ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

אכן יצירת מופת. סרט שכשמו כן לא הוא כמאמר הגששים.למי שאוהב בישול איטי ולא פסט פוד מובטח סיפוק מלא.

לא מבין את ההתלהבות. בעיניי סרט די שטוח ושטחי. יותר רפורטז'ה עיתונאית על מעלליו של אגומניאק מאשר סרט מעמיק. לא למדתי כמעט דבר שלא ידעתי מקריאת עתונים וכתבות טלויזיה. למעט משחק מזהיר של דמותו של רוי כהן שגם אודותיו יש הרבה חומר טלויזיוני, לא מצאתי שום דבר מסעיר בסרט.

וואוו וואוו וואוו בין ההזיה למציאות,בין השפיות לטירוף , בין האכזריות לחמלה בין הצדק למשפט בין האהבה לבדידות. והמשחק לא מוגזם ולא נעליים.גם השירים , כן מחזמר לא מחזמר-יפים ומלאי משמעות - נה מה קי טה פה מרגש.

עכשיו שוודי אלן כבר לא, ניכרת השפעת האסכולה. הומור "יהודי" ני יורקי, חמצמץ מתקתק. ספקנות וחרדתיות קלה.פה ושם מבליחה בדיחה אפיינית, יחסים במשפחה וכו'' אבל הכל מתון משהו. לסיכום , לא נפלתי לא לפה ולא לשם.

עמוק ורגיש , מערער על אמיתות בקשר ליחסים בין בני אדם ובינם לעצמם ולצאצאיהם ,ובכ"ז נוסך אופטימיות. המשחק העילאי של קולמן זו מדרגה אחרת. ממליץ בחום.

עלילה של סרט טורקי או הסרט הערבי של יום ששי למי שזוכר,אבל דובר ומשוחק יפנית. גודש של אירועים סוחטי דמעות יוצר חוסר אמינות בלשון המעטה. אני מת על התרבות והאיפוק היפני שמתגלה בכל סרט יפני שראיתי , אבל זה לא מספיק במקרה הזה. חבל