סוואגרז: ביקורת עונה שנייה

אנחנו נמצאים ב-2018 וכמו שהעולם התקדם והתפתח, כך גם התכנים לילדים. בעולם שבו הכל סובב סביב הרשת החברתית, לייקים ועוקבים, זהו היה רק עניין של זמן עד ששני העולמות יתחברו. בשנת 2017 עלתה לשידור הדוקו-ריאליטי "סוואגרז" מבית יס, שמתעדת את חייהם של 5 כוכבי רשת (נועה כהן, רוי סופר, שקד דוד, תומר בכר ובר סקורקה) שילדיכם בוודאי מכירים בדרך אל החלום. אותם ילדים מגדירים את עצמם כבעלי "סוואג"- שבסלנג של היום משמעותה משהו "קול". אם הייתם מדברים על סדרה כזאת בתקופה ששודר תוכן לנוער כמו "השמינייה" ו"האי", סביר להניח שזה לא היה תופס, אבל אין מה לעשות אנחנו נמצאים בעידן שהכל סובב סביב המדיה החברתית, אז איך לא עכשיו היא נכנסת גם למסכי הטלוויזיה. הסדרה מוגדרת כריאליטי אף על פי שמרגישים באופן מובהק שזו לא לחלוטין המציאות, אבל זה בסדר כי בעידן הזה, מה כן? לפחות היא ערוכה בצורה נהדרת ומשעשעת. אם יורשה לי לדבר בכנות, התחלתי את הצפייה בתכנית עם הרבה דעות קדומות על החבר'ה האלה, דעות שהלכו והתגברו במהלך הצפייה בשני הפרקים הראשונים. זה הרגיש לי כאילו מנסים להציג סיפור קורע לב כדי לגרום לילדים בבית לרחם על כוכבים שנהנים מחיי הזוהר, משפטים קלישאתיים כמו "הרשת החברתית היא המפלט שלי להכל" שיחד עם מוזיקה מרגשת יכבשו את לב הצופים. ואז החלטתי לתת לזה צ'אנס כי השעה הייתה 23:30, הייתי צריכה לנקות קצת את הראש ולא היה משהו טוב יותר בטלוויזיה. בדיעבד אני מבינה שזה אחד הדברים הכי טובים שקרו לי לאחרונה, כי הבנתי עד כמה טעיתי, ובגדול. הגעתי למצב שאני מחכה לשידור החוזר בערב או מוותרת על שנת הצהריים הקדושה כדי לראות את הפרק. אז נכון לפעמים זה מרגיש קצת מבוים ומבזבז זמן רב מדי על דרמה מוגזמת, אבל בסופו של דבר "סוואגרז" היא סדרה טובה. כשלא מנסים לייצר את הדרמה, כל האמת יוצאת החוצה, לפעמים זה יוצא מצחיק ולפעמים זה מרגש אבל הכי חשוב שזה אמיתי ולשם כך הגענו בעצם. נועה באה לתת מהניסיון שלה והיא מעבירה לילדים בבית נושאים כמו מוסר עבודה שזה חשוב בעיני, רוי בתור האח הגדול והתומך שלפעמים לוקח על עצמו את התפקיד של אמירת האמת בפנים, גם אם היא קשה, אבל הוא עושה הכל מתוך כוונה טובה ואכפתיות. תומר מצחיק וכובש ונהדר לראות איך בר פרחה והפכה מילדה ביישנית לאחת שמוכנה לכבוש את העולם. אבל מי ששבתה את ליבי זו שקד. שקד דוד היא אמיתית ומתוקה, קורעת אותי מצחוק וגורמת לי להזיל דמעה בו זמנית. איפה נרשמים להיות החברה הכי טובה של הילדה הזאת? נראה לי שהפכתי למעריצה הכי גדולה שלה עכשיו. ואם נעזוב לרגע את הצחוק והדרמה, זו סדרה שאני מאוד שמחה שקיימת. החבר'ה הצעירים והיוצרים של הסדרה מבינים את הכוח שיש להם כמובילי דעה ברשת ומנצלים את הבמה כדי לדבר על נושאים חשובים. הם מעבירים את המסר של די לבריונות בצורה חזקה ולא זורקים את זה כמושג באוויר כפי שעושות הרבה סדרות כיום. הם עושים את זה מכל הלב, נפתחים בפני הקהל ומספרים את הסיפור שלהם. אני לא רואה צורה בה יכלו להעביר את הנושא בצורה טובה ומדויקת יותר. בקיצור, הגעתי עם הרבה דעות קדומות ותפיסה קצת מיושנת שאני עדיין מעדיפה קלאסיקות של גיורא חמיצר על חבורה של ילדים שמצילים את העולם, אבל הבנתי שלפעמים עדיף לתת צ'אנס לדברים ושגם חמישה ילדים עם אינסטגרם יכולים לשנות את העולם. אז "סוואגרז", נעים להכיר, ליטן לשינר, מעריצה.

סוואגרז: ביקורת עונה שנייה Swaggerz 2018

דאנסטורי: ביקורת פרקי הפתיחה Dancestory 2018

יומניה של קארי ברדשאו The Carrie Diaries 2013