיכבה בסרטים צרפתיים רבים והפכה לאורחת קבועה בפסטיבל קאן. לי במיוחד זכורה הופעתה הפרובוקטיבית בסרטו של פול ורהובן "בנדטה" שהוקרן בקאן.

השנה היא הופיעה בשני סרטים שהשתתפו בתחרות הראשית בקאן -"פתאום" של ריוסוקה המג'וצי שעליו זכתה בפרס השחקנית ובסרט "מעשיות מקבילות", סרטו הלא איראני השני של אסגאר פרהאדי - הבמאי זוכה האוסקר על "הסוכן" ו"פרידה". הסרט עוסק בסופרת שמרגלת אחר שכניה כדי לקבל השראה לספר שהיא כותבת וכך אפירה מגלמת בעצם דמות כפולה. טכנאית קול מצד אחד ואישה מסתורית מצד שני. נפגשתי עם אפירה המקסימה בפסטיבל לשיחה על הסרט "מעשיות מקבילות" שיצא בסוף השבוע לאקרנים בבתי הקולנוע בישראל.

בסרט את מגלמת בין היתר טכנאית קול, איך הכנת את תפקיד?

"אני חייבת לציין קודם כל שמה שמראים בסרט מאד מדויק וככה לעתים עושים סאונד לסרטים, כולל לייצר קולות של חיות בעזרת אפקטים. זה חלק מהתמה של הסרט שיש את עולם הדמיון שחודר לתוך המציאות".

הסרט מזכיר לעתים את" חלון אחורי" של היצ'קוק בכך שהגיבורה עוקבת אחרי השכנים שלה ובעצם חושפת אותם בספר שהיא כותבת. את כיום כוכבת גדולה. איך את מרגישה כשהחיים שלך חשופים במרחב הציבורי?

"אתה יודע, לפני שנכנסתי לקולנוע הייתי שנים בטלוויזיה ובכל מיני תוכניות ריאליטי. אז היו אנשים שחיכו לי ליד הבית ורצו חתימה או שחלקם לצערי התנהגו ממש כמו סטוקרים או שחלקם חשבו שהם חברים שלי. עם השנים התרגלתי לזה. אני לא רואה עצמי ככוכבת גדולה כמו שיש בהוליווד ואני לא חושבת כל פעם לפני שאני יוצאת מהבית אם ייגשו אליי או יטרידו אותי. בפריז למשל יש כל כך הרבה סלבריטאים שממש לא מתייחסים אליי".

ספרי קצת איך זה לעבוד עם במאי בסרט גודל של פרהאדי, זוכה שני פרסי אוסקר ואחד הבמאים הבכירים בעולם. האם הגישה שלו שונה מבמאים צרפתיים שעבדת איתם?

"הייתי מגדירה את הגישה של פרהאדי יותר פואטית ופחות עם דגש על הנושא החברתי. הדמות המרתקת בסרט של ההומלס אם הייתה נמצאת בסרט צרפתי אז הבמאי היה שם דגש על מצבו הכלכלי ולמה הוא הפך לכזה ואצל פרהאדי זה בעיקר הגורם האנושי. הוא מגיע מאד מוכן לסרט, כאילו הוא כבר צילם את כל הסרט בראשו והכל מתוכנן עד הפרט האחרון. לי זה לא היה קל כי הדמות שלי כבר נבנתה לחלוטין אצלו ואני הייתי צריכה להבין אותו ולגלם את זה בתפקיד שלי". איך מבחינתך היה לגלם שתי דמויות בסרט?

"בדרך כלל אני לא בונה לדמויות שלי סיפור מסגרת ולא חושבת מה הן עשו בעברן. מכיוון שאני מגלמת שתי דמויות - אחת מציאותית והשנייה דמיונית אז היה לי חשוב לייצר אבחנה ברורה בין שתיהן וחלק מזה זה לייצר מודעות שדמות אחת קצת עצובה ועייפה מהחיים והשנייה יותר שמחה. שתי הדמויות מאוד שונות. גם בשיער וגם באיך שהן נוכחות במרחב. הבמאי כל הזמן אמר לי שזה האתגר שלי בסרט לעבור מדמות אחת לשנייה וזה די עודד אותי כשהתקשיתי. אחת הדמויות היא הרבה יותר ישירה והשנייה פחות. אחת לא אוהבת את עצמה והשנייה כן על גבול הנרקיסיזם".

מעבר לגילום שתי דמויות מה דעתך על המסר של הסרט?

"מאוד מעניין לראות איך אסגאר כבמאי מתייחס לתהליך של כתיבת יצירה. יש את הסופרת שמנסה לכתוב רומן ויש את אנשי הסאונד שמנסים ליצור פסקול לסרטים. הערבוב של המציאות עם הדמיון הוא מרתק בעיניי וכל אחד יכול להחליט כמה רחוק ולא ריאליסטי הוא יכול לקחת את היצירה שלו. הערבוב הזה בין מציאות ודמיון נכון להמון תחומים בחיים - למשל כשאני כאן בקאן עם שני סרטים בתחרות הראשית. אני מגלמת בעצם תפקיד של כוכבת קולנוע שצועדת על השטיח האדון ועושה ראיונות ולפעמים אני שואלת את עצמי אם זו אני וירג'יניה".

האם יהיה נכון להגיד שהסרט מוציא את גיבוריו הגבריים בצורה לא חיובית?

"יש בזה משהו. יש משהו מנצל בגברים שבסרט וביחס שלהם לנשים. כשהבנתי את זה היה לי יותר קל לעשות את הסצנות בסרט עם השחקנים.

אי פעם הרגשת בעצמך מנוצלת בסרטים?

"לשמחתי לא. כשהגעתי לקולנוע כבר הייתי די ידועה וגם עם יכולת כלכלית כך שהייתי די אדון לעצמי ולמדתי כבר להגיד לא כשצריך היה להגיד לא".

איך את בוחרת את התפקידים שלך?

"אני מחפשת חיבור כלשהו לתפקיד ולבמאי. לבמאי יש חלום לעשות סרט ואני חושבת איך ביחד איתו נגשים את החלום הזה. הקולנוע בכלל בעיניי הוא אומנות של יצירה ביחד. זה חיבור משותף של אנרגיה חיובית". .

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

רון פוגל - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות

תגובותהוסף תגובה

אין תגובות לכתבה.

לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !