פריחת הדובדבן

נהניתי מהסרט, בעיקר הבנתי שכדאי להנות מהחיים כי לפעמים זה מאוחר מדי. ממש מתאים לשיר קצר שכתבתי ב2008 החיים קצרים ומהר ניגמרים יש לנצל את החיים כי אחר כך מאוחר גם להולכים וגם לנישארים

אחד הסרטים המקסימים של כל הזמנים. מעניין, פילוסופי, אנושי ומעורר מחשבות, מבלי "לדחוף" מסקנות, אלא מאפשר לחשוב ולהסיק, כל אחד לעצמו את תובנותיו. מזל שתפסתי אותו!

אני ממליצה על הסרט הזה למי שיכול לשבת ושיש לו סבלנות. אני בטוחה שלאנשים מאוד צעירים זה לא ממש מתאים, למרות שצפיתי בו עם בתי בת ה- 19 שלא נרדמה אבל אמרה שהוא היה ארוך מדי. זהו סרט שמדבר על "מסע הגיבור והגיבורה", סרט שמדבר על טרנספורמציה של אנשים שמנהלים חיים רגילים עד שנחשפים למשבר, ואז קורים כל מיני דברים לא צפויים. מדובר בסרט הזה, על אומץ לחיות, על הקרבה ענקית בזוגיות, על תחושת החמצה, על יחסים של הורים וילדים, על מראת ההורות לילדים ועל אילו יחסים הם יוצרים, או שואפים ליצור כתוצאה ממראת ההורות אליה נחשפו. מדובר על ניכור בין ילדים להורים ובין אנשים בוגרים בגיל לבין עצמם, על התנהלות עצמאית קונקרטית לעומת התנהלות כושלת רגשית, על מה באמת חשוב לאדם, ומתי הוא מברר מה חשוב לו?ועל סוף החיים, איזו צורה תהיה להם? על בחירות בחיים, על יחסים לא צפויים לאורכם, ועל גדילה מתוך משבר. מומלץ מאוד. הרבה שנים לא נהניתי כך ולא חשבתי כל כך הרבה אחרי הסרט.

אולי מישהו מהסביבה שלך זקוק לתשומת לבך... סרט עמוק, מוסיף חומר למחשבות...

סיפור קטן על איש מבוגר שיוצא למסע לגילוי עצמו ומשפחתו בכמה רבדים: מסע מהכפר הגרמני השקט לעיר הבירה ברלין לביקור משפחתי ומשם לטוקיו בתקופת פריחת עץ הדובדבן בעקבות מותה של אשתו במפתיע, אך למעשה זה מסע של גילוי עצמי ומסע חיפוש אישי, זוגי, משפחתי ופילוספי. הסרט הולך ומשתפר ככל שמתמקד במסע הגילוי ומסתיים בסצינה אלגורית מהפנטת וקסומה. הסרט מציג את הניכור, הכיעור, האטימות, הזיוף והמלנכוליה כרקע וכקרקע לגילוי הצורך במימוש עצמי וברגישות לרצונות הפנימייים שלנו ושל זולתנו. סרט רגיש שנוגע בנושא רציני בצורה מעמיקה גם אם לעיתים בצורה מלנכולית מדי ועם כמה צרימות לא נעימות בדרך ההצגה הקולנועית. סרט מומלץ בפרט למי שבודהיזם ורוחניות מעוררים אצלו עניין.

פריחת הדובדבן סרט גרמני שלוקח אותנו מברלין לטוקיו, מפגש בין תרבות גרמנית ליפנית. הסיפור קטן ומינורי על משפחה, זוגיות, הורים וילדים מוות וחיים. סצנות יפות ומרגשות כמו למשל הסצנה שהיא מגהצת את המטפחת של בעלה ותוך כדי כך מגהצת דמעה שנשרה לה על המטפחת ... או הצורה שהוא קושר את המטפחת כדי לדעת לאן לחזור ...בעיני בתסריט יש קטע קצת לא אמין ומפריע שאנשים מבוגרים מתים באופן פתאומי כל כך, כמו זבובים... סך הכל סרט טוב ונשאר איתי גם אחרי ...

פריחת הדובדבן - סרט עדין, עצוב ומאוד איטי.הצפייה בו דומה לצפייה בתמונה יפה. אולי, השוני הוא שלסרט ישנם גם מסרים, למשל, הוא מזכיר לנו ומדגיש: טוב להעניק שימחה ואהבה ליקירינו כל עוד הם איתנו - אחר כך זה יהיה יותר בעייתי ... לא לכל טעם ובטח שלא לאוהבי סרטי פעולה.

סרט שהוא אומנות בהתגלמותה!!!! רגיש, חכם, אנושי, נוגע. מזמן לא ראינו סרט כל כך כל כך טוב. חבל שאין מספיק סרטים כאלה. מיועד לאוהבי הסרט האיכותי. חובה לראות!!!!

"פריחת הדובדבן "סרט קטן, שמנסה ללמד צניעות ועדינות. יש בסרט סצנות הצובטות את הלב, דוריס דוריי מפגינה בימוי עדין וקשוב כשלרשותה עומד צוות שחקנים מוכשר. הסרט יודע לרדת לעמקם של הפרטים הקטנים . משפט ,שחוזר על עצמו כחוט השני, מדגים גישה סבתאית פילוסופית ,שמעוררת רגש לא ברור שיש בו חמימות מסוימת "AN APPLE A DAY KEEPS THE DOCTOR AWAY". הצילומים עוצרי נשימה ,עצי דובדבן שמלבלבים בלבן מעל האגם שבתוכו ברבורים ואנשים המשחקים ושטים במים- ג ן - ע ד ן. פריחת הדובדבן באביב היא אחד האירועים הבולטים בלוח השנה היפני, סמל תרבות בולט . גם אצל הסמוראי הקשוח ביותר הזמן הנכון לקפד את חייו כלוחם הוא בעת נשירת עלי הדובדבן. כך, כמו הפריחה השברירית של עלי הדובדבן, קצרים חיי האדם. יש כאן הרבה סדקים קטנים המבטאים את חמקמקות החיים, זמינות הילדים,מעגלי חיים עם נימה של אבל,זרות בין קרובים וקרבה בין זרים, הכרת תודה ובסוף שברון לב של סליחה. אחרי שתצפו בסרט תירצו להתקשר ליקירכם ולהגיד להם שאתה אוהבים אותם. מומלץ בחום.

סרט מקורי. מרגש ואנושי. עצוב. צילום איכותי ומעניין. יצאתי מהסרט והמשכתי לחשוב עליו, סימן חיובי. מומלץ מאד.

התסריט כשלעצמו מעניין. אך הסרט ארוך מאוד שלא לצורך וחלק מההתפתחויות בו לא אמינות.

שובה לב ומרגש. נחמד לשוטט עם הגיבור ביפן ומעניין לראות את ההקבלה במפגש התרבויות היפנית והגרמנית- רק שהסרט מעט ארוך לטעמי. מזכיר במעט את "סיפורי טוקיו" של אוזו.

אחד הסרטים הטובים! יצירת אומנות מהתחלה עד הסוף! בתור אחת שלא מתלהבת מסרטים זרים הסרט הזה שבה את רוחי ליבי ומשיבתי סרט חובה!

במילה אחת- מקסים.בשתיים- פשוט מקסים.

סרט נוגה ויפה. עם מסר שצריך להנות מהחיים כל עוד חיים ולא להיזכר מאוחר מידי. בעל עגמומי הסגור בתוך עצמו ניעור לחיים סביבו כטריגר למות אשתו האהובה שהייתה רב עולמו. צלומים יפים על רקע פריחת הדובדבן ביפן וההר פוג'י הנישא ברקע. משחק מרגש גם של השחקנית היפנית האנונימית בסרט זה.

"פריחת הדובדבן" מספרת על פריחה מאוחרת של איש אחד , שהוא יכול להיות כל אחד מאיתנו, שגילה באיחור ובהחמצה את חיי אשתו שהיתה חלק מאד זוגי בחייו הכפריים והקטנים.רק לאחר מותה המפתיע, הוא איפשר לעצמו לגלות את עולמה, מאווייה, ואת חיי בניו המנוכרים והבלתי מסופקים מחייהם שלהם. השילוה הגרמני והיפני מסקרן ומרתק, ומאפשר הצצה לעולמות רחוקים משלנו, שמסתבר שיש בהם נגיעה גם לעולמנו הקטנטן והישראלי, הסרט לא קל רק מהבחינה התובנתית - מהם חיי אדם, אם או אב, מהן החמצות ומדוע הן בעצם קורות, וכן הלאה. הסרט מאד מומלץ בעיניי ומאיר את ההווה גם אחרי הצפייה בו.

סרט מעולה. נוגי ללב ועשוי היטב. סרט על אהבה ומסירות של זוג. חבל, איך הילדים תופסים את ההורים כמעצבנים...גם כשהבן הוא דגם חוזר של אבא שלו.חבל, איך העזרה והאינטימיות מגיעה מילדים זרים...כשמי שמזדהה יש לו פצע דומה.התווכחנו בבית: האם האם השלימה עם חייה השגרתיים והקבועים או שהרגישה החמצה של חיה בכלוב?

סרט קאמרי עצוב וטוב המתאר יחסי הורים זקנים וילדיהם המבוגרים ויותר מכך: רומנטיקה ואהבה בין זוג זקנים שלא הספיקו להגשים חלום משותף. סרט נוגע ללב ומנוסה כמו זוג ההורים שבסרט.