ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

אני אהבתי את הסרט. נכון שהוא מתחיל קצת איטי אבל יש כל הזמן סקרנות למה קורה ויקרה. זה סרט שהניגודים בין שמחה לעצב מתערבבים זה בזה. רק בגלל ההתחלה האיטית מדי הוא מקבל אצלי רק 8

רק האנגלים אולי יבינו את הסרט. לאחרים זה פיהוק אחד גדול. הרבה יצאו באמצע, הרבה נחירות מסביב, וגם אני עצמתי עיניים מדי פעם ורק הקשבתי למוזיקה. עלילה רדודה שלא קורה שום דבר

סרט שכיף לראות אותו. אין בו עומק אבל יש בו יופי, והוא "הולך" אחריך עם שאלות גם כשהסרט מסתיים

סרט ילדותי ודבילי עם עלילה לא אמינה כלל. פה ושם גם מצחיק באמת. סרט שנותן לאנטישמים סיבה להיות עוד יותר אנטישמים. אבל מי שרוצה להעביר את הזמן בלי מחשבות ודאגות זה הסרט.

בשורה התחתונה: נהנתי מאד מהסרט. השירים נפלאים ולא היה משעמם לרגע. אם זאת, הסרט ארוך מדי מבלי להעמיק ברובדים אחרים של הזמר, ומשאיר גם שאלות לגבי הדמויות הקרובות ביותר לו. בכל מקרה אני ממליצה לראות את הסרט.

רוצו לראות את הסרט!!

סרט איטי ברמות על, שרק ההגדרה "אומנותי" מתאימה לו. עלילה מעורפלת ולא ברורה יותר ממחצית הסרט (שאורכו שעתיים). רק הנופים המרהיבים החזיקו אותי בסרט הזה עד הסוף. זה סרט שאו אוהבים אותו או סובלים ממנו. מקבל ממני 5 בגלל הנופים. אחרת היה מקבל פחות

סרט רגיש על יחסים בין מעמדות בחברה. החלב בסרט הוא רק רקע למערכות יחסים בין אם לבת, בין אמא לאמא ועוד. לא רוצה לעשות ספוילר. לכו לראות את הסרט. בנות בטוח יאהבו אותו

לא לאנשים שאוהבים אקשן. סרט איטי למטיבי סבלנות. כמעט כל הסרט נמצאים באפלולית וחשיכה. בהתחלה לא מבינים מה קורה, אחר כך כן קצת מבינים אבל זה לא מוביל לשום מקום. בעצם אין סוף לסרט. אולי ב"סרט הבא" נדע מה קורה עם הדמויות. אבל יש בו יופי, אם לא מצפים ליותר מדי.

באופן כללי סרט לא רע. הבעיה היא האיטיות שבה מגיעים לעלילה,ובכלל כל הסרט,והסוף גם לא היה סגור לגמרי, לטעמי. משחק מצוין, שחקנים מצויינים. רבקה מיכאלי נהדרת.

סרט מאד מיוחד. משחק ובימוי מעולים. אני לא ידעתי את תוכן העלילה כי אם הייתי יודעת שלאורך הסרט ישנה אלימות, גם אם לא רואים אותה, לא הייתי מגיעה לצפות בסרט. רוב הצפיה הייתי במועקה ונשארתי איתה גם אחרי. אבל הסרט בהחלט מצוין וכצופה אתה נמצא כל הזמן בציפיה לבאות.

עד כמעט הסוף יש הרגשה שהסרט עדיין לא התחיל. הוציאו את הסיגריות והאיידס מהנפטלין כי הסרט מתרחש בשנות השמונים של המאה העשרים. אני וחברותיי השתעממנו אבל לא יצאנו כי חיכינו שיקרה כבר משהו.