סרט מרתק, עדין ונפלא. מלא רבדים ומעורר מחשבות על טבע האדם... ההקבלה בין גיבורי המחזה של מולייר לבין השחקנים שמתאמנים עליו מבוימת בגאונות ממש! נהניתי עד הגג
סרט מעצבן וקיטשי. רונן רומנטי שמתאים לשנות ה-30 של המאה הקודמת. הדמויות לא משכנעות, הציורים שהבעל המטורף כביכול מצייר כה עלובים, שהסרט מאבד מאמינותו בשעה שהוא מקבל פרסים בינלאומיים, על ציור של סטודנט לא מוכשר שנה א'. הגיבורה אינה מספקת שום "סחורה"...לא כאם, לא כבת זוג ובמיוחד לא כמגשימת חלום...יוצאים מהסרט מאוכזבים מכל הבחינות
חסר משהו בסיסי, זה כמו ציור פיגורטיבי שכולם מציירים אותו דבר, איזה פורטרט, חצי פרופיל, לא ברור למה דווקא הוא, מה רצה המשורר, עוד איזה אח גדול להציץ בו, אפילו לא ראו בולבול לרפואה... אהבתי בסוף את פתרון תעלומת החבר שנעלם. זה מבחינתי היה הקטע החמוד של הסרט.
אחד הסרטים המקסימים של כל הזמנים. מעניין, פילוסופי, אנושי ומעורר מחשבות, מבלי "לדחוף" מסקנות, אלא מאפשר לחשוב ולהסיק, כל אחד לעצמו את תובנותיו. מזל שתפסתי אותו!
אם כל יצירה מורכבת מצורה ותוכן, הרי ששניהם אינם מצטיינים בסרט זה, אך התוכן ממש שטוח ומביך. סיפור מאולץ על פי נוסחאות לעוסות על בגידות ורציחות ואשמה, ללא עומק או מורכבות. הכל פלאקאטי וצפוי, קיטש מעצבן במסווה דרמה. בזבוז זמן מוחלט, ונחות אפילו מרומן רומנטי למשרתות. מאידך, התערוכות במוזיאון מעניינות מאד, במיוחד של טל מצליח.