עוד סרט בטרנד המעצבן של "חברויות קסומות ובלתי אפשריות". להקיא מהקיטש המבחיל! הילד עם הספרית - מה היא מחפשת אצלו? פדופילית!! שמצטרפים אל הנכה עם העוזר הפרימיטיבי שלו - היפה והחיה במהדורה דבילית! ז'ראר דפרדייה כחצי אנאלפבית עם הזקנה הספרותית בסרט ששכחתי את שמו - בסרט תעמולה לקריאת ספרות. די עם הזבל תתחילו לתסרט מצבים שיכולים לקרות הגיונית. רק לילדים מותר לידד צב עם חיפושית, תרנגול עם גמל. get real!!!
לא יצאנו באמצע אבל זה הדבר החיובי היחידי שניתן להגיד על הסרט. זה, והרעיון המקורי עם פוטנציאל אדיר שמוסמס על ידי תסריטאית רדודה וצוות בובות בעלות הבעה אחת שמקיפות את ג'ולייט בינוש. קודם כל זה בכלל לא קומדיה אלא דרמה מלחיצה על אישה לחוצה. בסוף האהבה מנצחת כי זה סרט בנות רומנטי ושטחי כמו הסניקרס המגוחכים איתם מסתובבת ג'ולייט בחבי פריז בחיפוש זהותה.
המתנה שתרצו לשלוח לגאולה עמיר לחג. מותחן פסיכולוגי מצמית! רצוי לצרף אזהרה: "עלול לגרום תופעת לוואי של סיוטי לילה אחרי הצפייה". בת זוגי יצאה אחרי 25 דקות. סרט אימה עם נקודות למחשבה (מסוייטת יש לומר) על מקור הרוע, על הורות ועוד.
חזק ומרשים. לא עוד סרט "שואה" אלא יצירה מעולה. היה רגע (לא אומר לכם איפה) שהכתמתי את המושב בדמעה. ובגילי זה לא פשוט...!
מחזה מצולם. יסמין ראזה היא ה"ענת גוב" של אירופה: דאחקות בורגניות שעושות את העבודה. משעשע במידה ומתפזר בקיבה כמו פופקורן בחמאה. היינו ראינו הלכנו. אפשר לבקש מפולנסקי להתחיל ליצור ולהפסיק עם השטויות?!
למה? למה להביא לארץ מוצר שלא עובר מגמת קולנוע בתיכון ישראלי? ג'יאני הוא מבוגר החושק בצעירות ופחות או יותר לא עושה עם זה שום דבר. כל תפנית בעלילה מיותרת ולא מובילה לשום מקום: האקסית שלו נרדמת, הצעירות פוסחות עליו בחיוך וזאת שכבר מזמינה אותו עסוקה בחזרת שירה שלא נגמרת - בדיוק כמו הסרט הזה. מהדקה השניה הרגשתי שהאוטו תקוע (דימוי חוזר ונורא "שנון" בסרט) לסיכום: המזגן היה מעולה, הסיידר טוב, רק הסרט הזכיר המתנה לתור בקופת חולים כשבסוף אתה מבין שהרופא לא יגיע היום
בת זוגי יצאה אחרי חצי שעה. אני נשארתי כדי לראות איך ייגמר (דביל)! וודי אלן חותם 30 שנות בינוניות. איפה המצחיקן הגדול של שנות ה70 וה80? נקבר תחת היומרה המגוחכת של סרט שמתיימר ללכוד תרבות ארופאית מפוארת בעזרת לחמניית המבורגר אמריקאית יבשה: "הנה פול גוגן אוכל בגט" הנה טולוז לוטראק מצייר" כאילו גיא פינס כתב את התסריט. וודי לקח רעיון סביר (אפילו אם הוא גנב אותו ) ועשה ממנו קישקוש.הערצת המבקרים את הסרט רק מלמדת על עליבותם והתבטלותם מול כל דבר שיש לו כביכול "שם". רק אינגבר צדיק בסדום התלאביבית. כמו כן מה עושה וודי לשחקניו שכולם מדברים ביללנות הגמגמנית שלו? זה כתוב להם בחוזה?
תיסלם על הצילומים. חגיגה אסתטית שאין מאחוריה כלום חוץ מהשתעשעות של האחים בז'אנר חדש להם... רגע, להם! לא לנו! אם לא היה המותג כהן מצורף לסרט אף אחד לא היה מציג אותו בקולנוע. שלא לדבר על הזיוף הצועק בדמות הילדה בת ה14 המשלבת רהיטות דיבור של פרופסור למשפטים עם נסיון ואומץ של פילדמרשל לפחות. מצטער, לא קנינו.
מה זה היה? האמת, לא יודע בדיוק כי הייתי חייב לצאת בשלב כלשהוא. כמה אפשר ללוות את שני הנודניקים האלה? אוקיי, אז יש פה ניסיון לעשות סרט פילוסופי, אבל מה עושה הצנון האנגלי הזה לצד פצצת הנידנוד הזו שלא מפסיקה להתקשקש ולהתרגש, ובשלוש שפות במקביל! כל הזמן חיכתי שיתפשטו כבר ויזדיינו, אבל הם העדיפו לזיין (לי) את השכל אז הזדיינתי משם.
מעולה! סרט מרהיב, אנושי, נפלא. תמונות שנשארות בזיכרון ימים אחר כך. השחקן הראשי נותן משחק מצויין וגם דסטין הקשיש והטוב לא מפשל. לרוץ!
לכו רק אם חשוב לכם לתמוך בקולנוע הישראלי. משחק טוב, תסריט לא רע, אבל עבודת המצלמה חובבנית. עם זאת הבעייה הגדולה: הבחירה. למה לקחת רומן מופנם שעיקרו עולם פנימי ומילולי ולהתעקש להפוך אותו לסרט?
כאחד שמקיא מקומדיות רומנטיות ומקיטש אני לא ממליץ. אבל אם קיטש עושה לכם את זה, אם סרט עלק רגיש הוא הכוס תה שלכם ואתם מעכלים זיוף בלי תופעות לוואי: לכו לראות את הצרפתי השמן בדמות שלא יכולה להתקיים עם כמה איזכורים ספרותיים שכנראה נועדו להזריק מנת "איכות" לעלילה המופרכת.
זה מה שקורה ליוצר גדול שמתחיל להאמין לתשבוחות שמרעיפים עליו במקום לכתוב תסריט. מייק לי - רב אמן בשירטוט דמויות ובהפעלת שחקנים מביא לנו סרט אמין וכואב שאין בו רגע אחד של הנאה לצופה. כזכור, גם טרגדיה צריכה להנחיל תחושת התעלות לצופה, וכאן יש רק אנטומיה של כאב אנושי השקולה לצפייה בגוססים בפנימית ח' באיכילוב. למזוכיסטים בלבד!