
הסרט מתחיל כקומדיה סקסית ומצחיקה והופך לדרמה רגשית ומעין טיפול זוגי שאינו משעמם לרגע. מומלץ לכולם מעל גיל 18.לא לילדים

קשה לי לצפות בסרט של 170 דקות ברצף.הסרט מוקרן כבר כמה שבועות ויש רק 2 המלצות.תמהני למה אין נהירה המונית. לדעתי לחובבי הז'אנר בלבד

להתעלם מהביקורות השליליות לחלוטין. הסרט מתחיל כקומדיה של 2 זוגות בניסיון לפתח סקס אחר.עוד לפני מחצית הסרט, הוא הופך לטיפול פסיכולוגי עמוק ונוגע ללב בסוף הסרט יש דילמה:היה או לא היה סרט חובה לכל זוג מעל גיל 18 לא לילדים!

סיפור הסרט מעניין ומותח,אך היה יכול להיות טוב יותר אם רוב השחקנים היו דוברים עברית,במקום אנגלית במבטא גרוני כבד. מאיר שליו הוא הסופר הכי ישראלי שיש וזה צורם.מילי אביטל נולדה בארץ ועושה חיל בעולם. יפה לה.בנוסף,גם הבמאי איטלקי ויש הרגשה שלוטשים עיניים להפצה בעולם וזה מקובל.סה"כ קצת ארוך ושווה לצפות

כבר כתבו הכל על הסרט הנפלא הזה השופך אור על מצב רפואי חשוך מרפא! גדולת הסרט היא בניסיון לעורר מודעות להכרח שלנו לעזור לילדים שלקו בתסמונת, גם כבוגרים.כוכב הסרט עושה עבודה נהדרת מחייבת אוסקר.כרגיל-תרגום שם הסרט לוקה בזלזול בישראל.הוא נקרא באנגלית I SWEAR שזה אני נשבע(יש אזכור של בית משפט) וגם אני מקלל שהוא הבעיה העיקרית במחלה.חובה לצפות החל מגיל 14 לפחות.יש סצינות קשות ומרגשות

סרט שזכה לחשיפה ופרסים רבים.מלודרמה משפחתית עם סוף מעניין.בגלל שהוא נורבגי,הוא מזכיר את הסגנון של אינגמר ברגמן.מעניין, אך קצת מעיק בגלל אורכו,יותר משעתיים אפשר לקצר בחצי שעה. לאוהבי הז'אנר

מותחן שכמעט לא מוצג בכפר סבא,כנראה בגלל כמות האלימות. נאלצנו לנדוד לגלילות.סיפור נוגע ללב על חטיפת ילדה על ידי הורה והמאמצים לאתרה בקצה העולם.הסיפור האמיתי מבוסס על אין ספור חטיפות ילדים בארה"ב.מה שנכנס לסיפור במקביל זו פוליטיקה,ארגוני ביון אמריקאים ואיש מוסלמי אחד.הסוף מפתיע וכדאי לראות

סיפור אמיתי שלא היה ידוע עד כה. לגמרי 10 מבחינת המשחק המצויין והנושא המטלטל.80 שנה אחרי מלחמת העולם השניה, מגיע עוד סרט על התקופה הנוראית ההיא כשנשים גרמניות,לא יהודיות, חזקות ושורדות את התופת הנאצי.קצת ארוך ואינו מתאים לכולם.כדאי לראות

מה יש עוד לומר?באמת לא סרט קל לצפיה באולם קולנוע שבו הגיל הממוצע 70 ומעלה. נושא הדמנציה הפך אפידמי וחשוב והסרט מטפל בנושא היטב. מומלץ למבוגרים.ג'סיקה מועמדת לאוסקר בטוח

לוותר!!!

סרט תקופתי המשרטט בכישרון רב את החברה הצרפתית של המאה ה-19,השינויים הטכנולוגים בשילוב סיפור על אמנות ורומנטיקה.קצת ארוך לטעמי,אך המשחק מצויין.מומלץ

לא השתעממתי כלל כי הסרט עשוי היטב,מבוסס על עובדות ומגלה את טבע האדם האמיתי:חמדן,אנוכי ושתלטן.נשחק מצטיין ומעט ארוך.מצריך המון סבלנות מומלץ למי שאוהב סרטים מיוחדים

סרט תקופתי המשרטט סיפור אהבה חוצה דורות.צריך אורך רוח כדי לעקוב אחר הדמויות,אך הסיפור יפה ורומנטי.נופים יפים וחופי ים מהממים.כדאי לראות לא עייפים.הסרט קצת יותר משעתיים

אכזבה גדולה מסרט ההמשך שאינו מרשים כלל.רק אינטריגות ושיר הלל לטייקונים.גם ממריל סטריפ הנהדרת,ציפיתי ליותר.אפילו לוסי לו המעולה(להרוג את ביל המצויין)אינה מצילה את הסרט שקיבל יחסי ציבור יקרים מאוד ומופיע בארץ במאות(!)בתי קולנוע.אין הצדקה.

קרא את הביקורת היחידה בעיון ובאמת נרתעתי,למרות שמאוד אוהבת את איבגי.ואז קראתי את הביקורת ב"הארץ" והבנתי שחבל גם על ה-10 שקלים ביום שלישי אפר גם במחשב

לא רק שהסרט אינו מפוספס כמו שכתבה צופה שאולי לא הבינה את הסרט.הסיפור שובה לב וחודר לנימי הלב.סיפור על משפחה במשבר עקב טרגדיה וכל אחד לוקח אותה למקום אחר.מתחיל באיטיות ואז זורם עד לסוף המפתיע.מומלץ!

לכאורה עוד סרט אמריקאי,קיטשי,אך הוא מורכב מסיפור אהבה שהסתיים בשברון לב ועל בחירות שגויות.למרות הכל,החיים נמשכים והאהבה מנצחת.כדאי לראות

חביב מאוד ומומלץ.משי משתפרת מסרט לסרט. יהורם גאון מוכיח שכוחו במותניו בקולנוע כמו בזמר.היו מעט חורים בעלילה,אך צחקתי ודמעתי.כדאי לראות

יום שלישי שלייקס ו50 אנשים ב17 בתי קולנוע הוט סינמה(שאפו על החלטה לפתוח את בתי הקולנוע,האסקפיזם הראוי ביותר בתקופה מאתגרת זו).זה לא מנע ממני מלעזוב את הסירים ולראות יצירת מופת זו.סיפור רומנטי המשלב הקרבה אישית,אהבה ללא גבולות ומשחק מצויין.לידי ישבו שלושה בני עשרה שאהבו את הסרט ואפילו דיברנו עליו בפרוטרוט.שמחתי שהעדיפו אותו על "הצעקה"(לא מומלץ!).קצת איטי וארוך.לא מתאים לכולם

אני אוהבת וצופה בסרטים צרפתיים איכותיים שנים רבות ולכן איני מבינה את הציון 9 ו10 לסרט על משפחת מהגרים בצרפת שרק רוצה קורת גג.לחייהם נכנס אדם,דמות ידועה מההסטוריה ונוצר קשר עם בתם.הסרט טרחני,הזוי ופשוט לא מעניין.התאפקנו לא לצאת באמצע.אחרי ההתרעה, נשברנו.לוותר

אני יכולה לכתוב ביקורת של 10 שורות ולתאר בפרוטרוט את הסרט.הסיפור ידוע.התקופה חשוכה גם ליהודי בלגיה וחלקם הגיע למשרפות.הסרט מתאר 2 אנשים צעירים המתחברים ומתאהבים דרך תסכיתי רדיו של התקופה.משחק נהדר,מוזיקה כובשת ובשתי מיליםי:רוצו לראות! במיוחד עכשיו כדאי לצאת מהבית

סרט שאינו מיועד לכל אחד. הוא מצריך לסבלנות כדי להיכנס לנושא.בתחלה לא ברור מדוע הזוג עומד להתגרש ואז אנו נחשפים לדרמות הקטנות של החיים בזוגיות.לא כ"כ אהבתי את הכנות בסטנדאפ,חלקם גובלים בוולגריות ואופיינים לסצינת הבידור האמריקאי של "לדבר על הכל".הסוף אופטימי וזה אולי מה שחשוב

חמוד להפליא,רומנטי וזאת על רקע איטליה הנהדרת. יחד עם זאת, הרגשתי שהקטע עם אנדרה בוצ''לי היה קצת מיותר ולא אמיתי.סה"כ סרט כיפי לזוגות ולא רק

דרמה משפחתית מחממת לב עם ספרדית מתנגנת ופאבלו רוזנברג שאינו שר הפעם.אסקפיזם מהנה. שוש פוליאקוב מיותרת.אפשר לראות

סרט נפלא על הפער בין הקידמה(אינטרנט,פייסבוק ועוד) לבין נסיון לשמר את המסורת בכפר קטן המתפרנסת ממרעה כבשים.יש גם רומנטיקה כשצעיר,הנאלץ לעזוב את בית הספר ולרעות את צאן משפחתו, מתאהב בצעירה המאורסת לפי המסורת.שניהם חולקים אהבה למוזיקה מודרנית.הפי אנד לא תמצאו כאן,אך נופים יפים ורגש בשפע.מומלץ!

סרט מטלטל על טרגדיה ידועה בחברה הישראלית סוג חרדי נקלע לסיטיואציה ומתמודד בדרכו הבעל מאמין ואשה מתמרדת,מה שמוביל לקרע ביחסים.קשה

אוהבת מאוד סרטים יפניים.הפעם-אכזבה קלה.ארוך מאוד,איטי,דרמתי ולא מעניין דיו.לחובבי הסרט היפני

מורה מסורה מגיעה לכפר צרפתי נידח במאה ה-19 ופוגשת בורות,בערות וחשדנות מצד התושבים. עם הרבה סבלנות היא משנה תפיסות וגישות ומביאה השכלה ועניין לילדים ומבוגרים.כנראה מבוסס על סיפור אמיתי.כדאי,אך לא יעניין בני נוער

מעריצי הזמר ניל דיימונד הנפלא יהנו מהמוזיקה ואוירה.יו ג''קמן וקייט הדסון משחקים יפה.טיפה ארוך,אך זורם. כדאי לראות

זה סוד גלוי היום שהיפנים אינם מתחתנים ואינם מביאים ילדים לעולם.זה יוצר חברה מנוכרת שהרגש ממנה והלאה.לתוך זה נכנס ארגון פרטי המנסה ליצור רגש וחיבה "בהשאלה".האם זה מושלם?ממש לא, אך הסרט מקורי ונפלא וכדאי לצפות בו על המסך הגדול ולו רק בזכות נופיה הנפלאים של יפן .דחיתי נסיעה לשם עד כה