גראן טורינו-הארי המזוהם בגמלאות -ביקורת סרט

מאת: סשה פרונין

אחת ההפתעות של השנה מבחינת ההצלחה הקופתית שלו הוא סרטו הקטן והצנוע של קלינט איסטווד קשישא, "גראן טורינו". כשצפיתי בסרט, מיד הכתרתי אותו כסרט שיצליח ובגדול. סיפור פשוט וקטן עם משחק מצוין של הדמויות הראשיות. וחוץ מזה, זה החדש של איסטווד, אז לא תרוצו לראות?

מה בעצם הסיפור של הסרט? איסטווד מגלם את האמריקאי הפטריוט וואלט קוולסקי, שהוא שילוב של "האיש השקט" מסרטי המערבונים של איסטווד לבין הארי המזוהם.

[*]

וולט, אדם עיקש וקשוח, חייל קרבי לשעבר במלחמת קוריאה שחי בעולם שונה ממה שלמד להכיר ושכניו המהגרים מאלצים אותו להתעמת עם הדעות הקדומות שלו. הוא מכונאי רכב בגמלאות שממלא את ימיו בשיפוץ הבית, שתיית בירה וביקור חודשי אצל הספר שלו. למרות שהמשאלה האחרונה של אשתו המנוחה הייתה לראות אותו מבקר אצל הכומר לוידוי, וולט לא מוצא שום דבר שעליו הוא רוצה להתוודות. הוא גם לא בוטח באף אחד כדי לחשוף בפניו וידוי מלבד אולי בכלבה שלו, דייזי.

האנשים שפעם הוא קרא להם "שכנים" כבר מתו או עברו להתגורר במקום אחר, וחבורות מהגרים מדרום-מזרח אסיה שהוא מתעב, החליפו אותם. הוא הפך לממורמר באופן קבוע – על המרזבים הדולפים, על מדשאות השכנים הלא גזומות, על הפרצופים הזרים הסובבים אותו ועל כנופיות הנוער חסרות המטרה של הסינים, הלטינים והשחורים שבטוחים שהשכונה היא רק שלהם.

[*]

יותר מכל הוא ממורמר על ההתרחקות של ילדיו ממנו, והוא חי בהמתנה לסיום חייו. עד שמגיע הלילה בו מישהו מנסה לגנוב את מכונית הגראן טורינו שלו, מודל 72'. עדיין נוצצת כמו ביום בו וולט עצמו הוריד אותה מפס הייצור לפני כמה עשורים.

מכונית הגראן טורינו מכניסה את השכן הצעיר שלו ת'או אל חייו כשכנופיית הנוער הסינית לוחצת על הנער לגנוב אותה. אך וולט מסכל את הגניבה ומתעמת עם החבורה, ובכך הופך לגיבור השכונה - בעיקר עבור אמו של ת'או ואחותו הגדולה סו, המתעקשות שת'או יבצע עבודות עבור וולט כדי לכפר על מעשיו. למרות שבתחילה הוא אינו רוצה כל קשר עם האנשים האלה, וולט נכנע לבסוף ומטיל על הנער עבודות לשיפוץ השכונה כולה, מה שמוביל לחברות בלתי אפשרית שתשנה את החיים של שניהם עד לסוף הבלתי נמנע.

[*]

המשחק של איסטווד, כהרגלו, מצויין והוא כמובן לוקח את רוב זמן המסך, אך גם דמויות המשנה נותנות תפקידים מעולים. הבימוי נעשה במלאכת יד האומן של איסטווד והתסריט מלא בטקסט שנון ומהנה. הסרט כולו הוא מחווה לדור הישן של האמריקאים, אותם פטריוטים שאוהבים לשתות בירה ולקנות רק רכבים אמריקאיים, אבל הוא בעצם גם אומר שהדור שלהם חייב להתחבר עם הדור החדש ולחיות בהרמוניה, על אף כל המגרעות ועל אף השוני (שמתגלה לפעמים כלא כזה שונה).

כרגע לא תמצאו סרט יותר פשוט ויותר מהנה בקולנוע מהסרט המקסים הזה של איסטווד. אז עם כל הלב פשוט רוצו לראות וההנאה מובטחת לכם.