הסדרות החמות של האביב: כל ההמלצות

טווין פיקס: 22.5, Yes

סדרת הקאלט של הקולנוען המוערך דיוויד לינץ', שהפכה לאגדה טלוויזיונית מאז שידורה בשנות התשעים המוקדמות, מקבלת עונת החייאה טלוויזיונית מצופה במיוחד בקרוב. סיפור הרצח של לורה פאלמר חוזר לכותרות בעיירה עליה מספרת הסדרה, ובנוסף לחברי קאסט ישנים שונים שחוזרים לעונה החדשה, מצטרפים מייקל סרה, ג'ניפר ג'ייסון לי, אלון אבוטבול ורבים אחרים.

אני יודע מי אתה: 6.4,Yes

את הפרק הראשון של דרמת המתח הספרדית הזו יצא לי לראות באירוע עיתונאים של יס לאחרונה, ואני כבר לא יכול לחכות להזדמנות לצפייה בשאר העונה. חואן אליאס, עורך דין בן 55, נמצא לאחר תאונת רכב כשהוא סובל מאמנזיה. נסעה איתו גם האחיינית שלו, והוא, כדי לסבך את העניינים, החשוד המרכזי ברצח שלה. חואן צריך לעבור מערכת משפטית שלמה כשהוא מנסה להגן על עצמו, בעוד אין לו למעשה מושג מי הוא והאם הוא אשם.

אם לשפוט לפי פרק הפתיחה, שאורכו שעה, הסדרה מבטיחה לחקור בחוכמה סוגיות של צדק ולערער את המושג של הצופה על איך שמערכת משפט עובדת. איכשהו, היוצרים מצליחים לתזז בין זה לבין חקירה אנושית ועדינה של ההשפעות הפסיכולוגיות והאישיות של הגיבור וסביבתו מאובדן הזיכרון שלו. מדובר בסדרה משוחקת נהדר ומעוררת מחשבה, שלעיתים רחוקות מרגישה קצת מלודרמטית מדי, ואף טלנובלית כמעט אבל מצליחה לשמור על אחידות טונאלית ששואבת את הצופה לתוכה.

טאבו: 5.3, Yes

הפרקים הראשונים של הדרמה התקופתית האפית הזו כבר עלו, אבל "טאבו" מסתמנת כמבטיחה מספיק כדי לכלול אותה כאן בכל זאת. הפאשן פרוג'קט המשפחתי של טום הארדי (המפיק והשחקן הראשי, "מקס הזועם"), שנותן כאן הופעה מרשימה ואביו המפיק צ'יפס הארדי, מגולל את סיפורו של ג'יימס דילייני, בריטי שנשלח כחייל לאפריקה, שם מצא את מותו, או לפחות אמור היה. כשאביו נפטר, ג'יימס חוזר לביתו, עמוס בסודות אבל בעיקר בכשפים, ומוצא את עצמו כבעלים של ירושה במחלוקת. הוא כמובן גם נוחת חזרה לתוך מערכת יחסים מספיק שערורייתית כדי שהסדרה תקרא על שמה - מערכת יחסים רומנטית עם אחותו. הסדרה בעלת שמונת הפרקים היא מעין יצירת אטמוספרה, שעוטפת את הצופה באווירה תקופתית אפלה, וזה בדרך כלל פחות הז'אנר שלי, אבל העובדה שיוצרי הסדרה טרחו גם לכתוב דמויות מורכבות יחסית ומעוררות הזדהות כלשהי, גרמה לגישה המסוגננת של הסדרה לעבוד ולא לשעמם.

אויבות: בטי וג'ואן

"פיוד" כבר שודרה באמריקה, והפכה לאחת הסדרות המדוברות בעיתונות הטלוויזיה העולמית כתוצאה מכך. הסדרה היא סיפור הוליוודי, אבל בניגוד לסגנון הטפיחה-על-הגב-של-עצמך שפרויקטים הוליוודיים שונים שמספרים על הוליווד נוטים לקחת, ולהפוך ל"מכתב הערצה לתעשייה", זו נשמעת כמו סאטירה נוקבת ואכזרית יותר.

ראיין מרפי ("אמריקה נגד או. ג'יי סימפסון") מביים וכותב את הסיפור על הסכסוך ההיסטורי בין השחקניות בטי דיוויס (סוזן סרנדון) וג'ואן קרופורד, במהלך הפקת הסרט "מה קרה לבייבי ג'ין?". הסדרה מבטיחה לעסוק במיזוגניה והאפליה שהשחקניות חוו בתעשייה, מה שעשוי להיות אנטיתזה נפלאה ונחוצה לאהבה העצמית המוגזמת שהוליווד מפגינה לאחרונה, במיוחד כשמרפי כבר הפגין כישרון לכך בסדרה האחרונה שלו, שמספרת על או.ג'יי והסקנדל העצום סביב דמותו הציבורית והפשעים שביצע.

ג'ודה (ערפד יהודי): Hot

פרס הפרמיס הכל-כך הזוי שהוא חייב להיות נפלא הולך השנה ל"ג'ודה", סדרה חדשה מבית הוט בה ציון ברוך משחק ערפד יהודי. הסדרה שואלת את השאלה, "מה אם היה ערפד יהודי, אותו מים קדושים, צלבים ושאר סמלים נוצריים לא יכולים להרוג?". ג'ודה הוא עבריין צעצוע שנהפך ללא יהודי על ידי ערפדית אחרת (אנסטסיה פיין).

זה פשוט פרמיס כל כך אקראי והזוי שהוא נשמע כמו אחת מהסדרות המומצאות שבתוך היקום של "30 רוק", וזה מה שנותן לו פוטנציאל להיות סדרת הבי הישראלית המושלמת, חומר מושלם לצפייה שהיא רק חלקית אירונית ובעיקר מתפעלת מהקסם של הרעיון האזוטרי הזה.